ההורים שבחרו באפס הפרדה אחרי הלידה
"לא נראה לנו הגיוני שמישהו אחר ישמור על התינוק היקר ששמרנו עליו תשעה חודשים ברחם". הורים מספרים מה גרם להם לבחור באפס הפרדה ולהיות צמודים לתינוק בבית החולים, וגם - מיילדת מסבירה מה צריך לקחת בחשבון לפני שמקבלים את ההחלטה
"עוד לפני הלידה הגענו למסקנה שהדבר הכי טבעי שהתינוק יהיה צמוד אלינו מהרגע שהוא נולד. הרי לפני מאה שנים ילדו בבית, אז לפחות שהתינוק יהיה איתנו לאורך כל הדרך", מספר יובל ראובני מיישוב עץ אפרים. הצירים התחילו בבוקר, הצלחנו למשוך בבית ובערב נסענו לבית החולים מאיר. בשעה 4:00 לפנות בוקר נילאי נולד".
מה קרה אחרי הלידה?
"למרות הקושי, למרות שהיה חשש שהשילייה לא יצאה במלואה ודר זוגתי כמעט ונשלחה לחדר ניתוח, לא ויתרנו, הרגשנו שזה טבעי לנו וזכינו. לא נראה לנו הגיוני שמישהו אחר ישמור על התינוק היקר ששמרנו עליו תשעה חודשים ברחם, ככה זה טבע.
"כמובן שאם יש מקרים קיצוניים וחייבים להפריד - מפרידים אבל יש לו אבא ואמא. עטפתי אותו אחרי הלידה, ישבנו מחובקים עור לעור. ביקשנו אפס הפרדה וביות מלא".
לא כולם יודעים את המשמעות של אפס הפרדה ולא בטוחים אם זה קיים בכל בתי החולים, אך חשוב שתדעו שיש לכם זכות לאפס הפרדה בכל בית חולים. המשמעות היא שהתינוק צמוד אליכם מהרגע שהוא נולד ולא נמצא בתינוקיה ללא השגחה של הוריו.
ליולדת שמחליטה שהיא רוצה אפס הפרדה כדאי שיהיה מלווה (בן זוג, חברה או כל מי שהיא מרגישה איתו בנוח) אבל אפשר גם להסתדר לבד. בכל בית חולים יש מדיניות קצת שונה, ואם זה חשוב לכם, כדאי לבוא מוכנים ולדעת מה הזכויות שלכם ובעיקר מה העדפתכם.
מחקרים מוכיחים שתינוק הנמצא ליד הוריו רגוע יותר ויונק טוב יותר. בנוסף, תהליך ההיקשרות נעשה בצורה אינטואיטיבית יותר וההנקה משככת את כאב החיסונים והבדיקות השונות. מגע האם בגוף תינוקה מאיץ אצלה את הפרשת הורמון האהבה, אוקסיטוצין. התהליך קורה בעיקר בזכות ההנקה ומגע עור לעור. המודעות לנושא גברה. יש קבוצת פייסבוק פעילה ואף הוקם אתר חדש שמרכז את כל הידע, וכאמור - ההחלטה בידיים שלכם.
חשוב לדעת:
"דר הייתה עייפה אחרי הלידה ועלינו למחלקה", משתף ראובני. "היא נחה ואני עברתי למקלחת וחיסונים עם התינוק. לא עזבתי אותו לרגע, כל הזמן תחת השגחה שלי. האחיות הבינו את החשיבות וניסו לעזור. כשראו שאני נשאר כל הלילה, למרות העומס, קיבלנו חדר לבד והחליפו לי כיסא שאפשר לפתוח ולשכב. הן היו מסורות ועזרו מאוד, ניסו לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב".
לא חששתם?
"אין כזה דבר להיות מוכן אבל לפני הלידה עברנו קורס הכנה, נפגשנו עם דולה כדי לנתח סיטואציות שעלולות לקרות. אחרי הלידה, אשתי הייתה עייפה אבל ידעה שאני שם, שאפשר לסמוך עליי וירד הלחץ. היא קיבלה תינוק לזרועותיה. היא נחה ואני הלכתי איתו לחיסונים".
קראו עוד:
אחרי הלידה עם בטן של חודש רביעי
חלמה להיות פונדקאית מגיל 14 - והגשימה חלום
ראובני משתף כי המתכון להצלחה הוא שיתוף פעולה בין בני הזוג ומעורבתו של האב - "אנחנו שניים. אם קשה לה ללכת ולהחליף חיתול, אני שם. אבא שתומך בתהליך חשוב מאוד לאפס הפרדה אבל לא רק, החיבור בין האב לתינוק ב-24 שעות מאז שנולד הוא חשוב לא פחות מהחיבור של התינוק עם האם. גם במהלך הלידה כשהרופאים מדברים, האישה עסוקה בלברוא עולם והאב עוזר לסנן את רעשי הרקע ולתווך.
"שנינו מוכנים ומסורים וידענו שתמיד יש לנו אפשרות להעביר לתינוקייה, אבל אם אפשר עדיף להיות עם התינוק. הוא צריך הגנה, חום ואהבה, גם בשעות הראשונות שלו. זו הייתה הגישה של שנינו. זה ילד ראשון ובזכות אפס הפרדה לא היינו במתח כשהגענו הביתה".
"רציתי לשמור אותו קרוב אליי"
רויטל אומנסקי גליקמן מפתח תקווה ילדה את בנה לפני כשלושה חודשים בבית החולים תל השומר. מהרגע הראשון הבינה שהיא בוחרת באפס הפרדה: "חקרתי, קראתי המון בפייסבוק סיפורים של נשים שסיפרו על חוסר בכוח אדם. ראיתי גם כתבה על התינוקיות בבית החולים והרגשתי שזה כמו סרט נע.
"החלטתי שאני חייבת לשמור את התינוק קרוב אליי. זה היה בתוכנית הלידה שלי. אחרי לידה ארוכה של 34 שעות, הייתי זקוקה למנוחה ובכל זאת התעקשתי. המיילדת הסתכלה על תוכנית הלידה, ניסתה להמליץ להימנע והתעקשתי. עם הלידה זרמתי, היא לא הייתה כמו שתכננתי, אבל על זה לא התכוונתי להתפשר. בסוף היינו אפס הפרדה חלקי משום שבעלי הלך איתו לבדיקות".
הייתם כל הזמן יחד?
"באפס הפרדה הילד לא נפרד מהאם מרגע שנולד. הבדיקות נעשות עם ההורים, הם המטפלים ביום והלילה, עד השחרור, הם יכולים להחליט מה נכון עבורו. ילדתי לפנות בוקר והוא היה צריך ללכת לבדיקות רפואיות. הוא הלך עם בעלי, אחרי זה למעט בדיקות בתינוקייה היה איתנו.
"אני זוכרת שהלכתי לשאוב בלילה, כשהתינוק שלי היה בחדר תחת השגחה, וראיתי 25 עריסות בתינוקייה. היו שם אחיות מהממות, אבל ברור שאין להן סיכוי לטפל בכל התינוקות. זה החלק שהבנתי שבחרתי נכון, למרות העייפות והקושי. 24 שעות אחרי הלידה עברנו למלונית. במלונית התינוק בחדר כל הזמן ויש שעות מוגדרות להגיע לבדיקות. ככה יכולתי להיערך ולדעת שאני שם איתו בשעות האלו.
"אני מאוד מעריכה את הצוות בתינוקיה, אבל אני לא חושבת שיש בנאדם שידאג כמוני וכמו בעלי לאינטרס של התינוק. היה ברור מההתחלה שלא משנה מה עברתי וכמה הלידה קשה אני או מישהו שאני סומכת עליו ישמור על התינוק. התינוק היה איתנו כל הזמן וגם ביקשתי מגיסתי שתבוא, כדי שנוכל לישון קצת ולנוח".
לא הרגשת תשישות אחרי הלידה הארוכה?
"ביום הראשון אין הרבה מה לטפל. הם אוכלים וישנים. דווקא הבחירה באפס הפרדה מאפשרת להתאקלם בהדרגה. הכל היה מאוד רגוע. כשגיסתי הגיעה הלכתי לישון כדי לצבור כוחות.
"אני מרגישה שזה עזר בהנקה ובחיבור עם התינוק. הוא היה איתי כל הזמן, הכרנו אחד את השנייה, וזה הקנה לו לדעתי ביטחון ושקט. אני זוכרת שאחרי הלידה כל הזמן הסתכלתי עליו. הרגשתי שזה הקנה נחיתה רכה הביתה".
המלצות להורים אחרים איך להערך?
"חשוב שיהיה מלווה שיתמוך בשני ההורים. גם האבא עייף אחרי הלידה. לעשות תורנות בין אנשים שבאים לעזור, אפילו רק להסתכל עליו, ואם הוא בוכה שירימו או יעירו את ההורים".
עור לעור אחרי הלידה
"אני חושבת שאפס הפרדה הוא מודל חשוב", אומרת אסתי ממט, מיילדת בלניאדו ואחות IVF. "זו הכנה הורית, ולא מגיעים פתאום הביתה ומתחילים הכל מאפס. אפשר להתחיל הורות במחלקה משום שהאחות לא עסוקה בטיפול בתינוק. היא יכולה להדריך אבל לא במקום ההורים.
יש מצבים שלא תמליצי על אפס הפרדה?
"לא תמיד אפשר. למשל כשמדובר בתינוק עם מצוקה נשימתית או פג.
"אנחנו פוגשות מגוון של יולדות ומכבדות כל בחירה. יש נשים שרוצות לנוח ויש מי שמטפל בתינוק. תינוקייה היא מקום בטוח עבור התינוק. האחיות בתינוקייה עושות עבודת קודש אבל לא תמיד יש מספיק ידיים. בוודאי שאמא שבחרה אחרת, לא כושלת בתפקידה אבל כן ההמלצה אם לא אפס הפרדה, ביות חלקי שמאפשר להיות עם התינוק במהלך היום, כמה שאפשר, עור לעור אחרי הלידה. אנחנו מעודדות ומאפשרות לבחור".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מה ההבדל בין אפס הפרדה לביות מלא וחלקי?
"באפס הפרדה התינוק לא נפרד מהאם מהשנייה שנולד, גם לא בבדיקות רפואיות. הכל בנוכחות ההורים. ביות מלא - הבדל מינורי, לעיתים ילכו לתינוקייה לבדיקות רופא עם ההורים. כל שאר הזמן - התינוק בחדר עם אמא. בביות חלקי התינוק נמצא עם האמא במהלך היום ובלילה בתינוקיה. זה כמובן לא פוגם בהנקה משום שאפשר להניק בחדר הנקה במהלך הלילה.
"יש נשים שרוצות לנוח ובוחרות בביות חלקי או כלל לא. אנחנו לא כופות את דעתנו אבל חשוב שיידעו את הזכויות ומה מגיע להן. בלנידאו למשל אין דבר שאישה תבקש ולא נספק, זו המדיניות בבתי החולים, שינוי מגמה, תפיסה כללית לאפשר ולעודד.
"באפס הפרדה יש אחות מרכזית לאם ולתינוק, שמטפלת בשניהם. היא יכולה להדריך איך לחתל, לעזור בהנקה, ללמד לקלח ולכן אפס הפרדה מתאים גם להורים עם ילד ראשון.
"הלילות הראשונים קשים בגלל השינוי ואם לא היינו כמעט עם התינוק, יש הלם. באפס הפרדה חווים את הכל מההתחלה לצד הסבר, יועצת הנקה בתדירות גבוהה וזה יתרון אדיר".
איך את ממליצה להערך לאפס הפרדה?
"מומלץ להגיד עוד במיון שזו הבחירה, כך נוכל לרשום בגיליון ולהערך אחרי הלידה. חשוב לזכור שתמיד אפשר להתחרט. חשוב להערך לליווי בייחוד אם יש ליולדת בבית עוד ילדים.
"אישה אחרי לידה צריכה ליווי, זמן התאוששות, גם בלילה הראשון: מישהו שיביא תינוק להנקה, להרגיע, לחבק לקחת את התינוק כשצריכה מנוחה. זה מתאים לכל אחת, גם ליחידניות, כל עוד נערכים עם עזרה מראש, משפחה וחברים".
לפנייה לכתב/ת 
