פציעות, השפלה ואיום ברצח: מסכת האלימות נגד עובדי הציבור
בן של מטופלת איים ברצח על רופאים שטיפלו באימו. נהג אוטובוס ספג אבן בראש מנוסע עצבני. עובדים סוציאליים הותקפו והושפלו וגננת קיבלה איומים על חייה. משרתי הציבור בישראל הפכו יעד לאלימות קשה. זה סיפורם
ישראלים לא מעטים נתקלים באלימות מדי פעם, אך יש כאלה שעבורם האמירה "בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום" היא כמעט יומיומית. ארבעת הסקטורים הנחשבים למוכי אלימות הם העובדים הסוציאליים, המורים, עובדי מערכת הבריאות (רופאים ואחיות) ונהגי האוטובוס. משרתי הציבור האלה לא יכולים לבחור עם מי לבוא במגע ופעמים רבות משלמים בגופם את מחיר התרעומת של הישראלים על הכשלים במערכות השונות. לעיתים הם גם מותקפים ללא כל סיבה נראית לעין, רק כי הם מהווים מטרה קלה.
מסקר של המכללה האקדמית רמת גן, לקראת כנס שנערך בנושא האלימות המתגברת בחברה הישראלית עולה כי מרבית הציבור בישראל חווה אלימות כלשהי. 78% מהמשיבים חוו אלימות במקום העבודה, 57% חוו אלימות במשפחה ומספר עצום של 94% חוו אלימות בכבישים. בנוסף, 74% מהציבור מסכים כי לחינוך יש את ההשפעה המרבית על היקף האלימות.
עובדת סוציאלית: "משותקת מהפחד"
העובדים הסוציאליים פוגשים את החוליות החלשות ביותר בחברה, ברגעים הקשים ביותר. המדינה שולחת אותם לחזית המאבק באלימות, בהזנחה ובעוני, אך לא תמיד מציידת אותם בכלים מספקים להתמודדות. הם נדרשים לקבל החלטות כואבות בנושאים הכי רגישים בתחום האישי, המשפחתי והכלכלי, ונאלצים לספוג את התסכול של חלק מהמטופלים.
ג', עובדת סוציאלית באגף הרווחה בעיריית שדרות, חוותה זאת לאחרונה על בשרה. היא מתארת את ההתפרצות האלימה שחוותה, שתועדה בחלקה במצלמות האבטחה של האגף. "בשעות הבוקר התקשר אלי תושב בכעס והחל לצעוק שלא נותנים לו שום סיוע", היא מתארת. "הוא איים שיגיע לאגף ועד שלא יקבל את מבוקשו הוא לא יוצא. עניתי לו שאיני יכולה לקבל אותו היום כיוון שזה לא יום קבלת קהל. רציתי להציע לו לקבוע פגישה אך הוא קילל אותי וניתק את השיחה".
"לא עברו כמה דקות ואותו תושב הופיע, זועם", היא מספרת. "הוא נכנס ישירות לחדר שלי והחל לצעוק למה לא נתתי לו תלושים לחג. במהלך ההתפרצות הוא הרים את ידו ופשוט היה אחוז טירוף. אני נבהלתי מאוד והשתתקתי. לאחר חצי דקה סגן המנהל הוציא אותי מהחדר ונמלטתי למשרד הסמוך. במשך כ-20 דקות הוא נשאר באגף והמשיך להשתולל, לצעוק ולקלל".
ג' ממשיכה לתאר את תחושותיה באותם רגעים. "הפחד שאחז בי שיתק אותי. יש לי ברקע התקף חרדה בעקבות קסאם שנפל בביתי, וגופי החל באותם תסמינים של רעד בלתי נשלט, קור ובכי. לא יכולתי להירגע בכל אותן דקות ארוכות שהוא שהה עדיין באגף והשתלח באלימות מילולית בזמן שאני סגורה בחדרי, עד ששוטרת הוציאה אותו בכוח מהאגף. החשש שלי הוא לפגוש אותו ברחוב, אנחנו גרים בעיר קטנה. זה חשש קיים, מכרסם ולא נותן לי מנוח".
"לא ייתכן שנהיה חשופים למקרי אלימות כאלה ונצטרך לסבול אותם בשקט", היא מסכמת. "אנו לא שק החבטות של אף אחד, עם כל הצער והכאב על סבלם של הפונים אלינו. אלימות מילולית, קללות, איומים והשפלות זו אלימות לכל דבר ואין לשתוק עליה או לקבל אותה כדבר לגיטימי. צריך לעצור את האלימות באיבה ולא לפעול רק כשקורות תקריות קיצוניות".
לאחר יותר מחודש של מאבק, שפרץ בעקבות שורה של מקרי תקיפה של עובדים סוציאליים, חלה השבוע התקדמות במשא ומתן בין משרדי האוצר והרווחה לאיגוד העובדים הסוציאליים, והם הקפיאו את העיצומים שבהם נקטו. הם דורשים לדאוג לאבטחה בכל שעות קבלת הקהל בלשכות באמצעות מאבטחים עם הכשרה רלוונטית, דלתות משוריינות, מצלמות אבטחה ולחצני מצוקה, ומימון ומתן אבטחה מקיפה ואישית גם מחוץ לשעות העבודה עבור עובדים שספגו איומים על חייהם או חוו אירועי אלימות.
מורים: "אנחנו חשופים"
עובדי מערכת ההוראה חשופים לשיימינג, פרסום מספר הטלפון האישי ולאיומים. הסיפור של ענת (שם בדוי), גננת מבאר שבע, הסעיר את עיר מגוריה. עד עכשיו, כחודש לאחר האירוע החריג שאותו חוותה בגן, היא לא דיברה על המקרה. "החלטתי לשבור את קשר השתיקה", מספרת ענת, גננת מזה תשע שנים בגן טרום-טרום חובה.
הכול החל כאשר באחד הבקרים היא יצאה עם ילדי הגן לחצר, כפי שהיא עושה מדי בוקר ומצאה שם חלזונות. היא שמה אותם בקופסאות נפרדות על מנת להמשיך לעקוב אחריהם וללמוד על תהליך הגדילה שלהם. את התגובה הקיצונית של אחת האימהות - היא לא צפתה.
"מרגע זה החל מסע הכפשות נגדי ברשתות החברתיות מצד אימא שטענה שאני מתעללת בחיות", מספרת ענת. "היא החליטה לבקש מהורים אחרים להתקשר אליי ולהגיד לי שאני צריכה לשחרר את החיות ושאני מתעללת בהן. תוך זמן קצר אנשים התחילו לשלוח לי הודעות ולאיים על החיים שלי. מאדם מלא שמחת חיים היא הפכה אותי לאדם רדוף. הסיפור הזה גבה וגובה ממני מחיר אישי קשה ביותר, כולל ירידה במשקל".
ענת מספרת שהיא אינה היחידה מבין חברותיה שנתקלה באלימות בשנים האחרונות. "משהו השתנה", היא אומרת. לדעתה, המקרה שלה משקף תחושה רווחת כיום בקרב עובדי מערכת החינוך שאינם חשים מוגנים או מגובים על ידי המערכת. "אנחנו לבד, חשופים", היא אומרת. "יש בהחלט עלייה במקרי האלימות נגד כל עובדי ההוראה. במקרה שלי אמנם הוגשה תלונה למשטרה, אבל לאימא לא קרה כלום. נשבר לכולנו מזה, מספיק. אנחנו קרובים ליום שבו תירצח מורה".
המקרה של ענת משקף את אחת ההתמודדויות המשמעותיות והקשות ביותר שמעסיקות כיום את מערכת החינוך - יחסי הורים ומורים, והקלות שבה הם יכולים להידרדר לאלימות. על פי נתוני משרד החינוך לשנת2017 - 77% אחוזים מתוך 8,792 מורים בחינוך היסודי והעל-יסודי שנבדקו דיווחו ש"הורי התלמידים נמצאים בקשר קבוע, טלפוני, מייל, סמס וכדומה עם המחנך כדי להתעדכן במצבו של ילדיהם".
הקשר עם ההורים היום הדוק יותר מבעבר, אבל עובדי הוראה חשופים כיום לאלימות לא רק מצד ההורים, אלא גם מצד התלמידים. מסקר מיוחד שפרסמה לאחרונה הסתדרות המורים, שבו השתתפו יותר מ-1,000מורים, עולה כי כ-65% מהם סיפרו שהם נתקלו באלימות מצד תלמידים.
על רקע מקרי האלימות הקשים השביתה לאחרונה הסתדרות המורים מספר פעמים את הלימודים בבתי הספר בהם אירעו תקריות אלימות כלפי מורים. "המקרים הרבים של אלימות מהווים תמרור אזהרה לכולנו", אומרת יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. "הכנו תוכנית מפורטת להתמודדות עם התופעה, אולם זו יושמה באופן חלקי בלבד על ידי משרדי הממשלה. למה מחכים? האם חלילה צריך שיהיו קורבנות בנפש בכדי שהמדינה תפעל?".
רופאים: בן של מטופלת איים ברצח
תופעת האלימות נגד הצוותים הרפואיים היא אחת הבעיות הקשות שאיתן מתמודדים במרפאות ובבתי החולים, במיוחד בחדרי המיון הצפופים אך גם בקופות החולים. המקרה הקשה ביותר היה רצח האחות טובה קררו בסניף של קופת חולים כללית בחולון. אשר פרג' החליט לנקום בקררו משום שסבר שחיסון נגד שפעת שנתנה לו, גרם לו לחלות. הוא קבע תור לביצוע בדיקת דם ולמחרת הגיע למרפאה כשהוא מצויד במצת ובבקבוק עם חומר דליק. הוא שפך על קררו את החומר הדליק והצית אותה.
ל-ynet נודע כי במחלקה פנימית באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, אירע מקרה אלים וחריג רק לפני כמה שבועות. האירוע כלל עימות ואיומים ברצח כלפי אחד הרופאים במחלקה מצדו של אדם שאמו הייתה מאושפזת במצב קשה מאוד במקום. "עוד לפני שהמצב שלה הידרדר הבן התנהג בצורה מאוד אלימה", משחזר רופא במחלקה.
לפי העדויות, בנה של המטופלת נכנס למחלקה ושאל "מי מטפל באימא שלי, אני הולך לגמור אותו". בהמשך, אותו אדם נקרא לשיחה עם הרופאים המטפלים אך בו בזמן מצבה של אמו הידרדר והצוות החל לבצע בה פעולות החייאה. "תוך כדי ההחייאה הוא נכנס בכוח לחדר וצעק לרופא כשהוא מנפנף בידיו ש'אם היא מתה אני הולך להרוג אותך'". צוותי הביטחון שהוזעקו למקום הוציאו את האיש, וצוות בית החולים הצליח להשיב דופק ונשימה לאישה. "זו טראומה מאוד גדולה לכל הצוות - איום ברצח תוך כדי שמנסים להציל חיים של מטופלת, ויש אינסוף סיפורים כאלה", אמר הרופא.
ועדה שהוקמה לצורך גיבוש דרכי פעולה לטיפול בתופעת האלימות במערכת הבריאות, בראשותו של מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' שלמה מור-יוסף, הגישה את המלצותיה בחודש פברואר 2018. בין היתר, ההמלצות ביקשו לקבוע נהלי עבודה במשרד הבריאות, בבתי החולים ובממשק העבודה מול משטרת ישראל, כמו גם בכל הקשור לסמכויות אנשי הביטחון של המוסדות הרפואיים. הוועדה אף המליצה כי הענישה בחוק תוחמר כלפי אלה שנוקטים אלימות נגד עובדים במערכת הבריאות. לצד ההמלצות שהוגשו, קבעו בוועדה כי נדרש תקציב ייעודי על מנת להילחם באלימות במערכת הבריאות.
ד"ר אוהד ביתן, מומחה לרפואה פנימית וחבר בפורום ההנהגה של "מרשם - ארגון המתמחים לרפואה", מספר כי פעמים רבות ישנם מקרים של אנשים שנוקטים באלימות מילולית, ולפעמים גם באלימות פיזית נגד אנשי הצוות. "קורה לא פעם שאני מרגיש לא בטוח תוך כדי העבודה", מספר ד"ר ביתן. "כשמתחילה משמרת במיון שמפוצץ בחולים עם תור של אמבולנסים שמחכים בכניסה, אני יודע שמישהו יכול להתפוצץ. כשמישהו מרים את הקול במחלקה - אני יודע שזה יכול להידרדר די מהר לאלימות".
ד"ר ביתן התייחס לוועדת מור-יוסף ואמר כי המסקנות וההמלצות היו שטחיות ביותר וקוסמטיות, במקרה הטוב. "לא מרגישים כלום בשטח, הדרך היחידה לשנות את המצב זה תקנים ומיטות, שאנשים לא יחכו שלוש שעות לראות רופא ועוד עשר שעות לעלות למחלקה. כל עוד אנשים לא יקבלו שירות נורמלי וכל עוד לא תהיה אכיפה נגד אנשים שפועלים באלימות - המצב ימשיך להיראות ככה".
נהגי אוטובוס: אבן בראש
האלימות בחברה הישראלית לא פוסחת גם על נהגי חברות האוטובוסים השונות. נדמה שלא עובר שבוע שבו לא מדווחים מקרי אלימות נגד נהגים, בין אם מדובר באלימות פיזית או מילולית.
"הוא אמר לי שיש שתי אפשרויות - או שאחזיר אותו לתחנה או שאקבל מכות", ממשיך בואיה בתיאור המקרה. "הוא חנק אותי עם הזרוע שלו ודחף אותי החוצה. הוא רצה לתת לי מכות אבל שחררתי את היד שלו. אז הוא הטיח אבן בראשי ואיבדתי את ההכרה". מאז בואיה לא שב לעבודתו. נגד התוקף הוגשה תלונה במשטרה וכתב אישום.
בחצי השנה האחרונה וגם בימים האחרונים התנהלו כמה מאבקים בנושא האלימות נגד נהגי תחבורה ציבורית ובחלק מהמקרים, כמו באוטובוסים של "אגד תעבורה" בירושלים, הותקנו מצלמות אבטחה. עם זאת, מדובר בטיפה בים סוער ואלים.
לפנייה לכתב/ת 
