סדרת פיגועים מדאיגה פוקדת את איזור יהודה ושומרון מאז אוקטובר האחרון. הפיגוע המשמעותי הראשון ארע ב-7 בחודש, כאשר בחור צעיר בשם אשרף נעאלוה, תושב הכפר שויכה סמוך לטול כרם, שעבד באיזור התעשיה ברקן, נכנס בבוקר למפעל בו עבד, והרג באמצעות רובה (מסוג קרלו) שני ישראלים שעבדו במקום. מיד לאחר הרצח נמלט המחבל באופנוע, ולאחר שהתברר כי מדובר בפיגוע, פתחו כוחות הביטחון במצוד נרחב, ממושך ורב אמצעים וכוחות לתפיסתו. המבצע לאיתורו נמשך ברצף ובגזרות שונות, עד שחוסל בקרב יריות כחודשיים לאחר מכן, במחנה פליטים עסכר סמוך לשכם.

כמיטב המסורת הפלסטינית, הפך נעאלוה לגיבור החדש ברחוב ולסמל מוערץ ע"י בני הנוער, לא רק כמי שהצליח להרוג שני ישראלים (איש ואישה) במקום המוגדר התנחלות – צעד הזוכה ללגיטימציה רחבה בחברה הפלסטינית, כל שכן בקרב הנהגת הרשות, תנועת הפת"ח, החמא"ס כמובן ועוד – אלא כמי שהצליח להתל תקופה ארוכה ביכולותיו הדלות בכוחות הביטחון הישראלים עתירי המשאבים, אמצעי הלחימה והטכנולוגיה.

המתח הביטחוני השורר דרך קבע בשטחים קיבל דחיפה והושפע כפי הנראה בעקבות פעולתו של נעאלוה, וגם בחודש נובמבר אירעו מספר אירועי ירי בשטחי יהודה ושומרון, כאשר במהלך השבועיים הראשונים של דצמבר כבר בוצעו פיגועים קטלניים וניסיונות לפיגועים.

הבולטים בהם היו:

‏א. ירי מכלי רכב חולף לעבר טרמפיאדה בצומת עפרה (צפון-מזרחית לראמאללה), בה עמדו תושבי האיזור וחיילים. בפיגוע נפצעו תשעה אנשים, שניים מהם קשה. החיילים השיבו באש וירו לעבר הרכב אולם לא הצליחו לפגוע. ברכב היו שני מחבלים רעולי פנים, אשר אחד מהם, בן לחמולת ברגותי הידועה, חוסל ע"י צה"ל מספר ימים לאחר מכן באיזור ראמאללה.

‏ב. ירי מכלי רכב חולף לעבר צומת הכניסה לגבעת אסף (דרומית לבית אל), על ציר 60 המרכזי החוצה את הגדה מצפון לדרום. מירי נהרגו שני חיילים, חייל ואישה בהריון נפצעו. רכב המחבלים נמלט לעבר העיירה אלבירה הסמוכה.

‏ג. למחרת חדר מחבל נוסף לעמדה צה"לית על גדר הישוב בית אל, דקר ופצע קשה חייל שהיה במקום. גם במקרה זה, המחבל נמלט, אולם הסגיר עצמו לאחר מכן.

תנועת החמא"ס מנסה מזה תקופה ארוכה להבעיר את איזור יהודה ושומרון, ומנסה לגרור את כל המרחב הזה לאנתיפאדה חדשה, או לכל הפחות להוציא אל הפועל גל של פיגועי טרור בתדירות גבוהה ובגזרות שונות, תוך גיבוש דפוס פעולה קבוע, לפיו החמא"ס ברצועת עזה שומרת על יציבות יחסית ברצועה (תוך שמירת רף אלימות קבוע סביב הגדר, כפי שהתרחש בשבועות האחרונים), ובמקביל מרכזת מאמצים לעבר הגדה, באמצעות ניסיונות להחיות את התשתית המשוייכת אליה ולבצע פיגועים ע"י פעיליה שם. מטרותיה של החמא"ס הן שתיים: לפגוע בישראלים ככל שניתן, כאידיאולוגיה וכמדיניות מעשית, ולערער את יציבותה השילטונית של הרשות הפלסטינית בגדה, תוך מאמצים להשתלט על מאחזים ברחוב הפלסטיני ולגרור אותה לתוך ההסלמה המתחדשת.

במסגרת זאת, פועלת החמא"ס ליצור דמורליזציה ותסיסה בציבוריות הפלסטינית נגד התיאום הביטחוני המתקיים בין הרשות לבין ישראל, מרכיב ביחסים בין הצדדים שהפך לשנוא ולמוקצה מבחינת האוכלוסיה. בתחילת הימים המתוחים נראה היה כי הרשות הפלסטינית "מורידה את הרגל מהגז" ומשחררת מעט מהחבל של התיאום הביטחוני, על מנת שלא לחזקת את תדמיתה הפגועה כמי שממשיכה לשתף פעולה עם ישראל, כשזו האחרונה פולשת לשטחים שבשליטת הרשות, מטילה כתר, נכנסת לבתי משפחות ומבצעת מעצרים וכיוצא בזה.

נוסף על כך, אפשרה הרשות לחמא"ס לקיים הפגנות מחאה בשטח (בעבר בלמה הרשות אירועים מסוג זה), הבולטת שבהם היתה בעיר ראמאללה. בחלוף מספר ימים הבינה הרשות כי המצב מסכן אותה פוליטית, והיא איננה יכולה להרשות לחמא"ס לפעול בחופשיות, והפעילה את כוחותיה באלימות נגד הפגנות נוכחות מתריסות של החמא"ס, בעיקר בחברון.

כך או כך, המצב בשטח הלך והתחמם, וניכר - גם בעת כתיבת שורות אלו – כי גם רמת החיכוך בין מתנחלים לפלסטינים גבוהה יותר אף היא. הרשות מצידה לא ניתקה את התיאום הביטחוני עם ישראל, ויושב הראש שלה, מחמוד עבאס, אף נסע להפגש עם עבדאללה מלך ירדן, על מנת שזה האחרון יפעיל לחץ על ישראל במטרה לרדד את הצעדים הביטחוניים שישראל נוקטת, המביכים את הרשות ופוגעים בתדמיתה השחוקה גם כך.

השאלה הנשאלת כעת, היא האם אנו אכן מצויים בתחילתה של תקופה סוערת ואלימה בשטחים, או שמא בצירוף מקרים ובניסיונות פיגועים שלא סוכלו מבעוד מועד, כפי שמאות ניסיונות אחרים לפגע כן סוכלו ע"י כוחות הביטחון. בשלב זה, נראה כי הרחוב הפלסטיני איננו מצטרף לעגלת הטרור של החמא"ס, ולמעט אירועים ספורדיים של הפגנות אלימות והפרות סדר, הרי שסדר היום הפלסטיני לא שונה מהותית.

עם זאת, יש לזכור כי החמא"ס תמשיך במאמציה להוציא אל הפועל פיגועים ככל שתוכל, באופן שיאתגר את היכולות המודיעיניות והמבצעיות של ישראל. השחקן הנוסף על המגרש – הרשות הפלסטינית, מצוי אף הוא בתקופת דמדומים, כאשר מאבק הירושה המתנהל מאחורי גבו של מחמוד עבאס, עלול אף הוא להחריף את המצב הפנימי המתוח גם כך. דבר אחד בטוח כן אפשר לומר, כבר בשלב זה: המצב בשטחים תמיד הטריד את מדינת ישראל, כעת הוא עלול להטריד עוד יותר.

סא"ל (מיל.) אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית וקצין מודיעין,

לשעבר יועץ לענייני ערבים למתאם הפעולות בשטחים, מרצה ופרשן

aloneviatar1@gmail.com