חשד: העיתונאי השקרן גנב תרומות לילדי סוריה
השערורייה ב"דר שפיגל" הופכת לחקירה פלילית: קלאס רלוציוס, שהמציא פרטים ודמויות ב-14 כתבות לפחות, ניצל את אחד מסיפוריו השקריים כדי לגייס כסף לאחים סורים שהפכו לכאורה לילדים-עבדים בטורקיה. "אעביר להם כל סנט ויורו", הבטיח, אך לפי החשד שלשל את הכסף לכיסו
המגזין הגרמני "דר שפיגל" הודיע כי הגיש תלונה פלילית נגד הכתב קלאס רלוציוס, שבשבוע שעבר נחשף כי במשך שנים פרסם בעיתון כתבות שקריות, כאלה שפרטים רבים בהן הומצאו. לפי השבועון היוקרתי, התלונה הוגשה אחרי שבעיתון התעורר חשד כבד שכספים שרלוציוס גייס מהקוראים עבור ילדים סורים יתומים – הועברו לכיסו הפרטי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
ביולי השנה פרסם רלוציוס כתבה על שני ילדים סורים יתומים, אח ואחות בשם אחמד ואלין, שהפכו לכאורה לילדים-עבדים בטורקיה. אחרי פרסומה כתב רלוציוס מאמרים נוספים, שבהם תיאר את ניסיונותיו לסייע לשני הילדים. בין השאר דיווח על מאמץ שעשה במשך חודשים כדי להביא את הילדים לגרמניה ולדאוג להם למשפחה מאמצת.
אלא שאחרי פרסום הכתבה הבחין צלם טורקי שהתלווה לרלוציוס באי-דיוקים משמעותיים, וב"דר שפיגל" מודים כעת כי נראה שרלוציוס פשוט המציא את דמותו של אחד האחים שבהם עסקה הכתבה, וכי מסתמן שגם כתבותיו על המאמצים להביאם לגרמניה היו שקריות.
לפי "דר שפיגל", בעיתון הצטבר מידע שלפיו לאחר פרסום הכתבה ניהל רלוציוס מבצע גיוס כספים עבור שני הילדים הסורים לכאורה – אולם ניתב את הכספים לחשבונו שלו. לפי החשד, רלוציוס שלח בחשאי אימיילים לקוראים שיצרו קשר איתו או עם העיתון בעקבות כתבתו, וטען בפניהם שהוא עומד בקשר עם שני הילדים ועם דודם. הוא הבטיח להם שכל יורו וכל סנט יועברו אל הילדים, וכך הצליח לגייס מקוראים רבים כסף. בימים האחרונים דיווחו קוראים מודאגים על כך שהעבירו לרלוציוס תרומות. לא ברור כמה כסף אסף רלוציוס בסך הכול. אנשי העיתון טוענים כי לא ידעו דבר על הקמפיין שלו.
פרשת רלוציוס, נזכיר, נחשפה ביום רביעי האחרון, כשהמגזין הודיע שהכתב בן ה-33 התפטר אחרי שהודה כי המציא סיפורים ודיווחים לפחות ב-14 כתבות שפורסמו בגרסאות הנייר והדיגיטל של השבועון. מאז חשיפת השערורייה ב"דר שפיגל" החלו גם כלי תקשורת מרכזיים אחרים בגרמניה שבהם עבד בעבר רלוציוס, בין השאר "די וולט" ו"די צייט", לבדוק את הכתבות שסיפק להם. בשבע השנים האחרונות כתב רלוציוס כ-60 כתבות תחקיר ומגזין גדולות, ועבור כמה מהן זכה בפרסים יוקרתיים, בכללם פרס עיתונאי השנה של CNN ל-2014. בימים האחרונים הוא החזיר כמה מהפרסים, ואחרים, בהם שני הפרסים שקיבל מ-CNN, נשללו ממנו.
רלוציוס עצמו ירד למחתרת. בשיחת הבירור עם עורכיו, לפני שנעלם, הספיק להסביר להם: "זה לא שחיפשתי את הדבר הגדול הבא. פשוט חששתי מכישלון. הפחד להיכשל גדל ככל שנעשיתי מצליח יותר". במאמר המערכת של "דר שפיגל" בגיליונו האחרון התנצלו העורכים על הטעות האיומה שבעבודה עם רלוציוס, הבטיחו לעשות כל שביכולתם כדי לחזק שוב את אמינות העיתון בעיני קוראיו והדגישו כי הסיפורים השקריים שהתפרסמו ב"דר שפיגל" הם "הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לעורכים של כלי תקשורת".
בין הסיפורים של רלוציוס שהיו שקר ברובם או בחלקם אפשר למנות כמה מכתבותיו המפורסמות ביותר, כגון ריאיון עם קשישה בת 99 שנאבקה במשטר הנאצי; כתבה על ילד סורי המאמין כי ציור גרפיטי שלו, שעורר מהומות בעיר דרעא, הצית את מלחמת האזרחים הסורית; תחקיר על ילדים שאומנו על-ידי דאעש בעיראק להפוך למחבלים מתאבדים; וסיפור חייו של אסיר תימני שנכלא בשוגג בכלא גואנטנמו ואיבד את הרצון להשתחרר.
ריאיון בווטסאפ, ילד שלא היה: כך נחשף העיתונאי השקרן
התרמית של רלוציוס התגלתה כשאחד מעמיתיו, חואן מורנו, עבד איתו על כתבה משותפת בנוגע להתרחשויות בגבול מקסיקו-ארה"ב. מורנו החל לחשוד שפרטים בדיווחו של רלוציוס מומצאים לחלוטין, ומשלא הצליח לשכנע את הממונים עליו כי רלוציוס בודה מליבו עובדות וסיפורים, יצא למסע פרטי בן כמה שבועות ובמימון עצמי לגילוי האמת, וחשף את מעלליו של העיתונאי הסורר. הוא הצליח להגיע לשני מקורות-לכאורה שצוטטו בהרחבה על-ידי רלוציוס בכתבה, שפורסמה בנובמבר, ושניהם סיפרו שמעולם לא פגשו את רלוציוס.
מורנו סיפר שרלוציוס היה איש חביב ואהוב על עמיתיו, אבל ציין גם שמעמדו ככוכב של העיתונות הגרמנית אפשר לו להסתיר את מעשיו. נורת אזהרה הבהבה במוחו של מורנו כשרלוציוס טען כי אחד המרואיינים בכתבה על הנעשה בגבול מקסיקו סירב להצטלם. מורנו גילה שאותו מרואיין-לכאורה דווקא נחשף בהבלטה בתקשורת האמריקנית, ולא נראה שיש לו קושי להצטלם עבור מי שמראיין אותו באמת.
בקורבנות: אסירת הנאצים ועיירת טראמפ
אחד הסיפורים המזויפים הגדולים מכול של רלוציוס היה ריאיון בן 5,000 מילה עם טראוטה לפרנץ בת ה-99, השורדת האחרונה מקבוצת הסטודנטים הגרמנים "הוורד הלבן", שהתנגדה למשטר הנאצי ונאסרה על-ידיו. פסקאות שלמות בריאיון איתה, שפורסם ב-21 בספטמבר השנה, הומצאו, ולפרנץ מעידה כי אף שרלוציוס אכן נפגש איתה – הוא שתל מילים בפיה.
כך למשל, בניסיון לקשור את סיפורה של לפרנץ למהומות האלימות שנרשמו באוגוסט השנה בעיר הגרמנית קמניץ בהשתתפות פעילי ימין קיצוני, כתב רלוציוס שהיא סיפרה לו כך על מה שראתה בדיווחי החדשות מגרמניה: "גרמנים מצדיעים במועל יד בכביש הפתוח, בדיוק כמו פעם. אני זקנה, אבל אני עדיין שמה לב לכול. האופן שבו אנשים מדברים בימים אלה על פליטים כעל פושעים או כעל עדרי בקר גורם לאוזניים שלי להזדקר".
לפרנץ מעידה כי את הציטוט הזה, כמו גם דברים אחרים שייחס לה, רלוציוס המציא לחלוטין. אם לא די בכך, לדברי משפחתה הריאיון שערך איתה נמשך 45 דקות ולא שעתיים – כפי שטען בכתבתו. העובדה שרלוציוס זייף פרטים רבים בכתבה שעניינה מלחמת העולם השנייה, השואה והימין הקיצוני רגישה במיוחד, בשל החשש בגרמניה שכתיבת שקרים על מעללי הנאצים, האיומים ממילא, רק תחזק מכחישי שואה.
כתבה מומצאת אחרת שזיכתה את רלוציוס בתשבחות, וגם בפרס נחשב, היא הכתבה על הילד הסורי מועאוויה, המאמין שכתובת גרפיטי שצייר נגד הנשיא בשאר אסד היא שהציתה את מלחמת האזרחים הסורית. רלוציוס טען כי ערך את הריאיון דרך וואטסאפ, אולם כעת בודקים ב"דר שפיגל" אם ריאיון כזה אומנם התקיים, ואם כן – כיצד ניתן בכלל לוודא מי היה בצד השני של הטלפון. לדברי המגזין, נראה ששלל פרטים בכתבה, אם לא כולם, היו מומצאים – מציטוטים, דרך דמויות ועד מקומות.
במסגרת כתבה אחרת נשלח רלוציוס לחיות כמה שבועות בעיירה במינסוטה הידועה כעיירה של תומכי דונלד טראמפ, ולתאר את המתרחש בה. תושבים שם גילו אי-דיוקים רבים בדיווחו, וכך נחשף שפרטים רבים בכתבה מומצאים. בין השאר טען שבכניסה לעיר הוצב השלט "מקסיקנים – תתרחקו", דבר שלא היה ולא נברא.
שגרירות ארה"ב בברלין פרסמה בסוף השבוע הודעה שבה הביעה דאגה עמוקה מהפרשה, ובמכתב ששלח לשבועון קרא שגריר ארה"ב בגרמניה לפתוח בחקירה עצמאית. הוא הדגיש את העובדה שרבות מהכתבות השקריות של רלוציוס התמקדו בחיים בארה"ב. "הגילויים האחרונים, שלפיהם במשך שבע שנים פורסמו ב'דר שפיגל' סיפורים מומצאים לחלוטין ופרטים המוליכים שולל, מטרידים את השגרירות האמריקנית, במיוחד משום שכמה מהסיפורים המזויפים האלה התמקדו במדיניות ארה"ב ובחלקים מסוימים בציבור האמריקני", נמסר בהודעת השגרירות.
לפנייה לכתב/ת 
