הולכים לבחירות: התוכניות הכלכליות שייכנסו להקפאה

קצת יותר מ־100 ימים מפרידים בינינו לבין הבחירות לכנסת , ותוכניות רבות שמצויות על שולחן הממשלה והכנסת צפויות להיתקע. ברקע, מצבה המדאיג של קופת המדינה והגירעון הגדול בה, בעיקר כשידוע שבתקופת בחירות אין סיכוי להקטנת הגירעון אלא להפך.

ה-OECD: "הגירעון גבוה מדי, צריך להשאיר מרחב לתמרון"

כחלון: כשכל ה"לשעברים" טוענים שיש תחזיות לא אחראיות, הם פוגעים בכלכלה

המשמעות: שר האוצר בממשלה הבאה יקבל לידיו תקציב עם גירעון גבוה, וייאלץ מיד עם כניסתו לתפקיד לגבש תוכנית כלכלית שבמרכזה קיצוץ גדול בתקציבי משרדי הממשלה והעלאת מסים בלתי נמנעת. אז מה מונח כעת על שולחנם של שרי הממשלה והוועדות ועלול להתעכב או להתבטל אם הממשלה החדשה תבחר לא לעסוק בנושאים אלה?

משה כחלון ובנימין נתניהו(צילום: רויטרס)

 הוועדות שלא יהיו: ביום ראשון הקרוב צפויה הוועדה החוקרת את הלוואות הענק שניתנו לטייקונים בשנים האחרונות לחדש את ישיבותיה, לאחר הפסקה בת שלושה שבועות. כעת לא ברור אם הוועדה תמשיך לפעול, שכן לכך דרושה החלטה של ועדת ההסכמות , ועדה מיוחדת שמוקמת עם החלטה לקיים בחירות, והיא הקובעת אילו ועדות ימשיכו לפעול. ועדה נוספת שסיימה דרכה עוד בטרם החלה לעבוד היא הוועדה לבחינת יוקר המחיה, ששר האוצר משה כחלון ביקש להקים.

העלאת גיל הפרישה: כבר תקופה שבכירים במשק ובמוסדות הפיננסיים, מומחים וכלכלנים, ובימים האחרונים גם שר הרווחה חיים כץ, דורשים להעלות את גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־64 שנים. בראש המזהירים מההשלכות של אי־העלאת גיל הפרישה עומדים החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, בכירים בבנק ישראל ומנהלי קרנות הפנסיה. עיכוב הנושא יוביל כבר ב־2019 להפחתת 1,000 שקל מחלק מהפנסיות.

90% משכנתא: לאחר שהתגאו בה במשרדי האוצר והכלכלה, התוכנית להענקת משכנתא בשווי 90% ממחיר הדירה לרוכשי דירה ראשונה נתקעת. לפי שעה, השיעור המרבי שיהיה מותר לקבל כמשכנתא יישאר 75% ממחיר הדירה.

יצוא קנאביס: רפורמה שזכתה להדים ולהתנגדויות. הכל כבר היה מוכן, אולם התנגדות השר לביטחון פנים גלעד ארדן להפיכת ענף הקנאביס לענף יצוא מנעה יצוא בשווי 4 מיליארד שקל בשנה. לאחרונה הושגה הסכמה עקרונית לאשר את היצוא, אולם כעת כבר ברור שעד לבחירות לא תצא הרפורמה הגדולה הזאת לפועל.

מחיר למשתכן: 130 אלף הזוכים עד כה לא ייפגעו אולם לא ברור אם יתקיימו הגרלות נוספות על אלה שכבר יצאו אל הפועל.

חוקים והצעות: על שולחן הכנסת מונחים מאות חוקים, חלקם כבר אושרו בקריאה טרומית או ראשונה, והועברו לוועדות הכנסת כדי להביאם לאישור בקריאה שנייה ושלישית. חלק מהחוקים הללו יורד מהשולחן והדיון בחלקם בלבד יתחדש, באישור רציפות מיוחד, בכנסת הבאה.

בין החוקים שהטיפול בהם יופסק: תיקון חוק הרשות להגבלים העסקיים, בין השאר לשינוי שם הרשות ומטרותיה; חוק למתן רשות לרשויות מקומיות להעניק פטור מארנונה למוסדות ולעמותות; הגברת רכש הגומלין בכל סוגי המכרזים; חוק שיקבע לאורך זמן את מחירי האגרות לחידוש הדרכונים, ועוד. כל אלה יחכו לכנסת הבאה, או שיורדו משולחן הכנסת, בעיקר אם חברי הכנסת שהציעו אותם לא יהיו חברים בכנסת הבאה.

עניין חשוב נוסף הוא שהכרזת הבחירות תכביד על תקציב המדינה כבר בחודש אפריל, במקום רק בנובמבר, בשל עלות הבחירות שתגיע לכ־2 מיליארד שקל - ויש חשיבות רבה מתי ההוצאה הזאת תירשם בספרים. "בחירות זה דבר רע למשק, אפילו רע מאוד. הכל נעצר למשך חודשים", אמר פעם שר האוצר המנוח יצחק מודעי, ואין ספק שהוא צדק.