"צובט לי הלב כשאני צופה ביורוליג"
המתיחות עם פיני גרשון, ההלם ממותו של מוטי אמסלם, ההבדלים בין ישראל לאירופה. מאמן הקבוצה החמה בארץ, שרון דרוקר מהפועל אילת, פותח הכל
"כשאתה נכנס לתוך המומנטום הזה אתה כבר לא חושב על המספרים, אני גם דואג ללמד את הקבוצה שלי כמה הכדורסל הוא נזיל. בכל משחק צריך לבוא רעב, נחוש ואגרסיבי".
על איזה מומנטום מדבר שרון דרוקר, מאמן הפועל אילת? הקבוצה מהדרום ברצף של שמונה ניצחונות, וזה שהשיגה שלשום בהרצליה הקפיץ אותה לרבע גמר הגביע. אין ספק שהקבוצה לוהטת בשבועות האחרונים, אבל היה קשה לדעת שהעונה תתפתח כך במהלך הקיץ הקשה שעברו אנשי אילת: היו"ר מוטי אמסלם ז"ל נפטר, ההנהלה התחלפה וחוסר הוודאות אפף את המועדון.
"קיבלתי את המוות של מוטי בהלם", אומר דרוקר בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "מעבר לכאב עליו כבן־אדם, היה גם סימן שאלה גדול סביב הקבוצה. הגיעו אנשים שבשבילם זו פעם ראשונה בניהול קבוצת כדורסל ונכנסו לגירעון של קרוב לשני מיליון שקל, מה שהצריך אותם לקחת ערבויות אישיות כדי שנוכל לשלם משכורות. אבל בגלל האומץ ולקיחת האחריות של האנשים האלה, הקבוצה עומדת על הרגליים".
"מתחבר לז'לגיריס"
ואילת לא סתם עומדת על הרגליים. רצף הניצחונות שלח אותה למקום השלישי בטבלה, ואתמול דרוקר קיבל חיזוק, כאשר הקבוצה החתימה את רפי מנקו.
חשבת שתהיה באילת בנקודה הזו בקריירה?
"צובט לי הלב כשאני צופה ביורוליג, כי המסלול שלי היה לכיוון הזה, אבל אני משתדל להסתכל על הנקודות החיוביות כי אני עושה את מה שאני אוהב. קבוצה גדולה? זה עוד יבוא".
מכבי ת"א?
"אני יותר מתחבר לקבוצה כמו ז'לגיריס, לא עם מיליון זרים שאתה כבר לא יודע מי נגד מי וכל רגע הם מתחלפים. זה מנוכר ורחוק ולא מתחבר. אם להנהלה שלהם טוב לשים 100 מיליון שקל ויותר כל שנה אז זה בסדר, הם האנשים שקובעים".
אז זו הבעיה של מכבי ת"א?
"זה משפיע. המפתח הוא לבנות מחויבות, ששחקן יעלה על המגרש ולא יחשוב רק שהוא צריך לשרוד כאן ולהצדיק את המשכורת שלו. אם אתה רוצה לבנות קבוצה חזקה אתה צריך להשקיע באופי ובאישיות של הסגל. לפעמים שחקני NBA מגיעים לאירופה, לא מבינים איפה הם ועוזבים".
אחרי שהובלת את מכבי ראשל"צ לרבע גמר היורופקאפ פוטרת בגלל מומנטום שלילי.
"חמישה מחזורים לסוף הגיע בן־אדם ופיטר אותי, ואין ספק שזו הייתה כוויה. יש בארץ לחץ ומנטליות של חוסר הסבלנות. מאוד אוהבים להכתיר מלך ומיד אחרי זה להפוך אותו לסמרטוט".
איך זה נראה באירופה?
"בישראל יש מין סחבקייה בין המאמנים לשחקנים. באירופה, המילה 'קואוץ'' מקבלת משמעויות אחרות. ברוסיה, למשל, המאמן הוא אלוהים. כשאימנתי את ריטאס וילנה, הג'נרל־מנג'ר שאל אותי למה השחקנים לא רצים ביערות. הם אמרו לי ששחקנים צריכים לסבול כדי שיעריכו את המאמן, אבל אני לא חושב שככה זוכים בכבוד".
את הראיון ערכנו בספרייה העירונית ברמת־גן, והלוקיישן לא היה מקרי. דרוקר: "בזמני הפנוי אני מאוד מתעניין בקריאת ספרים על מנהיגים ושילוב בין עולם העסקים לספורט. כדורסל זה לא רק פיק־אנד־רול וירידה להגנה, אלא מה הדמות של המאמן מקרינה לשחקנים, ושנים רבות ניסיתי לחקור את זה גם דרך הספרים.
"פעם הייתי בהשתלמות בשיקגו אצל פיל ג'קסון, לפני גמר אזורי. באימון ראיתי שדניס רודמן לא נמצא, וג'קסון אמר שהוא שיחרר אותו כי רודמן ביקש יום לעצמו. כמה מאמנים היו מסכימים? אני אוהב להסתכל ולהיצמד לאנשים ומנהיגים, ולא רק בכדורסל. אני תמיד חושב על מה עובר למוריניו בראש, זה מרתק אותי".
המחסום באיגוד
דרוקר היה רוצה לקבל את תפקיד מאמן הנבחרת, אבל יודע שהדרך לשם בעייתית: "אם זה יקרה זה יהיה כיף, אבל לא הכל תלוי בי".
כלומר, כל עוד פיני גרשון עובד באיגוד הכדורסל זה לא יקרה?
"כל עוד הוא שם אני לא אהיה שם. זה בסדר, אני מבין את זה".
עבר ביניכם חתול שחור?
"לא עשיתי לו שום דבר רע. תמיד רציתי לדעת מה קרה, אבל אף פעם לא קיבלתי תשובה. אנחנו לא מדברים. אני מעדיף לשים את זה מאחוריי. יש הבדלי פילוסופיה גדולים מדי, עם השנים זה נהיה יותר גרוע ועכשיו זה במצב שקט".
מה דעתך על המלצות ועדת שרעבי?
"מאז ומתמיד הייתי נגד החוק הרוסי. גם אם לא יהיה חוק רוסי, תמיד יהיו בקבוצות שלי
ישראלים ואני אתן להם לשחק. בכל מדינה בה אימנתי רציתי לראות את השחקנים המקומיים, יש להם לב וזהות".
לפנייה לכתב/ת 
