בית הדין הרבני: התלוננת נגד הגרוש במשטרה? פצי אותו ב-100 אלף ש"ח
אישה שחשה מאוימת על ידי בעלה לשעבר, פנתה למשטרה ולבית המשפט שהוציאו נגדו צו הרחקה. אלא שאז חויבה על ידי הדיינים בתשלום פיצויים לגרוש, שתבע אותה על הפרת מסמך האוסר עליה לפנות לגורמים מחוץ לבית הדין הרבני
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
בני הזוג התגרשו בשנת 2010. בהסכם ביניהם התחייבו שלא לפנות בעתיד למשטרה, לבית המשפט או לרשויות הרווחה זה בעניינה של זו (ולהפך) ללא אישור בית הדין, ולנהל את כל ענייני הסכסוך ביניהם רק בערכאה הרבנית. הפיצוי על הפרת ההסכם: 400 אלף ש"ח, ללא הוכחת נזק.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אנטישמיות רוסית: ילדים חרדים עולים באש
- החרדים בעדם: לשלב בעלי מוגבלויות בחינוך, בעסקים ובשכונה
- שריד מיהדות טרנוב: "נר התמיד" נמצא בין ההריסות
הדיינים אישרו את ההסכם והעניקו לו תוקף של פסק דין, אף שהוא לכאורה אינו חוקי. לימים הסבירה האישה כי חתמה עליו רק על מנת לקבל גט, ומתוך ידיעה כי הסעיף החריג ובו ההתחייבות המדוברת בטל מעצמו על פי חוק החוזים וממילא אינו מחייב אותה.
האישה התלוננה - האיש תבע
בשנת 2012 פנתה האישה למשטרה ולבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבל צו הגנה מפני הגרוש, שלטענתה מטריד אותה ומאיים עליה. לדבריה, האיש מנהל מעקב אחריה, מסתובב מחוץ לביתה משעות הבוקר המוקדמות, מתשאל את הילדים על אודותיה ומצלם את כניסתה ויציאתה.
בית המשפט קיבל את בקשת האישה והרחיק את האיש ממנה ומהבית. כעבור כמה חודשים הגישה נגדו תלונה במשטרה, והוא נעצר ושוחרר רק בתנאים מגבילים, שכללו את המשך ההרחקה, הפקדת ערבות והתחייבות להתייצב לחקירה או למשפט ככל שיידרש.
בעקבות כך פנה האיש לבית הדין הרבני האזורי בירושלים, וביקש להפעיל את סעיף הפיצויים ולחייב את האישה ב-400 אלף ש"ח בגין פנייתה למשטרה ולבית המשפט. לדבריו, בתחילה הבליג אל מול ההפרה, אך לאחר ש"הגיעו מים עד נפש" החליט לתבוע אותה לכל הפחות על מקרה אחד.
האישה, מצדה, טענה כי לא ניתן למנוע מאדם לפנות לרשויות החוק, ולכן הסעיף המדובר, הסותר את תקנת הציבור, בטל מאליו בכוח חוק החוזים. היא גם כפרה בסמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים הקשורים לאכיפת הסכם הגירושין.
הדיינים: "הפנייה לבית הדין סבירה ונגישה"
ראש ההרכב, הרב אוריאל לביא
, ושני הדיינים הנוספים, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא, דחו את עמדת האישה ובהחלטה שניתנה בשבוע שעבר הכריעו כי לבית הדין יש סמכות להכריע בתביעה, שכן הוא זה שאישר את ההסכם בשעתו.הדיינים קבעו כי הסעיף המגביל איננו נוגד את תקנת הציבור וממילא הוא חוקי, והסבירו זאת בכך ש"הפנייה לבית הדין היא סבירה ונגישה" וממילא "החלופה שהוסכמה על הצדדים יכלה לתת מענה ראוי בפרק זמן סביר".
לסיכום כתבו כי "אין ספק שהנתבעת הפרה את ההסכם ולתובע עומדת הזכות לממש את זכותו לפיצוי בגין ההפרה גם ללא הוכחת נזק". ועם זאת, לאחר שהרחיבו בדיונים חוקיים והלכתיים על זכותם לשנות את סכום הפיצויים, קבעו אותו על 100 אלף ש"ח.
"הסכם בלתי מתקבל על הדעת"
ד"ר סוזן ווייס ועו"ד ניצן כספי שילוני מ"מרכז צדק לנשים", המייצגות את האישה, אמרו: "המקרה מבטא דפוס חוזר של התנהלות החמורה של בית הדין הרבני, וזאת בשני שלבים: בתחילה שגו כשאישרו הסכם גירושין בלתי מתקבל על הדעת שפוגע בחוק ובמוסר, וזאת כלפי אישה שנסחטה והסכימה לתנאים הללו כדי לקבל את הגט ולצאת לחופשי. בפעם השנייה חרגו מכל קנה מידה מוסרי כשאפשרו אכיפת הסכם בלתי מוסרי, ובכך גם פגעו במוגנות של האישה שתחשוב פעמיים ושלוש לפני שתפנה למשטרה ולרשויות הרווחה".
באות כוחה של האישה הוסיפו: "מדובר בתמרור אזהרה נוסף לגבי התנהלות בתי הדין הרבניים. אנחנו כמובן נשקול את המשך צעדינו המשפטיים".
לפנייה לכתב/ת 
