נדחתה תביעת תיווך על עסקה של 48 מיליון ש'

בעקבות מכירת שני בניינים במרכז ת"א דרשה חברת התיווך "סקוטה" יותר מחצי מיליון שקל מהחברה הרוכשת; בית המשפט חשב אחרת

עו"ד ינון פרידפורסם: 27.12.18 , 23:32

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה על יותר מחצי מיליון שקל שהגישו סוכנות התיווך "סקוטה" ואחד מאנשיה, עבור עסקה בשווי 48 מיליון שקל לרכישת שני בניינים במרכז תל אביב. השופט עדי הדר מתח ביקורת על ניסיון התובעים להטיל חבות על החברה הרוכשת וכתב: "על בימ"ש לשלוח מסר ברור לציבור ולקבוע כי הסכם תיווך אינו מעין מכמורת שפורשים לצורך תפיסת לקוחות בכוח".

לפני כשנתיים וחצי רכשה חברת "ב.רחביה" שני בניינים ברחוב קרל נטר בתל אביב תמורת 48 מיליון שקל. לא חלפה שנה והוגשה נגדה תביעה לדמי תיווך של 565,517 שקל בטענה ששותפו של הבעלים התחייב בהסכם תיווך לשלם לתובעים 1% משווי הרכישה.

חוק ונדלן

מתווך יקבל עמלה אף שלא היה מעורב ברכישת הדירה

מערכת psakdin

הנכס הוצג לרוכשת "על הדרך", ומאז המתווך לא לקח חלק במו"מ שעליו כלל לא ידע. ביהמ"ש קבע שלמרות זאת, הוא זכאי לקבל עמלה

מתווך יקבל עמלה אף שלא היה מעורב ברכישת הדירה

אלא שבעליה של "רחביה" התעקש שלא הוא ולא החברה חתמו על הסכם כלשהו. הוא טען שאכן הייתה מחשבה על שיתוף פעולה מול אותו אדם שחתם על הסכם התיווך, אך לא התגבשה ביניהם שותפות והוא לא היה מודע לכך שהפך בעל כורחו ללקוח של סוכנות התיווך. הוא הוסיף כי ממילא "סקוטה" לא הייתה "הגורם היעיל" שהביא לסגירת העסקה, שנכרתה בזכות מאמציו של המתווך מטעם המוכרים.

השופט הדר התרשם שהתביעה הוגשה לאחר שאותו שותף לכאורי פרש מהעסקה, ואנשי סקוטה ניסו את מזלם כדי לזכות בדמי תיווך על עסקה של מיליונים באמצעות הגשת תביעה "העומדת על כרעי תרנגולת".

אלא שטענת השותפות, נקבע, הייתה חסרת יסוד וקיומה אף נסתר בראיות ובעדויות בתיק. בהקשר זה ציין השופט כי לו הייתה הטענה מועלית בתום לב, סוכנות התיווך סקוטה הייתה אמורה לתבוע את שני השותפים ולא אחד מהם.

בפסק הדין צוין כי התובעים היו יכולים לעגן את זכאותם לשכר טרחה מה"שותף" לו היו מגנים על עצמם בהסכם התיווך ומחתימים אותו על סעיף שמחייב אותו לפצות אותם על אובדן הכנסה שייגרם עקב העברת מידע בלעדי לצד שלישי (לתובעים במקרה הנוכחי).

למעלה מן הצורך הבהיר השופט הדר כי גם אם ההסכם היה מחייב את הנתבעים, סקוטה עדיין לא הייתה זכאית לדמי תיווך כיוון שלא הוכח שהיא הייתה הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה. הוא ציין כי למעט פגישה קצרה שהתקיימה במשרדי "רחביה" בנוכחות גורמים רבים, לא היה בין התובעים לבין הנתבעים קשר כלשהו.

מלבד זאת, בעדות אחד המעורבים בעסקה נטען כי ב"רחביה" ידעו על כך שהבניינים עומדים למכירה עוד לפני שהסכם התיווך נחתם, "כביכול בשמו של הנתבע", ולבסוף הוכח כי הגורם שהביא לחתימת הסכם המכר היה המתווך מטעם המוכרים.

"על בימ"ש לשלוח מסר ברור לציבור ולקבוע כי הסכם תיווך אינו מעין מכמורת שפורשים לצורך תפיסת לקוחות בכוח", סיכם השופט את פסק הדין ודחה את התביעה. התובעים חויבו בתשלום שכר טרחת עו"ד של 35 אלף שקל.