מתפצלים, מתפלגים: כך ניתן לשנות את תמונת הבחירות
עד הבחירות באפריל יוכלו ח"כים מכהנים לעזוב את מפלגותיהם כבודדים או בקבוצה. אילו סנקציות יוטלו על פורשים? מה יקרה למימון? ח"כ נחמיאס-ורבין, ששמה נקשר באפשרות של התפלגות מהמחנה הציוני, אמרה לאולפן ynet: "גבאי איש ראוי, אבל גם אנחנו נבחרנו בצורה דמוקרטית"
הפיצול האפשרי בסיעת המחנה הציוני, שעלה בימים האחרונים לסדר היום, הציף מטבע הדברים שורה של שאלות משפטיות הנוגעות לאופן שבו חברי כנסת מכהנים יכולים להתפלג או לנטוש את מפלגתם בזמן היציאה לפגרת בחירות.
התפלגות ומעבר של חברי כנסת הם לא עניין נדיר במיוחד, ואירועים כאלה כבר התרחשו בשנים האחרונות בתסריטים שונים: החל מהודעתו הדרמטית של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון ב-2005 על פרישתו מהליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה דרך ההתפלגות ממפלגת העבודה שהוביל ב-2011 היו"ר דאז אהוד ברק לטובת הקמת מפלגת עצמאות.
בנוסף אירעו גם מקרים שבהם היו מעורבים חברי כנסת בודדים. לדוגמה, השר זאב אלקין שעבר מקדימה לליכוד, וח"כ לשעבר ישראל חסון שעבר מישראל ביתנו לקדימה. מהלך עם מאפיינים דומים אירע בשנים האחרונות כשח"כ אורלי לוי-אבקסיס עזבה את ישראל ביתנו, והמשיכה לכהן במסגרת סיעה עצמאית.
אישור החוק לפיזור הכנסת, המציאות הפוליטית המורכבת וההליכה לבחירות בתשעה באפריל עוררו מחדש תסריטים אפשריים במקרה של פרישה ופיצול.
אפשרות הפיצול
לחבר כנסת בודד ניתנת אפשרות לעזוב את מפלגתו ולהתמודד במסגרות אחרות, אלא שתחנת הזמן הראשונה לביצוע מהלך כזה ללא סנקציה עומדת על 90 יום לפני הבחירות (ועד למועד הבחירות). מרווח הזמן, שנקרא גם "חלון העברות", נועד לאפשר מצד אחד לחבר כנסת מכהן להתמודד בפלטפורמה אחרת כרצונו, ומצד שני לא לפגוע במסגרת המפלגתית.
במקרה כזה, חבר כנסת פורש לא לוקח איתו את יחידת המימון ולא את זמן התעמולה המגיעים לו לפי חוק, אבל גם לא תוטל עליו כל סנקציה בעקבות המהלך.
אם חבר כנסת עוזב לפני תחנת הזמן הנקובה (90 יום לבחירות), ועדת הכנסת יכולה להתכנס לבקשת מפלגתו ולדרוש להטיל עליו מגבלות שונות. המקרה של ח"כ לוי-אבקסיס, שנטשה את ישראל ביתנו באמצע הקדנציה, עונה להגדרה זו. לוי-אבקסיס הוכרזה "פורשת", והוטלו עליה מגבלות. המגבלה החמורה ביותר מונעת ממנה להתמודד במסגרת פלטפורמה קיימת אלא רק במסגרת מפלגה חדשה.
אפשרות ההתפלגות
על מנת להקשות על פרישה מסיעות קיימות, קבע המחוקק שורה של סנקציות על ה"פורשים", ומצד שני נקבעו תנאים שעמידה בהם מזכה אותם במעמד של "מתפלגים" ופוטרת אותם מאותן סנקציות. באשר לסיעות המונות יותר משבעה חברי כנסת, קבע המחוקק שכדי לזכות במעמד של סיעה מתפלגת, הקבוצה הפורשת צריכה למנות לפחות שליש מחברי הסיעה המקורית.
האפשרות להתפלג נתונה לחברי הכנסת במתכונת השליש גם בתוך פגרת הבחירות, וכל שנדרש הוא כינוס ועדת הכנסת לצורך אישור הבקשה.
עם זאת, בשל הרגישות של תקופת הבחירות ישנה מגבלת זמן לעניין קבלת מקדמת מימון הבחירות בעקבות הפילוג. החוק קובע כי על מנת להתפלג ולקבל את יחידת המימון יש צורך לקבל את אישור ועדת הכנסת לפילוג תוך שלושה ימים מיום פרסום חוק ההתפזרות.
במקרה של המחנה הציוני, אם חבריה אכן רוצים להתפלג ובשל העובדה שחוק הפיזור פורסם היום - התפלגותם תזכה את חברי הכנסת בקבלת מימון כסיעה נפרדת רק אם תושלם ההתפלגות המאושרת עד יום ראשון הקרוב.
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין, ששמה נקשר השבוע לכאורה לאפשרות של התפלגות מהמחנה הציוני, אמרה בריאיון לאולפן ynet: "אני באתי מפוליטיקה לתוך אהבה לציבור הישראלי ורצון להשפיע. אני 28 שנה במפלגת העבודה, ואני מזכירה שפריימריז האחרונים תמכתי ביצחק הרצוג שאף אחד מה"כים לא תמך בו, למעט ח"כ לשעבר מנואל טרכטנברג. אני חושבת שמהמהלך שעשינו נהיה נפח תקשורתי מאוד גדול".
היא הוסיפה כי "אבי גבאי נבחר באופן דמוקרטי והוא איש מאוד ראוי ורציני, אבל גם אנחנו נבחרנו בצורה דמוקרטית ויש שיאמרו שאנחנו אנשים רציניים. פגישות כאלה קורות כל הזמן, בטח כשמכריזים על בחירות, אז בואו ננסה להוריד את החשיבות של הפגישה הזאת. המחנה הציוני הוא פלטפורמה יוצאת מגדר הרגיל שבנו אותה בוז'י הרצוג וציפי לבני, אבל צריך לוודא שהוא ימשיך בחיבורים. יכול להיות שאבי גבאי צריך להיות זה שמוביל את החיבורים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
