היה קשה, יהיה קשה עוד יותר
האנטישמיות הרימה ראש, יהדות ארה“ב התרחקה מישראל ולקונגרס הגיעו קולות אנטי ישראלים. אסף וייס, סמנכ"ל הקונגרס היהודי אמריקאי, מסכם את השנה שהיתה ונותן טיפים למי שרוצה לעזור בשנה הבאה
בכל שנה מתמודדת ישראל עם אתגרי הסברה ישנים וחדשים. מהסכסוך המתמשך ועד אירועים ביטחוניים ופוליטיים. כל אלו מובילים לפעילות אנטי ישראלית תוססת ומשתנה על ידי גורמים שונים במסגרות שונות ודורשים מצד ישראל עבודת הסברה מותאמת. לכבוד סיומה של עוד שנה, אסף וייס, סמנכ"ל הקונגרס היהודי אמריקאי, עושה לנו קצת סדר באתגרים שעמדו בפני ישראל וההסברה הנכונה כל הדרך לשנת 2019:
אנטי ישראל בקונגרס
הדבר הבולט ביותר השנה בארה"ב בפעילות נגד ישראל היא הנוכחות של תנועת ה-BDS והתנועה האנטי-ישראלית בבחירות האמצע לקונגרס. אומנם אנו רגילים כבר לראות אמירות ופעילויות אנטי-ישראל מסנאטורים ותיקים כמו ברני סנדרס ודיאן פיינסטיין, אך מערכת הבחירות ב-2018 הביאה לבימה – ולבית הנבחרים – קבוצה חדשה, צעירה ובועטת של חברות קונגרס פרוגרסיביות ואנטי-ישראל כגון: ראשידה טלאיב, אילהן עומאר ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, שהביאו את האמירות האנטי-ישראל שלהן לתקשורת העולמית.
במהלך ההתפרעויות בגבול עזה ראינו את עומאר, שעומדת להיות אחת משתי חברות הקונגרס המוסלמיות הראשונות בארה"ב יחד עם טלאיב, אומרת ש"ישראל היפנטה את העולם", התפללה ש"אללה יגרום לאנשים לראות את מעשיה הרעים של ישראל" וקראה לישראל מדינת אפרטהייד. טלאיב, אשר תומכת בתנועת החרם נגד ישראל (BDS), כינתה את ישראל מדינת אפרטהייד ואף אמרה שתצביע נגד הסיוע הביטחוני לישראל. שתיהן נבחרו לבית הנבחרים ועומדות לכהן כחברות קונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית שזכתה ברוב המושבים בבית.
על אף שההנהגה הדמוקרטית נשארה תומכת חזקה של ישראל, נראה כי בקרב מצביעי המפלגה קיימת ירידה בהזדהות עם ישראל. סקר של המכון Pew הציג ירידה מדאיגה מאוד בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים, ועלייה בפער התמיכה בישראל בין רפובליקנים ודמוקרטים. בזמן ש-79% מהרפובליקנים מזדהים יותר עם ישראל, רק 27% מהדמוקרטים ציינו הזדהות זהה. על פי CNN, הנתונים האלה מעידים שהמפלגה הדמוקרטית נמצאת בנקודת מפנה ביחסה כלפי ישראל.
אנטי ישראל באו“ם
בזירה הבינלאומית, המשכנו לראות החלטות נגד ישראל שהציבו אותה כמדינה המגונה ביותר במועצת זכויות האדם של האו"ם. אולי ההחלטה הבולטת ביותר השנה התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם סביב המהומות האלימות בגבול עזה. למרות שחמאס הודה ש-50 מתוך 62 ההרוגים היו פעילי חמאס, עצרת הכללית של האו"ם לא מצאה לנכון להזכיר את החמאס אפילו במילה בהחלטת הגינוי. ההחלטה הזו היא המשך ישיר של המתקפה הבלתי פוסקת על ישראל במוסדות האו"ם אליה כבר התחלנו להתרגל.
רק כמה שבועות לפני שההחלטה עברה בעצרת הכללית, כווית ניסתה להעביר החלטה בנוסח זהה במועצת הביטחון של האו"ם אך נבלמה על ידי וטו אמריקאי.
שתי ההחלטות נוסחו על ידי הליגה הערבית ומקדמות נרטיב מסוכן המטיל את האחריות המלאה על האירועים בגבול עזה אך ורק על צד אחד – ישראל. כאילו להוסיף חטא על פשע, העצרת הכללית גם דחתה לאחרונה החלטה אמריקאית שנועדה לגנות את חמאס ואת הפגיעה שלו בפלסטינים עצמם. על אף ש-87 מדינות תמכו ו-57 שהתנגדו, ההחלטה נזקקה לרוב של שני שליש ונפלה.
דחיית ההחלטה לגינוי חמאס מציגה את האנטישמיות הגדולה מכולם – טרור נגד ישראל אינו מגונה. הפרישה הרועמת של ארה"ב ממועצת זכויות האדם של האו"ם וההחלטה להפסקת מימון אונר“א, היו צעדים אקטיביים בניסיון לשנות את המצב אך היעילות שלהם עוד טרם נבחנה. בחודש מרץ הקרוב, תתכנס שוב מועצת זכויות האדם לדון בישראל ויש לשער שהשיח רק יחריף.
מאבק ממוקד
בזירת ה-BDS, נראה שהמהלך שעשה הכי הרבה כותרת השנה הייתה ההחלטה של Airbnb שלא לפעול בישובים יהודיים בשטחים. לאחר פרסום ההחלטה והביקורת הציבורית שנלוותה אליה, נפגש סגן נשיא Airbnb עם שר התיירות יריב לוין אך ככל הנראה שניהם הבינו אחרת את סיכום הפגישה. בעוד שהשר לוין טען שסוכם של Airbnb תחזור בה מהחלטתה, הנהלת החברה טענה שאין סיכום כזה ושהיא תמשיך ליישום ההחלטה.
בקמפוסים בארה"ב ראינו עוד החלטות BDS (תנועת החרם העולמית נגד ישראל) מועברות על ידי מועצות סטודנטים ברחבי ארה"ב. כך לדוגמא באוניברסיטת ניו יורק NYU, אוניברסיטת מישיגן ובמכללת ברנרד שכ-34% מהתלמידות בה הן יהודיות.
עם זאת, ניתן לראות גם הישגים יפים במאבק נגד תנועת החרם, למשל מדינות נוספות בארה"ב שהעבירו השנה חקיקת אנטי BDS, כמו לואיזיאנה וקנטקי. והתגייסות יפה של ערים נגד פעילות BDS. לאחר ההחלטה של Airbnb שלא לפעול בישובים יהודיים בשטחים, העבירו ערים אמריקאיות כמו מיאמי ובוורלי הילס החלטות לגנות את החברה על החלטתה המפלה. להחלטות אלה יש השפעה מינורית על Airbnb אך הן ביטוי יפה של סולידריות עם ישראל. דבר נוסף טוב שראינו השנה הוא פרסום הקשרים שארגוני BDS מנהלים עם ארגוני טרור מוכרים כגון החזית העממית, על ידי המשרד לעניינים אסטרטגיים. רק לפני שבוע, Dropbox הודיעה שחסמה חשבון גיוס כספים של ארגון BDS לאחר שנחשפה לקשרים שהארגון מנהל עם ארגוני טרור.
אין ספק שהמאורע הגדול ביותר מבחינת אנטישמיות בארה"ב היה הטבח הנוראי של 11 יהודים בבית הכנסת הקונסרבטיבי בפיטסבורג. טבח שניפץ את בועת הנוחות של יהדות ארה"ב והיווה עבורם קריאת השכמה. בתחילת שנת 2018 התריעה הליגה נגד השמצה מפני עליה של 57% בתקריות אנטישמיות בארה"ב בשנת 2017. בזמנו, הנתונים נראו כמורכבים ברובם מתקריות אקראיות ונזק לרכוש. לאחר הטבח אל המספרים האלו התווספו 11 פנים אמיתיות. במהלך שנת 2018 ראינו תקריות אנטישמיות שונות ברחבי ארה"ב כגון, השחתת מצבות, וונדליזם, תקיפות ובמקרה מאוד מתוקשר – ריסוס של צלבי קרס מחוץ למשרדה של מרצה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
העלייה באנטישמיות אינה נחלתה הבלעדית של ארה"ב והיא מתרחשת באופן מדאיג גם במדינות אירופה. בבריטניה, בשנת 2017, נרשמה כמות שיא של תקריות אנטישמיות ורק המחצית הראשונה של 2018 כמעט רשמה שיא נוסף לחצי שנה. בצרפת, שנת 2017 רשמה עלייה של 20% בתקריות אנטישמיות כאשר 40% מפשעי השנאה באותה שנה היו מכוונים נגד יהודים, למרות שהם מהווים פחות מ-1% מהאוכלוסייה. בגרמניה, גם בשנת 2016 וגם בשנת 2017 דווחו מספרים גבוהים של תקריות אנטישמיות שעומדים על מעל ל1,450 תקריות בשנה. על פי סקר של מכון Pew, רבע מהאיטלקים אינם מוכנים לקבל בן משפחה יהודי. 23% מהבריטים, 21% מהאוסטרים ו19% מהגרמנים ענו תשובה דומה.
רק לאחרונה פרסם ה-CNN סקר מקיף ומדאיג אשר מראה ש25% מאמינים שליהודים יש השפעה גדולה מידי על העולם העסקי והפיננסי, 20% חושבים שליהודים יש השפעה גדולה מדי בתקשורת ובפוליטיקה, ויותר מ-33% טענו שיהודים משתמשים בשואה בשביל לקדם את היעדים שלהם. בתחילת שנת 2019, מיועדים להתפרסם הנתונים הסופיים לגבי כמות המקרים האנטישמיים בשנת 2018 אך נראה שיש סיבה לדאגה שהמגמה הזו תמשיך.
הסברה נכונה
המונח "הסברה" אינו מדויק. אנו נלחמים על זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית ונגד אנטישמיות. זכותה של מדינת ישראל להתקיים אינה נובעת מפעולותיה של ממשלה כזו או אחרת וזו בדיוק ההבחנה שאנו עושים בפעילות שלנו – ההבדל בין ביקורת כלפי ישראל לבין שלילת זכותה של ישראל להתקיים. זו גם הסיבה שאנו רואים את תנועת החרם העולמית נגד ישראל כתנועה אנטישמיות – משום שהיא מתנגדת לקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כל מי שקורא את שלושת המטרות המוצהרות של התנועה רואה זאת באופן ברור.
כפי שכבר אמרתי בעבר, בעיני, החשש המרכזי מ-BDS אינו החרם הכלכלי נגד ישראל. ישראל מתמודדת עם חרמות כלליים עוד מלפני היווסדה והצליחה לפתח כלכלה מוצלחת בסטנדרטים עולמיים. עם זאת, החשש האמיתי הוא קידום האנטישמיות על ידי התנועה והנרטיבים השקריים נגד יהודים שמתכסים בעור כבש של "ביקורת כלפי ישראל". האסטרטגיה שלהם היא למקד את הביקורת רק על ישראל ולהעמידה בסטנדרט שונה מכל מדינות העולם. בנוסף, פעילי התנועה יוצרים טשטוש בהגדרות בין "ציונים" ו"יהודים" וכך מתחבאים מאחורי מכבסת המילים שהם אינם "אנטישמים" אלא רק "אנטי־ציונים".
ה־BDS פעיל במיוחד באוניברסיטאות המובילות ומשפיע על דור שלם של מנהיגי המחר. כבר כיום ניתן לראות פגיעה משמעותית בתמיכה בישראל בקרב הדור הצעיר באמריקה. על פי סקר מינואר של מרכז המחקר Pew, צעירים בגילאי 18-29 תומכים בישראל בשיעורים קטנים משמעותית לעומת שכבות גיל מבוגרות יותר. בקרב גילאי 18-29 פער התמיכה בין ישראל לפלסטינים הוא הקטן ביותר, ועומד על כ־9%. זאת בניגוד לפער של 15% בקרב גילאי 49-30 ו־44% בגילאי 64-50. עוד מראה הסקר, שרמת התמיכה בישראל יורדת ככל שכמות התארים (וזמן השהות באוניברסיטה) גדלים.
השלב הראשון במלחמה באנטישמיות המודרנית הזו, הוא ראשית לחשוף שמדובר באנטישמיות ולא בביקורת כלפי ישראל. על כן, פעלנו השנה בקמפוסים המובילים ביותר ברחבי ארה"ב יחד עם ארגון הסטודנטים "סטודנטים תומכים בישראל" על מנת לחשוף עדויות של סטודנטים פרו-ישראל על תקריות אנטישמיות שהם חוו בקמפוסים מפעילי BDS. העדויות אף הועברו לסנאטורים אמריקאים בקריאה לתמיכה בחוק שיעדכן את ההגדרה של "אנטישמיות" כך שתכלול גם שלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים.
אתגרים לשנה הבאה
האתגר הכי גדול של ישראל בארה"ב הוא דווקא מול יהדות ארה"ב. אנו רואים באופן כללי שתי מגמות: דור מבוגר יותר של יהודים אמריקאים שתמך בישראל לאורך כל שנות קיומה והמלחמות להגנתה, אך מרגיש שיש התרחקות מישראל במובן הערכי – חשים פחות הזדהות עם ישראל ומסכימים פחות ופחות עם פעילותיה והתהליכים הפנימיים שבה; ודור צעיר יותר של יהודים שבחלקו הגדול לא מרגיש חיבור לישראל ורואה בה, במקרה הטוב, כנושא שפשוט כדאי להתרחק ממנו.
אחד הארגונים הגדולים ביותר בעולם שמקדם את ה-BDS הוא Jewish Voice for Peace – ארגון יהודי שפועל, תוך ניהול קשרים עם ארגונים פלסטינים וארגוני טרור, נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי בעיה אסטרטגית אמיתית. בניגוד ל-BDS שנגדו ישראל צריכה לנהל מאבק עיקש, כלפי יהדות ארה"ב, ישראל צריכה למצוא דרך חדשה להתחבר. הנרטיב ההיסטורי של "ישראל היא מדינה קטנה וחלשה שמוקפת אויבים חזקים“, אינו קיים יותר וישראל צריכה למצוא ערכים חדשים דרכם היא יכולה ליצור חיבור עם הדור היהודי הצעיר. ה
תמיכה של טראמפ בישראל גם היא עלולה להיות חרב פיפיות בעניין יהדות ארה"ב. קהילה שבאופן היסטורי הצביעה יותר עם הצד הדמוקרטי של המפה, מוצאת את עצמה מגינה על פעילות – כגון העברת השגרירות לירושלים – של אחד מהנשיאים הרפובליקנים הכי פחות פופולריים שהיו. זה בהחלט לא אומר שישראל צריכה לשנות את מדיניות החוץ שלה בהתאם לדעתם של יהודי ארה"ב אך ישראל בהחלט צריכה "להמציא מחדש" את מהות החיבור עם הקהילה הזו שהיא הקהילה השנייה בגודלה בעולם ובעלת השפעה גדולה בארה"ב.
ההחלטה האישית שלנו ב-2019
כל מי שרוצה לקחת חלק בשינוי הדימוי הישראלי בקרבנו – כדאי שלא יפחד לנהל שיחות על ישראל ותמיד לעשות הבחנה בין ביקורת כלפי ישראל לשלילת קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. כאשר אני מעביר הרצאות בנושא אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב אני עושה את ההבחנה הזו כבר בתחילת השיחה. אני מספר לקהל שישראלים הם המבקרים הגדולים ביותר של ישראל – זו חובתנו הדמוקרטית. רק לפני מספר חודשים ראש הממשלה שלנו קרא לנו "חמוצים" כי אנחנו כל הזמן מתלוננים ומבקרים את המדינה. אבל, וזה אבל גדול, אנחנו מאמינים ונלחמים למען זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. העובדה שאנחנו לא מסכימים עם מדיניות כזו או אחרת של הממשלה הנוכחית, אינה משפיע בשום צורה על הנחישות שלנו להילחם למען הלגיטימציה של ישראל בעולם.
