סיכום 2018 של "מחוץ לרדאר"
מהאלופה האולימפית שלא התאפרה למסיבת העיתונאים כי לא האמינה שתזכה בזהב ועד לספורטאי שזכה ב-400 אלף פאונד, שנה וחצי אחרי שזכה ב-7 בתחרות בפאב. "מחוץ לרדאר" עושה כבוד לספורטאי השנה שלא מצאו את דרכם לסיכומים הממוסדים
לכתבות נוספות במדור "מחוץ לרדאר"
עבור ספורטאים תחרותיים מדובר ברוטינה שגרתית. המקצה החזק שלך, זה שאתה מועמד בו למדליה אולימפית, יוזנק בעוד כמה ימים, אבל בינתיים צריך קצת להפשיר את האיברים הקפואים, לחוש את אווירת התחרות ולהפיג את המתח הרב המצטבר. הפיתרון לכך הוא הוא השתתפות במקצה חימום – מקצה שלא נחשב לטוב ביותר שלך, אבל כזה שיכול למלא את כל הצרכים המנטליים והפיזיים החשובים הללו. זה בדיוק מה שאסתר לדצקה, גולשת סנואובורד צ'כית מחוננת, עשתה כשנרשמה למקצה ה-Super G בסקי אלפיני. ההבדלים בין מגלשי הסקי לגלשן הסנואובורד החביב על לדצקה תהומיים – ולקראת מקצה הסקי היא דורגה במקום ה-49 בלבד, ושובצה בין הגולשות הראשונות, אלו חסרות הסיכוי לזכות במדליה.
אלא שבניגוד לכל התחזיות המוקדמות, לדצקה דהרה במדרון בדרום קוריאה במהירות מסחררת וסיימה בזמן מעולה של 1:21.11 דקות. ככל שהתחרות התקדמה, התברר כי אף אחת מהגולשות הבכירות האחרות לא מסוגלת להדביק את לדצקה – והצ'כית זכתה באחת ממדליות הזהב המפתיעות ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים.
כשהתייצבה למסיבת העיתונאים החגיגית כמנצחת, היא סירבה להוריד מעליה את משקפי הסקי והסבירה: "לא חשבתי שיש לי סיכוי לנצח, אז אפילו לא טרחתי להתאפר". בהמשך האולימפיאדה, לדצקה זכתה במדליית הזהב גם במקצה הלחם והחמאה שלה, הסנואובורד. היא חזרה מפיונגצ'אנג כגיבורה הגדולה של המשחקים.
הטוענות לכתר
קלואי קים (ארה"ב, סנואובורד)
כבר כשהייתה בת 15 נערת הפלא של הסנואובורד סומנה כמי שהולכת להרים את הגלשן שלה ואת הענף כולו לגבהים אחרים. באולימפיאדה הראשונה שלה השנה היא סיפקה הופעה עוצרת נשימה, והפכה לאישה הראשונה שמבצעת שני היפוכים רצופים של 1080 מעלות במתקן חצי הצינור.
ביאטריס צ'פקואץ' (קניה, 3,000 מטר מכשולים)
3,000 מטר מכשולים הוא המקצוע הכי קנייתי באתלטיקה – אצל הגברים מאז 1984 ועד היום רק רצים קנייתים זוכים במדליית הזהב האולימפית בריצה הזאת. אצל הנשים הדומיננטיות הקנייתית לא כל כך מובהקת, אבל סביר להניח שבמדינה האפריקנית עיקמו את האף כשראו שליד שיא העולם לנשים בריצה הזאת מופיע דגל בחריין – למרות שרות ג'בט, הרצה שקבעה אותו, היא בכלל קנייתית שגויסה בכסף רב לממלכה מהמפרץ. צ'פקואץ' החזירה את הכבוד הקנייתי כששיפרה השנה את השיא של בת ארצה הגולה ביותר משמונה שניות, והעמידה אותו על 8:44:32 דקות.
דריה בילודיד (אוקראינה, ג'ודו)
הג'ודוקא האוקראינית בת ה-17 היא מטאור שלאף אחד אין מושג איך לעצור. אחרי שהוכתרה לאלופת אירופה לבוגרות בגיל 16 בלבד, השנה היא הפכה לאלופת העולם הצעירה בהיסטוריה ולא הפסידה בקרב אחד לאורך כל השנה. בילודיד מתחרה במשקל עד 48 ק"ג, הנמוך ביותר לנשים, וממרומי 172 הסנטימטרים שלה מסתכלת על היריבות הקטנטנות מלמעלה ונהנית מיתרון גדול באחיזה. נראה בהמשך מי תהיה מסוגלת על הענקית הזאת.
בשנה ללא אליפות עולם או אולימפיאדה, קשה מאוד לאתלט להתברג גבוה ברשימות סיכומי השנה הממוסדות, בטח כשאתלט אחר ניפץ באותה השנה את שיא העולם במקצה המרתון הפופולרי. בכל זאת, אסור לתת לכל נתוני הפתיחה הללו לדחוק הצידה את ההישג המדהים שקבע השנה לוחם קרב ה-10 הצרפתי, קווין מאייר.
באולימפיאדת ריו, הצרפתי המוכשר עוד היה בצילו של אשטון איטון האגדי וזכה במדליית כסף. אבל מאז שהאחרון פרש במפתיע, מאייר השתלט לחלוטין על תחום הקרב-רב והשנה הדהים כשהצליח למחוק את איטון עצמו מטבלת השיאים ושיפר בתחרות בטלנס, עיר מגוריו, את שיאו העולמי ב-81 נקודות, עם 9,126 כאלה. הוא האדם הראשון שחוצה את רף 9,100 הנקודות.
בדרך לשיא, האתלט הוורסטילי בעולם רשם מקבץ יציב מאוד של תוצאות מעולות, ביניהן 5.45 מטר בקפיצה במוט, 7.80 מטר בקפיצה למרחק, ו-10.55 שניות ב-100 מטר. למקצוע האחרון, 1,500 מטר, מאייר הגיע כשהוא זקוק לתוצאה מהירה מ-4:49 דקות כדי לשבור את שיא העולם, והוא עשה זאת בלי שום בעיות כשעצר את השעון על 4:36.11 דקות.
"אנחנו חיים בשביל רגעים כאלה", אמר מאייר הנרגש לאחר מכן והסביר מדוע דמעות לא שוטפות את פניו. "אני לא מסוגל לבכות, כי בזבזתי כבר את כל הדמעות שלי כשבכיתי לפני ה-1,500 מטר".
הטוענים לכתר
אדם פיטי (בריטניה, שחייה)
מלך משחי החזה גילח השנה עוד שלוש מאיות משיא העולם המצוין שלו ב-100 מטר חזה, והעמיד אותו על 57.10 שניות. בנוסף, הוא הוכיח שמלבד יכולות שחייה הוא גם בעל אישיות חזקה, כשעמד בחזית המאבק של השחיינים נגד התאחדות השחייה הבינלאומית על הזכות להתחרות בליגת שחייה חדשה.
ארתור דלוליאן (התעמלות מכשירים, רוסיה)
קוהיי אוצ'ימורה היפני, אולי גדול המתעמלים בהיסטוריה, מותח את הקריירה ואת גופו עד הקצה כדי להתחרות באולימפיאדה הביתית בשנה הבאה – אבל הקרב על הירושה כבר נפתח וארתור דלוליאן נראה כרגע כבעל הסיכויים הטובים ביותר לקבל את השרביט. דלוליאן סיים את אליפות העולם השנה עם חמש מדליות, כולל שתיים מזהב בקרקע ובקטגוריה היוקרתית ביותר, קרב-רב.
קנטו מומוטה (בדמינטון, יפן)
מה יותר משמח את היפנים מלעקוץ את שכנתם סין, ועוד באחד הענפים הפופולריים ביותר במזרח הרחוק? קנטו מומוטה כבש השנה את ענף כדור הנוצה שנמצא לרוב בבעלות סינית, הוכתר לאלוף העולם וטיפס לראשות הדירוג העולמי. וחכו חכו, העקיצה היפנית הגדולה באמת עוד ממתינה לכם בהמשך הסיכום.
כמו בקטגוריית ספורטאי השנה בה זכה ספורטאי ורסטילי, גם תואר החורף הולך לאשף רב-יכולות. מרטין פורקאד, המלך הנוכחי של ענף הביאתלון המשלב מיומנויות גלישת סקי מישורית עם ירי ברובה, הוכיח במשחקים האולימפיים בפיונגצ'אנג שגם קצת "פור" לא יעזור ליריבים שלו.
פורקאד פתח לא טוב את אולימפיאדת פיונגצ'אנג, סיים רק שמיני במקצה הספרינט וכתוצאה מכך פתח את מקצה הרדיפה בפיגור של 22 שניות מהמוליך. זה לא מנע ממנו לזכות במדליית הזהב, ובהמשך גם להוסיף שתי מדליות זהב נוספות במקצה הזינוק ההמוני ובמקצה השליחים המעורב. עם חמש מדליות זהב אולימפיות בקריירה – פורקאד הוא הספורטאי האולימפי הצרפתי המעוטר בהיסטוריה.
האתלטית האמריקנית הפנומנית טטיאנה מקפאדן זכתה כאן פעמיים בעבר בתואר הספורטאית הפראלימפית של השנה, לכן הגיוני שניתן את התואר השנה למי שהצליחה לנצח אותה. שאר שהפכה לנכה בגיל 8 אחרי תאונה בגן שעשועים, ניצחה השנה בארבעה מתוך שישה מרתונים, כולל במרתונים היוקרתיים של שיקגו וניו יורק, שברה בברלין את שיא העולם ביותר מדקה (1:36:53 דקות), ובמרתון טוקיו הראתה למקפאדן האגדית את הגב.
מרקוס רהם מתחרה עם פרוטזה, וקובע תוצאות שהיו יכולות להעמיד אותו גם בשורה הראשונה עם הקופצים ה"בריאים". רהם אכן רצה להתחרות גם בתחרויות הרגילות, כפי שאוסקר פיסטוריוס עשה בעבר, אך לאחר דין ודברים הוחלט שלא לאפשר לו להשתתף באולימפיאדת ריו 2016. בינתיים, בקטגוריה הפראלימפית רהם ממשיך לעשות דברים מרהיבים והעמיד השנה את השיא העולמי בקפיצה למרחק על 8.48 מטר.
אפילו לארצות הברית, מעצמת הספורט החזקה בעולם, יש עוד מקומות לשאוף אליהם, פסגות ספורטיביות שטרם כבשה. אחת מאותן פסגות היא קרלינג, או מה שמוכר לנו כענף עם המטאטאים שנתקלים בו מפעם לפעם בזפזופ אקראי ליורו ספורט. בפועל מדובר אגב באחד הענפים הטקטיים והחכמים יותר שהאולימפיאדה מציעה. עד לאולימפיאדה הנוכחית, הקרלינג היה בשליטה של השכנה של ארה"ב מצפון, קנדה ושל מדינות צפון אירופה כמו שוודיה ונורווגיה.
גם בפיונגצ'אנג נבחרת ארה"ב לא הייתה אמורה להיאבק על הבכורה והפתיחה העגומה של שלב הבתים עם ארבעה הפסדים משישה משחקים רק חיזקה את הטענה הזאת. את מה שקרה מכאן והלאה כבר באמת קשה להסביר. ארה"ב הייתה חייבת לנצח בכל שלושת המשחקים שנותרו לה בשלב הבתים, כולם מול נבחרות עדיפות על פניה על הנייר (קנדה, שווייץ ובריטניה) כדי לעלות לשלב הבא - והיא עשתה בדיוק את זה. מכאן ועד לסיום היא לא הסתכלה אחורה, ואחרי ניצחון נוסף על קנדה בחצי הגמר ו-7:10 בגמר על שוודיה, היא זכתה במדליית זהב מדהימה ומפתיעה.
The comparisons to Super Mario alone have made Matt Hamilton my favorite 2018 Olympic athlete. Gold medal-worthy. pic.twitter.com/J5kNwnsZAs
— Marc Davis (@marcdavissports) 23 בפברואר 2018
בתקשורת האמריקנית השוו בין הזכייה האת לניצחון ההיסטורי על ברית המועצות בטורניר ההוקי קרח ב-1980, זה שמוכר בכינוי "נס על הקרח" (Miracle on ice). ב-USA Today כינו את הזכייה של נבחרת הקרלינג: Miracurl on ice .
יותר מהכל היה זה ניצחונו של ג'ון שוסטר, מנהיג הנבחרת והפנים של הקרלינג האמריקני. אחרי כישלונות באולימפיאדות 2010 ו-2014, איגוד הקרלינג בארה"ב הדיח את שוסטר מהנבחרת ולא כלל אותו בתוכנית האימונים המיוחדת שיזם. במקום לפרוש, שוסטר החליט להקים נבחרת עצמאית של "דחויים" ובסיפור סינדרלה מושלם הביא אותה עד לראש הפודיום האולימפי. עם זאת, למרות סיפורו המרגש של שוסטר, מי שגנב את ההצגה הוא חבר הנבחרת מאט המילטון, שהשפם המרשים שלו ודמיונו החיצוני ל"סופר מריו" הולידו ממים רבים.
פחות משנתיים לפני שהיא מארחת אולימפיאדה, יפן לא הייתה יכולה לאחל לעצמה סנסציה לוהטת כמו טומוקאזו הארימוטו. הנער בן ה-15 פשוט סיחרר השנה את ענף הטניס שולחן שנמצא בשליטה מסורתית של השכנה הסינית. עוד לפני שמלאו לו 15 הוא הדהים השנה את האלוף האולימפי המכהן ומי שנחשב בעיני רבים לשחקן הטוב בהיסטוריה, מה לונג, והדיח אותו מאליפות יפן הפתוחה.
אבל זו לא הייתה הבלחה חד פעמית: הארימוטו זכה החודש בגמר הסבב, הטורניר היוקרתי של השנה (סך פרסים של יותר ממיליון דולר), והיה לשחקן הצעיר בהיסטוריה שעושה זאת. בגילו הצעיר הוא כבר מדורג חמישי בעולם – ונראה כי הוא הולך להיות אחד השמות הרותחים ביותר באולימפיאדת טוקיו 2020.
אסתר לדצקה אמנם חתומה על הסנסציה הגדולה של השנה, אבל מכיוון שהיא זכתה כבר בתואר ספורטאית השנה, את פרס הסינדרלה היא פינתה לרוב קרוס, חשמלאי בעברו שבשנתו הראשונה כשחקן דארטס מקצועני כבר הוכתר לאלוף העולם.
קל לזלזל ולהגיד שהוא בסך הכול זורק חיצים למטרה. דארטס הוא אמנם ספורט שלא דורש כושר גופני ומחבק אליו בחום גם שחקנים בעלי כרס בירה לתפארת, אבל הפרסים הגבוהים (רוב קרוס זכה ב-400 אלף פאונד על הזכייה באליפות העולם, המנצח השנה כבר ייהנה מחצי מיליון פאונד), והעניין הרב בקרב הקהל (͏בגרמניה צפו 2.7 מיליון איש בגמר, בבריטניה 1.4 מיליון), הפכו את הענף למקצועני לכל דבר. כדי להגיע לרמות הדיוק המדהימות שתראו בטלוויזיה בטורנירים הגדולים נדרשות שעות אינסופיות של אימונים ועבודה קשה.
קרוס בן ה-28, שב-2016 התפטר מעבודתו כחשמלאי כדי להתמקד בדארטס, הפך לסנסציה של העונה האחרונה. הוא טיפס במעלה הדירוג, הגיע לאליפות העולם כמדורג 20 וניצח כריש אחרי כריש. אחרי חצי גמר דרמטי במיוחד בו הדיח את המדורג ראשון מייקל ואן חרוון ההולנדי, הוא הכניע בגמר רומנטי את פיל טיילור, גדול השחקנים בהיסטוריה ו-16 פעמים אלוף העולם, בהופעתו האחרונה בהחלט לפני הפרישה. כל זאת 18 חודשים בלבד אחרי שניצח בטורניר בפאב, וזכה בזכותו ב-7 פאונד בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
