"צריך לתרגם אותו לתלמידים": יצירותיו של עמוס עוז נדחקו מתוכנית הלימודים
מורים לספרות מעידים שיצירותיו של עמוס עוז שהלך לעולמו נדחקו ממערכת הלימודים: "שילוב של זילות ההוראה לצד השלמה עם כך שהתלמידים היום פשוט לא קוראים. מצער ומכאיב"
בחינת תוכניות הלימודים העדכניות בספרות בבתי הספר מעלה שאלות בדבר החשיבות שרואה משרד החינוך ביצירותיו של הסופר עמוס עוז, שהלך לעולמו שלשום (יום ו'). בחטיבות הביניים, יצירותיו אינן נמצאות כלל בתוכנית הלימודים וגם בעבר לא היו חלק מהן. בחטיבה העליונה, לעומת זאת, ישנן כמה יצירות של עוז, ואולם, אין כל חובה ללמדן.
בין היצירות של עוז שנמצאות בתוכנית הלימודים בחטיבות העליונות יש ייצוג בולט יותר של אלו הוותיקות על פני החדשות. היצירות המרכזיות של עוז הנלמדות הן: "ארצות התן" (1965), "מיכאל שלי" (1967), "מנוחה נכונה" (1982), "קופסא שחורה" (1987). אחת היצירות הגדולות והמזוהות ביותר עם עוז, "סיפור על אהבה וחושך" - איננה חלק מתוכנית הלימודים. בבגרות לעולים, רק יצירה אחת של עוז נמצאת בתוכנית הלימודים וגם היא אינה בגדר חובה.
היצירות הללו מוצעות למורים מתוך רשימה של מאות יצירות, ומורים טוענים כי יצירותיו של עוז נדחקו הצידה. "השפה הגבוהה והמורכבות של התוכן של עמוס עוז, לצד מיעוט השעות שיש לנו מחייבים אותנו לבחור בקפידה את היצירות שאנחנו מלמדים", אמרה מורה ותיקה לספרות ממרכז הארץ. "היצירות שלו נדחקו הצידה, וזה מצער ומכאיב מאוד שהדור של היום לא מכיר את עמוס עוז".
גם הדגש על יצירות של סופרים ממוצא מזרחי בתוכנית הלימודים, כחלק מוועדת ביטון, תרם לדחיקת יצירותיו של עוז ובני דורו. "ההיעלמות של עמוס עוז מתוכנית הלימודים מסמנת את העובדה שכבר השלמנו עם כך שתלמידים היום פשוט כבר לא קוראים ספרים", אמר מורה אחר מהצפון, שבוחר במילים בוטות במיוחד כשתיאר את המגמה שהובילה לדחיקתו של עוז מתוכנית הלימודים.
"הוא מופיע בתוכנית הלימודים, אבל משנה לשנה מלמדים אותו פחות. התוכנית שמוצעת לנו, המורים, מאפשרת לקחת היום סיפורים הרבה יותר פשוטים עם מרכיבים הרבה יותר קלים. יש עכשיו דגש חזק מאוד על הסופרים המזרחים הצעירים. הסיפורים מאוד קליטים והתלמידים מזדהים איתם. סופרים כמו עמוס עוז, כמו א.ב יהושע - נדחקים הצידה. זה תהליך שהוא גם ספרותי וגם חברתי", אמר המורה.
"בנוסף, המערכת היום לא מתאמצת לאתגר את התלמידים עם יצירות ספרותיות יותר קשות ומורכבות, אז היא מספקת פתרונות יותר קלים. מבחינה ספרותית, היצירות שלו קשות יותר. הן מאתגרות גם מבחינת העמדות והתמה שלהן", הוא הוסיף. "עכשיו יש היצע הרבה יותר רחב, עם עברית יותר פשוטה ותמות יותר קלילות. המערכת מעדיפה היום גם יצירות שיש להן עיבוד קולנועי. ההנחה היא שאם התלמידים כבר לא קוראים ספרים, לפחות שיכירו את הסיפור דרך הצפייה. זהו תהליך של השטחה ורידוד תוכנית הלימודים שנמשך כבר כעשר שנים ומביא לכך שיוצרים כמו עמוס עוז נדחקו הצידה. זה מאוד פשוט".
המורה סיפר כי לדחיקתו של עוז מתוכנית הלימודים יש גם סיבות מערכתיות. "יש נחישות מצד המערכת שכמה שיותר תלמידים יעברו את הבחינה. חוסר היכולת להקצות למקצוע מספיק שעות מביא לכך שנותנים לתלמידים לעבור את הבחינה בלי שיראו יצירה אחת של סופר גדול באמת. זה שילוב של זילות ההוראה, של המקצוע, לצד אותה השלמה עם כך שהתלמידים היום פשוט לא קוראים, מה שלא היה לפני עשר שנים. אם לפני עשר שנים עמוס עוז היה נפטר, היו מאות או אלפים של תלמידים שחווים אותו ומבינים אותו. היום זה חסר תהודה, וזה מעציב".
מורה נוספת הסבירה כי "היצירה 'מיכאל שלי' הפכה להיות מאוד מיושנת ברבות השנים ולי אישית זה מאוד כאב. עוז הוא אומן השפה העברית והוא היה הנשיא של הספרות העברית. אני חושבת שהגדולה שלו הייתה בכך שהוא היה יודע לספר סיפור. אין ספק שהמקום שלו בתוכנית הלימודים הצטמצם. לא מלמדים את 'סיפור על אהבה וחושך', למשל, וגם את 'מיכאל שלי' כבר בקושי מלמדים. זה מופיע אבל השפה של התלמידים כיום לצערנו היא מאוד רזה ודלה".
המורה הסבירה על הקשיים שבהם היא נתקלת בכיתה כשהיא מנסה ללמד את היצירות המורכבות. "אם אני מלמדת את עגנון וגם את עוז היום אני צריכה ממש לתרגם אותם. מבחינת הזמן וההספק שלנו, אין ברירה אלא לבחור ביצירות אחרות. השפה שלו גבוהה ולצערנו הנוער לא קורא ספרים. לפעמים אני ממש צריכה להקריא את כל הסיפור כי אחרת אין שום סיכוי שהתלמידים יעשו זאת בעצמם", היא אמרה.
לדבריה, "היצירות של עוז נתפשות כארכאיות עבור בני הנוער כיום, אבל אולי עכשיו תהיה לו עדנה, ואני מקווה שהפיקוח על הספרות יעשו משהו בנושא. אני חושבת שזה פשוט פספוס שלא מלמדים את עמוס עוז כיום כי במשך שנים לימדנו אותו, אבל הדור הולך ופוחת. השפה העברית הולכת ומידלדלת, והיא הופכת להיות רזה יותר. בסופו של דבר אנחנו, המורים לספרות, בסך הכול מתווכים. זו אבידה גדולה לעולם הספרות והחינוך הישראלי, וחבל".
הנשיא וראש הממשלה פרסמו הודעות אבל
טקס אשכבה לזכרו של עמוס עוז ייערך ביום שני במועדון צוותא תל אביב. הטקס יחל בשעה 12:00, וארונו יוצב במקום החל מהשעה 10:30 לטובת הציבור שירצה לחלוק כבוד אחרון למנוח. בשעה 15:00 תתקיים הלוויתו בקיבוץ חולדה, בו גדל והתחנך בנעוריו, ולא יישאו בה הספדים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו המבקר בברזיל ספד לעוז. "היום הזה הוא יום של עצב. אנחנו נפרדים מאחד מגדולי הסופרים שלנו עמוס עוז", אמר נתניהו. "אנחנו תמיד נזכור את תרומתו לספרות העברית, ללשון העברית. יהי זכרו ברוך".
גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ספד לעוז. "עמוס אחינו ורעינו. כמה יקר היית לליבנו. בן כיתה וחבר ובר פלוגתא ותמיד תמיד בן ברית – לאהבת הארץ הזו, לאהבה ולדאגה למדינה הזו ולדרכה, לאנשיה ולעתידה. כמה יקר וחשוב היית למדינת ישראל, לחברה הישראלית, לעולם הספרות".
ריבלין הוסיף: "שרטטת לנו עבר והווה ועתיד. תפרת בדייקנות תקופות חיים שלמות, מקומות אמיתיים וכאלה שלא היו מעולם, אנשים ונשים שהיו לגמרי אנחנו או היו הדבר הכי רחוק מאיתנו. 'מורה לספרות צריך לגדל קוראים', אמרת. כסופר, כאיש רוח, ניסית לגדל בני אדם רגישים לזולתם, נאמנים לעצמם, מוכנים לזוז מעבר לאזור הנוחות שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
