לגלות מחדש את צפון ים המלח
25 דקות נסיעה מירושלים נמצא האגן הטבעי של ים המלח. הרחק מהמלונות ובריכות האידוי של המפעלים שוכנים חופים מפנקים, לצד כפר נופש. כשישעמם לכם לצוף, תוכלו לבקר באתר הטבילה בירדן, במפעל המלח של ג'ורג' חאלב ובחוות האפרסמון
רוב הנופשים בים המלח מתמקמים בחוף עין בוקק ובאזור המלונות באגן הדרומי של הים, לאורך בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. לאגן הטבעי של ים המלח, בחלקו הצפוני, יצא בשנים האחרונות שם רע ביותר בגלל תופעת הבולענים שהביאה לסגירתם של החופים הפופולריים עין גדי ומינרל. באזור הזה, נראה שהכינוי "ים המוות" תפס – אך כנראה שלא בצדק.
מצבו של ים המלח רע, אין ספק. התערבות האדם בפלא הטבע הזה גרמה לנסיגת מפלס המים ופיצולה של הימה לשני אגנים נפרדים. ולמרבה הצער, הצלתו של ים המלח אינה נראית באופק. אבל כל עוד ים המלח עדיין איתנו – כדאי לדעת שלא הכל אבוד באגן הצפוני, והאזור מציע למבקרים לא מעט אטרקציות, ואפילו חופי רחצה יפים ובטוחים.
"גם בחורף וגם בקיץ, פה זו ארץ השמש הנצחית. וזה רק 25 דקות נסיעה מירושלים", מדגישה אורית הרשטיג, מנהלת אגף תיירות ותרבות במועצה האזורית מגילות ים המלח. "העוגן התיירותי שלנו זה קודם כל ים המלח, האגן הצפוני", היא מבהירה. "יש לנו שלושה חופים וממש אפשר למצוא בהם בוץ שחור טבעי, שכבר אין במקומות אחרים".
שלושת החופים בצפון ים המלח הם חוף קליה, חוף ביאנקיני וחוף נווה מדבר. בעוד החופים קליה ונווה מדבר מציעים לנופשים לינת שטח או חושות – בחוף ביאנקיני פועל כפר נופש ייחודי ויחיד מסוגו בצפון ים המלח, אשר מציע לנופשים צימרים מפנקים ואף סוויטות – ממש על שפת הים.
"ים המלח הוא מקום מאוד שקט שמשרה רוגע, והייתי חייבת להירגע מהתופת שהייתה בירושלים באותה תקופה, אבל בכל זאת לא להתרחק יותר מדי", היא מסבירה. "הגעתי למקום שהוא ממש שממה, והתחלתי לבנות אבן על אבן עד שהמקום הזה הפך למה שהוא עכשיו".
הקונספט במקום הוא אווירה מרוקאית-ים תיכונית, וזה בא לידי ביטוי בעיצוב פנים המבנים השונים, באוכל ובמוזיקה. אחרי ארוחת הערב במסעדה המרוקאית, הנופשים מוזמנים לחפלה מזרחית ב"אולם אום כולתום" – שמוקדש להנצחת הזמרת האגדית.
בכפר הנופש 70 חדרים מסוגים שונים: צימרים, צימרים מעץ, מיני-סוויטות וארמון מרוקאי שמתאים לאירוח משפחה גדולה מאוד או כמה משפחות יחד, בנוסף למתחם קמפינג שבו ניתן להקים אוהל וכן מבנה חאן סגור ובו מחצלות ומזרנים. המחירים: צימר החל מ-400 שקלים ללילה לזוג עם ילד, כולל ארוחת בוקר; קמפינג בעלות 140 שקלים לאדם ל-24 שעות וחאן בעלות 200 שקלים לאדם – כולל שימוש בחוף ובבריכות. הכנסת רמקולים ומערכות שמע אסורה. לפרטים והזמנות – הקליקו.
איך עושים מלח?
דוגמה יפה נוספת לדו-קיום בצפון ים המלח ניתן לראות במרחק נסיעה קצר מאוד מביאנקיני - במפעל המלח של ג'ורג' חאלב. המפעל הוקם ב-1950, בתקופת השלטון הירדני, על ידי חבר קרוב של המלך חוסיין, ולמרות המלחמות וחילופי השלטון – הוא נותר בניהולו המקורי ומייצר כיום מלח שולחן שמופץ בישראל, ברשות הפלסטינית, ירדן, רוסיה, אלבניה ועוד.
ראאד סיורי ממזרח ירושלים, סגן מנהל המפעל ואחיינו של ג'ורג' חאלב, מספר כי הם הגישו בקשה למינהל האזרחי לפתוח מרכז מבקרים "כדי שאוכל להביא ערבים, יהודים ותיירים מכל העולם ללמוד על ים המלח ועל תהליך ייצור המלח". בינתיים, ניתן להגיע לסיור במפעל עצמו ולהתרשם מתהליך ייצור המלח – משלב סינון המים ועד לאריזתו. הביקור אפשרי בשלב זה רק בתיאום מראש בטלפון 052-4540564.
צפונה משם נמצאת עדות אילמת לכך שדו-קיום לא היה באזור השקט הזה תמיד. "ארץ המרדפים", שבה ניהלו כוחות צה"ל עשרות מרדפים אחרי מחבלים שחדרו מירדן לישראל במטרה לבצע פיגועים, נקראת כעת "ארץ המנזרים" – אך המנזרים היפים הרבים שנותרו בשטח עדיין נטושים ואינם פתוחים למבקרים, מאחר שהאזור מולכד באמצעות מאות ואפילו אלפי מוקשים.
אתר שכן ניתן לבקר בו הוא קאסר אל-יהוד – "ארמון היהודים", שנמצא בחלקו הדרומי של נהר הירדן - במקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את הנהר עם כניסתם לארץ כנען. באותו מקום, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, הטביל על פי המסורת הנוצרית יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו – והאתר נחשב לשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי (אחרי כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים).
מנזר שכן שרד הוא מנזר דיר חג'לה, כ-2 ק"מ וחצי צפונית לצומת בית הערבה. המנזר הוקם לראשונה בתקופה הביזנטית, במאה החמישית לספירה. בשנת 614 הוחרב על ידי הפרסים ובהמשך שוקם, אך ככל הנראה חרב שוב במשך השנים. המבנה הקיים כיום הוא צלבני, אך חלקים ממנו הם שיקומים ותוספות על המבנה הביזנטי המקורי. המנזר שוכן בלב חורשה ירוקה ומטופחת, ובה פינות ישיבה מוצלות וספסלי פיקניק. בחזית המנזר פועלת פינת חי. הביקור במנזר אינו כרוך בתשלום.
על חוות האפרסמון שמעתם?
במועצה האזורית מגילות ים המלח מתגוררים כ-1,700 תושבים בלבד – בשבעה יישובים: ורד יריחו, אלמוג, בית הערבה, קדם ערבה, קליה, אבנת ומצפה שלם. רוב התושבים עוסקים בחקלאות ובתיירות, וחלקם עובדים במפעל הקוסמטיקה "אהבה".
תושב אמיץ במיוחד הוא גיא ארליך מקיבוץ אלמוג, שהקים את חוות האפרסמון – לא הפרי הכתום, אלא הבושם המקראי שהיה ייחודי לארץ ישראל וידוע בריחו הטוב במיוחד. מוצאו של שיח האפרסמון אמנם מחצי האי ערב, שם הוא גדל בר, אך חקלאי ממלכת יהודה היו היחידים בעולם הקדום שגידלו אותו באופן מתורבת. השמן שהופק מהצמח שימש להנאה, לקטורת, לרפואה ואף למשיחת כלי המקדש, הכוהנים ומלכי יהודה וישראל.
בחווה, מגדל ארליך גם את לבונת הקטורת. "קיבלתי שתיל ראשון יחד עם האפרסמון, הוא הגיע מתימן", הוא מספר. "זה צמח בר שגדל בקרן אפריקה, עומאן ותימן – ונמצא בסכנת הכחדה בגלל סגולותיו. יחלפו עוד כמה שנים עד שאוכל להפיק מהם שרף בכמות מסחרית".
צפון ים המלח מציע עוד אטרקציות רבות לתיירים באזור: החל ממגוון חברות המציעות שיט קיאקים אל נופיו הבתוליים של ים המלח, טיולי ג'יפים בנופים הדרמטיים של מדבר יהודה, סדנאות בישול בשטח ופויקה, טיולי סוסים וסדנאות מדיטציה, דרך שמורת עינות צוקים הקסומה והגן הלאומי קומראן שמושך אליו מאות אלפי תיירים בשנה, ועד תיירות אופניים בשביל "חווארי אלמוג" שנפתח לפני קצת יותר משנה.
הרשטיג מבטיחה כי בהתאם להחלטת הממשלה לקידום התיירות בים המלח שהתקבלה באפריל האחרון, צפויות עוד הפתעות כי האפשרות להגיע לשפך הירדן ואל השכונה היהודית הראשונה בבית הערבה שהוקמה ב-1933 מבלי צורך בתיאום צבאי. עוד צפוי להיבנות מלון ראשון בצפון ים המלח, בצומת הלידו, וייבנה גם "שער ים המלח" – מרכז חווייתי ומרכז מידע למבקרים. "אז אם רוצים קצת הפוגה מהקור הירושלמי או אפילו התל אביבי, כאן זה המקום", היא מסכמת.
הכותב היה אורח של כפר הנופש ביאנקיני.
