דו"ח: יותר תקציב לתלמידים דתיים, פחות מורות ביסודי
נתוני דו"ח מרכז טאוב מציגים תמונה של חוסר שוויון במערכת החינוך - שנובע בין היתר משיקולים פוליטיים: "יש צורך בהקצאת שעות נוספות לחינוך הדתי, מפאת התכנים הייחודיים של הזרם הזה, אבל זהו גם ביטוי להעדפה". עוד עולה מהנתונים כי פסקה מגמת הגידול במספר ילדי הגנים החילוניים - ומי שכעת מוביל הם החרדים והבדואים
התלמידים הדתיים מקבלים יותר תקצוב ובחינוך היסודי נמשכת הירידה במספר הנשים עובדות ההוראה. כך עולה מנתוני דו"ח "מצב המדינה" של מרכז טאוב שמתפרסמים הבוקר (שני).
בדו"ח נסקרות המגמות החברתיות והכלכליות בתחומים שונים ובהם גם בחינוך. מן הנתונים, המתבססים על נתוני משרד החינוך
ואותם עיבדו נחום בלס וחיים בלייך, עולה גם כי מספר התלמידים בבתי הספר עלה ביותר מ-43% מאז שנת 2000, כאשר הגידול המשמעותי ביותר במספר התלמידים נרשם בחינוך הבדואי והחרדי.
באשר לילדי הגנים, מספר התלמידים בחינוך הממלכתי בין 2010 ל-2015 היה הגבוה ביותר, ואולם מגמה זו השתנתה - כאשר החל משנה זו ועד היום ילדי החינוך הממלכתי דתי והבדואי בגנים רשמו את הגידול הגבוה ביותר במספרם. אחד ההסברים לכך בדו"ח הוא שיותר תלמידים מהחינוך החרדי בוחרים בגנים ממלכתיים דתיים.
עוד עולה מהדו"ח כי במרוצת השנים חל גידול משמעותי במספר התלמידים האוטיסטים במערכת החינוך: בשנת 2000 עמד מספרם על 894 - לעומת 11,145 ב-2018. גם מספר התלמידים בעלי הפרעות התנהגות קשות עלה באותן שנים: מ-2,347 ב-2000 ל-17,483 ב-2018.
באופן כללי, מהדו"ח עולה כי נמשכת מגמת הגידול בתקציב עבור כל תלמיד בישראל. עם זאת, עדיין התקציב עבור כל תלמיד נמוך יותר מהממוצע של מדינות ה-OECD. תלמיד ישראלי בחינוך העל יסודי זכה לתקציב שנתי של כמעט 8,000 דולר, לעומת ממוצע ארגון המדינות המפותחות שעומד על כ-10 אלפים דולר.
האם ההפרדה המגדרית מביאה לתקצוב עודף לדתיים?
באופן כללי, התלמידים מקבלים כאמור יותר, אבל חלק מקבלים יותר מכולם. מהדו"ח של מרכז טאוב, בדומה לנתונים שכבר הוצגו בעבר (בין היתר בוועדת החינוך של הכנסת), עולה כי תלמידי החינוך הממלכתי דתי עדיין זוכים לתקצוב הגבוה ביותר.
בחינוך היסודי, התקצוב לו זוכה כל תלמיד נובע ממספר גורמים, ובהם גודל הכיתה, גודל בית הספר, מספר שעות הלימוד וכמובן האשכול החברתי כלכלי אליו משתייך היישוב שבו נמצא בית הספר. על פי הדו"ח, מאפייני החינוך הממלכתי דתי מסבירים חלק מהסיבות לתקצוב הגבוה יותר, כמו כיתות קטנות יותר ושעות נוספות המוקדשות ללימודי תורה ותכנים דתיים. עם זאת, בדו"ח מצוין כי חלק מהתקצוב העודף לתלמידים העודף מונע משיקולים פוליטיים.
אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון), טוען כי ההפרדה בין תלמידים ותלמידות בחינוך היסודי משפיעה על התקצוב שבסופו של דבר מקבל כל תלמיד. "ההפרדה הזו יוצרת כיתות קטנות יותר ובתי ספר קטנים יותר, ולכן כל תלמיד מקבל יותר", אמר.
דבריו של רגב אכן עולים בקנה אחד עם הנתונים: בבית ספר יסודי ממלכתי דתי המוגדר "קטן", יזכה תלמיד לתקצוב שנתי של 22.6 אלף שקלים, לעומת 14.7 אלף שקלים להם יזכה לו היה לומד בבית ספר המוגדר "גדול".
"אכן, יש גם צורך בהקצאת שעות נוספות לחינוך הדתי, מפאת התכנים הייחודיים של הזרם הזה, אבל זהו גם ביטוי להעדפה. שיתנו לחילונים את אותו מספר שעות, ויחזקו מקצועות לימוד אחרים. מה שצריך להיות במרכז הוא מידת ההשקעה של המדינה בתלמיד. השיקול הלאומי חייב להיות שוויון הזדמנויות ולא מידת הדתיות", הוסיף רגב.
יותר נשים מורות בעל יסודי, פחות ביסודי
עוד עולה מהנתונים כי בחינוך העל יסודי נרשמה עלייה במספר הנשים הפונות להוראה, ובחינוך הערבי, גם ביסודי וגם בעל יסודי, נרשמה עלייה גם כן. מנגד, נתון מעניין נוסף שעולה מן הדו"ח הוא המשך הירידה במספר המורות בחינוך היסודי במגזר היהודי לעומת המורים.
זו אינה ירידה חדה, אך המגמה היא עקבית: בשנת 2000 כמעט 90% מעובדי ההוראה היו נשים, לעומת כמעט 86% בשנת 2017. הסכם השכר "אופק חדש" בחינוך היסודי אמנם שיפר את תנאי המורים ושכרם, אך גם דרש מהם שעות עבודה נוספות. לפי הדו"ח, בשנת 2000 עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים עבדו בממוצע 22.6 שעות שבועיות, לעומת 26.5 שעות בשנת 2017. ב"יציגים", ארגון עובדי הוראה, טוענים כי זהו אחד ההסברים לירידה במספר הנשים הפונות להוראה.
"רפורמת 'אופק חדש', מעבר לכך שגרמה לעובדי ההוראה לעבוד יותר ולהרוויח פחות לשעה, מחייבת את עובדי ההוראה לעבודה במשרה מלאה של 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. בנוסף, הנטישה של עובדי ההוראה את המערכת מתגברת ומשנה לשנה רבים וטובים בוחרים לעזוב בעקבות עלייה באירועי אלימות, אירועי התעמרות מצד מעסיקים וסביבת עבודה לא מתאימה לצרכים המשתנים".
לידיעת שר החינוך הבא
בין אם נפתלי בנט
ימשיך לכהונה נוספת במשרד החינוך ובין אם לאו, לצד המגמות החיוביות העולות מן הנתונים, ייאלצו שר או שרת החינוך הבאים להתמודד עם כמה אתגרים המשתקפים היטב בדו"ח של מרכז טאוב.
כך למשל, יישומו של התיקון לחוק החינוך המיוחד, שעבר רק לאחרונה בכנסת בתום מאבק ארוך מצד הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, צפוי להתחיל כבר בשנת הלימודים הבאה. מן הנתונים עולה כי תלמידי החינוך המיוחד זוכים אמנם לתקצוב גבוה יותר, אך רק משום שמספרם גדל בהתאם. מטרת התיקון הייתה להביא לשילוב מרבי של תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי הספר הרגילים, אולם לא הוקצו משאבים משמעותיים להשגת יעד זה.
שר החינוך הבא יצטרך גם להתמודד עם אתגר נוסף ומשמעותי במיוחד מיד עם כניסתו לתפקיד: חידוש הסכם השכר 'אופק חדש' של הסתדרות המורים לחינוך היסודי ולגנים. ההסתדרות צפויה לדרוש תוספות שכר משמעותיות ואף לאיים באי פתיחת שנת הלימודים הבאה, ואולם דרישה מסוג זה עלולה להיענות רק במידה והמורים יסכימו גם לעבוד במשך יותר שעות.
לפנייה לכתב/ת 
