הפי ניו ייר: כי אין כמו בבית

2017: אמסטרדם

שבוע לפני הסילבסטר יצאתי לבליינדייט, למרות שנשבעתי אלף פעם שזאת פעם אחרונה. בדרך למסעדה הוא שאל אם אני רוצה עוד ילדים. הבטתי בו בחצי עין, לא מבינה את השאלה. כלומר, הבנתי, אבל זו לא שאלה ששואלים בדייט ראשון (או בכלל) אשה שתיכף נושקת צרפתית לחמישים.

נסענו עוד קצת והוא שאל אם אני צמחונית או טבעונית. "קרניבורית", עניתי. "זה לא יילך בינינו", הוא הודיע. "אתה צודק", אמרתי, "אבל אם אנחנו כבר בדרך למסעדה בוא נאכל טוב, נשתה דרינק ואז נחזור".

לא יודעת למה אמרתי את זה, בדרך כלל אני חותכת, אבל היה בו משהו שהצחיק אותי. זה הצחיק גם אותו, עד כדי כך שבאמצע הארוחה שאל איפה אני בסילבסטר. אמרתי שאין לי מושג. הוא שאל אם הייתי באמסטרדם, אמרתי שלא.

כעבור פחות משבוע היינו באמסטרדם.

הוא המשיך להצחיק אותי, אבל הוא צדק, זה לא הלך בינינו. חיכינו שהחופשה תיגמר ושנחזור לחיים הרגילים שלנו. זו הייתה הפעם הראשונה שאמרתי לעצמי זהו, לא בא לי יותר, את השנה הבאה אני פותחת עם גבר שאני אוהבת. אולי יש משהו עצוב בפתיחת שנה לבד כשאין לך עם מי להתנשק בסילבסטר, אבל הרבה יותר עצוב לספור לאחור עם גבר שאת לא אוהבת.

לטורים נוספים של גאיה

הפסקה זו לא מילה גסה

בסוף יהיה בסדר. בעיקר אם תאמיני בזה

2018: אמסטרדם

שבוע לפני הסילבסטר חברים שאלו "יש איזו מסיבה טובה?", השאלה הקבועה שהתשובה הקבועה עליה היא "הכל אותו דבר". ידעתי שאת השנה הלועזית החדשה אני פותחת הפעם כשאני בזוגיות, אז לא הכל היה אותו דבר. החבר שלי הביט לי בעיניים ואמר: "יש מסיבה באמסטרדם". מצוין, הם השיבו, אנחנו באים.

התנשקנו הרבה לפני הספירה לאחור, במהלכה ואחריה. לא היה לי אכפת אם אני באמסטרדם, ברלין או תל אביב, כל עוד אני יודעת שיש מישהו שאכפת לו ממני ולי אכפת ממנו. הרגשתי שיש לי בית בכל מקום שאהיה בו.

2019: בית

כמיהה לזוגיות יכולה להביא בעיקר חור בלב, במיוחד במועדים שמדגישים את הלבד. להיות עם מישהו בגלל שצריך לסמן וי עלול להיות הרבה יותר מתסכל.

כמעט רוב חיי לא חגגתי את תחילת השנה בין זרועותיו של בנזוג, כי הייתי נשואה לגבר שלא הבין מה יש לחגוג ואחר כך הייתי נטולת זוגיות בכל פעם שהסילבסטר הגיע.

תמיד הבטחתי לעצמי שיום אחד אמצא גבר שמבין שזו בסך הכל סיבה למסיבה, עם מוזיקה טובה, וודקה משובחת וזיקוקים בשמיים. לקח להבטחה הזו זמן להגיע. היא התעכבה במסיבות אחרות, שתתה וודקה עם אחרות, אבל בסוף היא התממשה.

"יש איזו מסיבה טובה?" שאלו החברים שטסו איתנו לאמסטרדם.

"כן, בבית", עניתי.

"מצוין, הם השיבו, "אנחנו באים".

הפי ניו ייר לבד או ביחד,

גאיה קורן, מנחת סדנאות אני מלכה להערכה עצמית, מחברת הספר אני מלכה גרושה באושר ועיתונאית בידיעות אחרונות