קסדות לראש וקירות עפר: בית קפה מתחת לאדמה
400 מטר מתחת לאדמה, במכרה הנחושת הגדול בסרביה, נמצא "הבור". בית הקפה, דמוי מערה, הוקם כדי לאפשר לאנשים "לראות ולהרגיש איך זה במכרה". הכורים מברכים, אך מסבירים: "למטה בפירים זה שונה לגמרי"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בית הקפה נמצא במרכז RTB Bor, מכרה הנחושת הגדול ביותר בסרביה. הוא נפתח לראשונה בשנת 2012 כדי לאפשר לקרובי משפחה ולתיירים הזדמנות להתחבר אל הכורים ולהבין טוב יותר את עבודתם.
"רצינו לאפשר לכל מי שמעוניין, למי שמעולם לא היה במכרה, לראות ולהרגיש איך זה", אמרה גוריקה טונצ'ב וסיליק, דוברת המכרה. "מעל ומתחת לבית הקפה הזה, הכורים עובדים. ייצור הוא תמיד בעדיפות ראשונה".
אף שהמכרה הוא מרכיב מרכזי בכלכלת העיר כבר זמן רב, רוב התושבים מעולם לא ראו אותו מבפנים. מאז שנפתח, יותר מ-5,000 אנשים צללו למעמקים עבור כוס קפה חינם, כולל מבקרים זרים ושורה של ידוענים מקומיים.
הכורים מקדמים בברכה את היוזמה, אך מוסיפים שבית הקפה הוא "עולם נפרד" ואינו מייצג את הלחות, האבק והחושך שעמם הם מתמודדים בתוך הפירים. "למטה זה שונה לגמרי", אמר נמניה רדויצ'יק שעובד במכרה כבר חמש שנים. "שם חשוך מאוד, ואתה תמיד מפחד להיפגע כי יש סכנה מתמדת שסלעים יקרסו בעקבות הפיצוצים".
על המעלית שמביאה את הכורים לאתרי העבודה שלהם ישנו שלט ובו כתוב "בהצלחה". זו גם הברכה הנפוצה ביותר בין העובדים, שתמיד מודעים לסיכונים בעבודתם.
מלבד הסכנות היומיומיות שמתחת לפני הקרקע, מכרה הנחושת נפגע כלכלית בשנים האחרונות. המכרה היה עמוד התווך של התעשייה הסרבית לפני קריסת יוגוסלביה הקומוניסטית בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל כושר הייצור צנח מאז, והחברה שקעה בחובות.
אחרי שנים של ניסיונות להפריט את המכרה, סרביה חתמה השנה על עסקה שהעבירה את השליטה בו לחברת הכרייה הסינית "זיג'ין". הכורים אינם בטוחים אם או איך זה ישנה את שגרת יומם.
"אנחנו קוראים לעבודה שם 'להרוויח לחם של שבעה קרומים' (המקבילה הסרבית של בזיעת אפיך תאכל לחם)", אמר רדויצ'יק, "בגלל כמה שזה קשה להתפרנס".
לפנייה לכתב/ת 
