נהניתי לשכב איתו, אבל עם אשתו נהניתי יותר
עד עכשיו כשאני נזכרת בה אני חשה רטט קל של הנאה בין הרגליים. זה לא היה רק סקס מצוין, זו הייתה החבילה כולה. כמה שונה זה מסקס עם גבר, כמה עדינות ורוך נמזגים יחדיו בגוף של אישה. הרגשתי שאני בגן עדן, לא בטוחה כמה זמן חולף, לא יודעת איפה אני נגמרת ואיפה היא מתחילה
בשבוע שעבר פתחתי סוף-סוף את ליבי וגם כמה כפתורים במכנסיים, וסיפרתי לכם על חורחה, החבר הכי טוב של בעלי שאתו היה לי רומן אסור מאחורי גבה של אשתו רות. טיבם של רומנים הוא שהם מתחילים בתשוקה גדולה ומסתיימים בפיצוץ הרסני, כאשר הבלתי נמנע קורה והאישה מגלה. אך לא במקרה הזה. פה הרומן הסתיים בצורה אחרת לגמרי, אבל לפני שנקפוץ קדימה בואו ניזכר קצת במה שאירע עד עכשיו: חורחה ובעלי הכירו בצבא, אולם הקשר נותק. שנים לאחר מכן התברר לנו שאנחנו גרים כרבע שעה נסיעה מהם והקשר חודש.
לטורים הקודמים של ליה סווינג:
לא תכננתי לחשוק ככה בחברו של בעלי
שמעתי גניחות והבנתי שבעלי איתה בחדר
הלידה עברה בקלות, זה הדיכאון ששיבש את הכול
המסע שלי מחנונית במיטה לפוליאמורית
באותה תקופה חורחה היה שמנמן עם שיער ארוך, כך שלא הייתה סכנה שאדלק עליו, אולם זמן קצר לאחר מכן הוא החליט לקצץ את שיערות ראשו ופצח בדיאטה, עד שלפתע הפך הברבור המכוער ליפה תואר של ממש, מה שגרם לרדאר שלי להשתגע. בדיעבד התברר שזה היה הדדי. מה שהחל עם הודעות תמימות בלילה, הפך עד מהרה לסקסטינג סוער, וכשזה לא הספיק - לנגיעות אסורות בכל פעם שנשארנו לבד לרגע. מפה הדרך למיטה הייתה קצרה, ובסופה אני וחורחה מימשנו את הרצונות הכי כמוסים שלנו ולא שמרנו נאמנות לאשתו.
חצי שנה לאחר שאני וחורחה התחלנו להסתודד מאחורי גבה, רות הודיעה לנו שברצונה לדבר עם כולנו על עניין חשוב, וכך קבענו אני ובעלי, חורחה ורות להיפגש בבר באחד הערבים. זה המקום לציין שבעלי היה בסוד העניינים לגבי הרומן. למעשה, "בסוד העניינים" זה תיאור פושר למדי בעבור מי שעמד שם וצפה בי מעניקה מין אוראלי לחברו הטוב ביותר, ואהב כל רגע. היום והשעה הייעודית הגיעו, התייצבנו בבר האפלולי ומיהרנו להזמין בירה, כדי שיהיה עם מה להוריד את ההשפלה שנחווה עוד רגע, כשרות תספר לנו שהיא יודעת הכול ושהחברות הזאת הסתיימה.
רות כחכחה בגרון, ואז אמרה את מה שהותיר אותנו פעורי פה לחלוטין: היא חשבה רבות והחליטה (כנראה תחת מכבש לחצים מצד חורחה) לפתוח את היחסים שלהם להתנסויות חדשות שאותן, כך הסבירה לפרצופינו ההמומים, היא רוצה לחוות אתנו. כן, אתם קוראים נכון. לא רק שלא נענשנו על מעשינו, בעצם קיבלנו את הפרס הגדול. עד עכשיו זה נשמע לי כל כך הזוי ולא מציאותי עד שיש סיכוי שלו הייתי אתם, הייתי חושבת שאני משקרת. אבל אני לא.
הדייט החוקי הראשון היה שלי ושל חורחה, כמובן. אחרי חצי שנה של משחק מקדים פתאום קיבלנו אישור רשמי ואור ירוק לעשות ככל העולה על רוחנו, וזאת עשינו, במשך מספר שעות, על גבי מיטה שספגה טלטלות עזות וכמות בלתי סבירה של נוזלי גוף שונים. זה היה... נחמד. כיף. אבל אם להיות כנה, מרגע שזה נהיה מותר זה היה קצת פחות מלהיב, ואם נוסיף לזה את העובדה שחורחה קצת משעמם בכל הקשור למיטה ואין לו סטיות של ממש (בעיני זה חיסרון רציני. אתם כבר יודעים מה דעתי על סטיות), זו כנראה לא הייתה האינטראקציה המינית הטובה ביותר שהייתה לי בחיי. או בשנתיים האחרונות.
עם רות, לעומת זאת, הייתה לי חוויה מסעירת חושים שעד עכשיו כשאני נזכרת בה אני חשה רטט קל של הנאה בין הרגליים. זה לא היה רק סקס מצוין, זה היה החבילה כולה: תחילה יצאנו לדייט זוגי, רק אני והיא. ישבנו על הבר ושתינו קוקטיילים צבעוניים, נהנות מתשומת הלב של הגברים מסביב ומהתחושה הנעימה של האלכוהול הנמסך בעורקנו. דיברנו וצחקנו, החלפנו חוויות מיניות מהמפגשים עם הגברים (רות נפגשה ביחידות עם בעלי כמה ימים לפני כן) ובאמת ובתמים נהנינו מהערב. ואז חזרנו אליה הביתה. חורחה קיבל הנחיה לא להפריע. שתינו עוד קצת ושיחקנו פול.
שתינו התרגשנו מהמתח באוויר וניסינו למשוך את הרגע כמה שיותר. הנשיקה הראשונה הייתה קצת מגומגמת, השנייה כבר הייתה חזקה וטעימה מאוד. רות הפשיטה אותי ואני אותה, תוך שאנחנו לוקחות את הזמן ונהנות רק לגעת, להרגיש, לטעום. איזה עור חלק ורך יש לנשים, כמה שונה זה מסקס עם גבר, כמה עדינות ורוך נמזגים יחדיו בגוף של אישה. הרגשתי שאני בגן עדן, לא בטוחה כמה זמן חולף, לא יודעת איפה אני נגמרת ואיפה היא מתחילה. האצבעות שלנו מענגות אחת את השנייה, הלשונות מתערבבות יחדיו. הייתה זאת הפעם הראשונה שהייתי לבד עם בחורה וזה היה מופלא וכל כך נעים. זה היה כל מה שחשבתי שיהיה, ויותר! כשגמרנו, שתינו, נשכבנו על הגב האחת לצד השנייה ופשוט צחקנו ביחד. כל המבוכה שחששתי שתהיה התפוגגה ונעלמה לה בין הסדינים.
עידן חדש, אך לא להרבה זמן
לרגע היינו בעידן חדש, אופוריה של ממש ביחסים שלנו עם חורחה ורות. היינו חברים מאוד טובים וגם שכבנו ביחד, וזה היה נפלא. היינו נפגשים בערב, יוצאים למועדון לרקוד עד השעות הקטנות של הלילה ואז חוזרים אליהם הביתה ומתעלסים ארבעתנו ביחד באורגיה אחת גדולה. החיים היו יפים, ולא רק שלנו. זוכרים שסיפרתי לכם שהרומן שלי ושל חורחה החל לאור העובדה שנישואיהם של חורחה ורות עלו על שרטון? אז בתקופה הזאת רות הייתה מספרת לי שחורחה נהייה אדם חדש, עוזר בבית, שואל ומתעניין בכל דבר הקשור אליה. הריבים שלהם כמעט ונעלמו כליל, הסקס נהיה טוב יותר (גם כשלא היינו מעורבים) ותכוף יותר. אפשר לומר שבזכות פתיחת היחסים חורחה ורות חוו מחדש את שנת ירח הדבש, שהיא השנה הראשונה לאחר הנישואים ונחשבת לשנה הטובה ביותר ביחסים.
היה טוב ומרגש, אבל קצר נורא. מרגע שחורחה ורות טעמו מן הדם הם רק רצו עוד, ולא עבר זמן רב לפני שהודיעו לנו שהם ממשיכים הלאה להרפתקאות נוספות עם אנשים אחרים, וזרקו אותנו הצידה כמו העיתון של אתמול. כנראה שבכל זאת יש קארמה, או אולי עונש לכל חטא, כי בסופו של דבר התברר לנו שלערבב סקס וחברות זה לא רעיון טוב, ותמיד יהיה מי שייפגע ותמיד יש מקום לקנאה ולאגו ולכל אותם הדברים שיכולים בקלות רבה להחריב חברות של שנים.
ומה קורה אתנו היום, אתם שואלים? כיום אנחנו כבר לא חברים. למעשה, אנחנו כלל לא בקשר. יותר מדי רגשות התערבבו להם לתוך הסדינים ויצרו מחיצה אטומה בינינו ובינם, ופתאום נהיו שתיקות מביכות ותחושות לא נוחות וכבר לא היה טעם לדבר על זה ולנסות לפתור, כי ברור היה שהם רוצים משהו אחד ואנחנו משהו אחר. וממש כמו בזוגיות בין גבר לאישה שבה רק צד אחד רוצה להמשיך והשני כבר לא, דרכינו נפרדו בשתיקה רועמת וכל אותן חוויות נעימות הפכו לתזכורת כואבת למה היה יכול להיות אבל איננו עוד. וזה עצוב, אבל לפעמים זה מה שקורה כשמשחקים באש: נכווים.
