תלמודי תורה? לא ליוצאי אתיופיה: "ילד שחור - טראומה לאחרים"
פרסום ראשון: משפחות חרדיות יוצאות אתיופיה מתקשות לרשום את בניהן לתלמודי תורה בירושלים. "ספרדים לא מכניסים, אז אתיופים?", אמרה לאם מנהלת גן. המוסדות, שמתוקצבים על ידי משרד החינוך, מכחישים: "אין כאן גזענות", אבל מנהל אחד מהם מודה: "מבין את המשפחות, בכל מקום לא מקבלים אותן"
"אתם לא הסגנון", "זה יכול להיות טראומטי לילדי הגן", "גם ספרדים לא הכניסו". אלו הן רק חלק מהתגובות הקשות להן זכו משפחות חרדיות יוצאות אתיופיה, כאשר ניסו בשבועות האחרונים לרשום את ילדיהן לתלמודי תורה בירושלים, שארבעה מהם זוכים מדי שנה לתקציבים ניכרים ממשרד החינוך.
מדובר במשפחות שמתגוררות בשכונות חרדיות ומקיימות אורח חיים חרדי לחלוטין. גורם באחד מתלמודי התורה הללו הודה בפני ynet כי אחת הסיבות המרכזיות לדחייה היא כי "לילדים האחרים קשה להתמודד עם ילד שחור". ויש גם מחיר לאפליה: בעקבות דחיית הילדים, רבים מהם נאלצים לנסוע מרחק רב למוסדות חינוך אחרים שכן הסכימו לקבלם. פנייה חריפה בעניין מצד ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) לראש עיריית ירושלים משה ליאון מ-18 בדצמבר טרם נענתה. בתוך כך, המשפחות פנו גם למשרד המשפטים בדרישה להתערבות.
מנגד, בתלמודי התורה מכחישים כי הסיבה לדחייה היא מוצאם של התלמידים, וחלקם סיפרו כי קיבלו לשנה הבאה "ילד אחד" ממוצא אתיופי. המשפחות טוענות כי זוהי למעשה "מכסה", על מנת להדוף טענות לגזענות. בעקבות פניית ynet הודיע משרד החינוך כי ישקול שלילת תקציבים ממוסדות החינוך הללו.
"אמרו לנו שאנחנו לא הסגנון של תלמוד התורה"
תלמודי התורה הם למעשה מסגרת חינוכית-תורנית לילדים בגיל גן או יסודי. המשפחות החרדיות יכולות לבחור לשלוח את ילדיהן לתלמוד התורה או לגן. חלק ממוסדות החינוך שאינם מוכנים לקבל את עולי אתיופיה הם במעמד "מוכר שאינו רשמי". כלומר, הם מקבלים תקציבים בהיקף ניכר ממשרד החינוך. "ניסיתי לרשום את הילדים שלי לכמה תלמודי תורה ולא קיבלו אותנו", מספרת אם לילד. "אפילו לא בחנו את הילד, ישר דחו אותו". אמא אחרת מספרת: "מנהלת הגן אמרה לי 'אל תנסי להכניס את הילד שלך כי את הספרדים לא מכניסים, אז את האתיופים? אם היה לנו גב אז היו מטפלים בזה". אמא נוספת שניסתה לרשום את ילדיה ונדחתה סיפרה: "אמרו לנו שאנחנו לא הסגנון של תלמוד התורה. שאלתי אותו 'מה הסגנון שלכם?', ובמהלך כל השיחה הוא רק גמגם ולא ענה לי על השאלה".
בהקלטה שהגיעה לידי ynet, המתעדת שיחה בין אחד ההורים לנציג אחד מתלמודי התורה, הודה הנציג מטעם התלמוד כי התופעה קיימת: "יכולים להגיד לך, 'בחנתי את הילד שלך והוא לא מתאים', או תירוץ אחר. אתה לא תלך נגד מערכות כאלו, נכון? תעשו שכל תלמוד תורה יקבל ילד אחד או שניים".
"משפחות נוספות ממוצא אתיופי נמצאות במצב שלי", סיפרה אחת האמהות, "ואז חלק מהילדים הולכים למוסדות חינוך של ילדים שנושרים, מבתים לא טובים, בגלל שלא מקבלים אותם לתלמודי התורה. שם חלק מהילדים שלנו נמצאים, ונאלצים להגיע לשם בהסעה במקום ללמוד ליד הבית. אומרים לנו בטלפון שיש מקום, ואז כשאנחנו מגיעים אומרים שאין מקום. כל המשפחות החרדיות ממוצא אתיופי בירושלים מכירות את הסיפור הזה. יש אנשים שעוזבים את ירושלים כי הם יודעים שלא יקבלו אותם. ההרגשה היא איומה".
בגלל הקושי, יש גם הורים שמוותרים מראש. "הסיבה שלא רשמנו את הילד שלנו לתלמוד תורה היא כי לא רצינו להתמודד עם כל הגזענות שמושרשת בתוך החברה. לצערנו, גם במגזר החרדי נגועים בדבר הזה. הייתי רוצה להגיד למשרד החינוך ולעיריית ירושלים שיש כאן נשמות שכל 'חטאן' הוא שהקב"ה ברא אותן עם צבע כהה. הם לא נופלים מאף ילד".
"התמודדות לא פשוטה לילדי הגן"
ההורים חשים פגועים, מדברים בכאב ומתקשים להסביר לילדיהם מדוע חבריהם כבר יודעים היכן הם ילמדו בשנה הבאה, ואילו הם לא. כעת הם מנסים להיאבק בדחיות הרבות שקיבלו ופנו בעניין לעיריית ירושלים, אולם לטענתם לא קיבלו מענה. בשיחה של אחת האמהות עם נציגת העירייה אמרה לה הנציגה: "אין לנו שליטה, זו בעיה. בכיתה א', למשל, הם לא רוצים אבל אפשר להכריח. תלכו לפניות הציבור של ראש העיר. אם תהיה אמא שתלך לראש העיר ותעיד על כך שאמרו לה 'תעזבו אותי מהאתיופים' – את לא יודעת איזה משפט חמור זה". בהמשך המליצה לה הנציגה לפנות לתקשורת כדי שיופעל לחץ על מוסדות החינוך, והילדים יתקבלו. גם למשרד המשפטים פנו ההורים בימים האחרונים בבקשה לסיוע משפטי, וביום ראשון נפגשו עם הייעוץ המשפטי של המשרד.
את מאבקם של ההורים מלווה ח"כ תמנו-שטה, שנאבקה בעבר גם נגד אפליה וגזענות במוסדות ציבוריים. כאמור, ב-18 בדצמבר היא שיגרה מכתב לראש העיר ליאון בעניין המשפחות. "אני פונה אליך בעקבות פניית ציבור שהגיעה ללשכתי על ידי נציגי משפחות יוצאות אתיופיה. הם שטחו בפניי תופעה חמורה של אפליה וגזענות כלפי ילדיהם בכמה מוסדות תלמודי תורה, שהעבירו מסר להורים כי אינם מעוניינים לקלוט לשורותיהם ילדים יוצאי אתיופיה". בהמשך כתבה תמנו-שטה: "גזענות היא עבירה פלילית, ובמישור הערכי זו שנאת חינם שאין לה אח ורע. המשפחות מאוד חוששות לגורל ילדיהן, ואף פנו לעירייה בטרם כניסתך לתפקיד, אך הושבו ריקן ללא תשובות רציניות וללא טיפול מעמיק". עד כה לא קיבלה ח"כ תמנו-שטה מענה לפנייתה.
"בגילאים המבוגרים יותר תלמידים ממוצא אתיופי משולבים, אך אצל גילאי הגן המצב שונה", אמר ל-ynet גורם באחד התלמודים שנטען כי לא קיבלו את התלמידים. "זה שוני, ולילדים האחרים זה יכול להיות טראומטי. הסיבה איננה גזענות אלא העובדה שזו התמודדות לא פשוטה עבור ילדי הגן". שלא לייחוס הודו גורמים נוספים בקיומה של התופעה ובהיקפה: "זה קורה לא רק בירושלים אלא גם במקומות נוספים, לא מקבלים ילדים ממוצא אתיופי", אומר גורם המכיר היטב את מערכת החינוך במגזר החרדי.
"אין גזענות בתהליך הקבלה"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "תלמודי התורה המצוינים בפנייה הם פרטיים, ומתוקף כך הרישום אליהם לא מתבצע באמצעות העירייה. יחד עם זאת, עיריית ירושלים פועלת ותפעל על מנת לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד ותלמידה ללמוד במוסדות החינוך לבחירתם. העירייה מגנה אפליה מכל סוג שהוא ופועלת למגרה בחינוך הירושלמי".
שר החינוך נפתלי בנט מסר בתגובה: "מדובר בביזיון שאין לו מקום במערכת החינוך, וכך נעשה. בית ספר או תלמוד תורה שלא יקבל תלמיד על רקע עדה אט מוצא - ייסגר. גזענות היא תופעה מכוערת שעלינו לעקור מן היסוד בחברה הישראלית. כל תלמידי ישראל הם ילדינו, מכל המגזרים ומכל המקומות. כולם שווים ואהובים, ואם יש אנשים במערכת שלא מבינים את זה - הם לא יהיו בה. הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד לערוך בדיקה יסודית ומקיפה בנושא. במקרים שבהם נמצא שהייתה אפליה, לא נהסס ננקוט בהליכים משמעתיים כנגד המוסדות, לרבות סנקציות כלכליות.
"אני אומר באופן חד וברור - מוסד חינוכי שיפלה תלמידה או תלמיד לרעה ויבזה בצורה כזו את מלאכת החינוך, לא נמשיך את פעילותו כתמול שלשום. לא במשמרת שלי".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד רואה בחומרה רבה תופעות של אפליה בכלל, ואפליה על רקע עדתי בפרט, ופועל באופן נחרץ ובלתי מתפשר במקרים כאלה. מוסדות שיוכח שאינם מקבלים תלמידים יוצאי אתיופיה יוזמנו לשימוע, ובהתאם לצורך אף נשקול עצירת התקציבים".
מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הפנייה התקבלה והיא מצויה בטיפול ובבירור, על מנת לבחון אם וכיצד ניתן לסייע לפונים. יש לציין כי על פי תיקון לחוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, שקודם בהמשך להמלצות ועדת פלמור למאבק בגזענות, הסיוע המשפטי מעניק ייצוג וליווי משפטי לכל אדם שזקוק לכך בהקשר של פגיעה בשוויון או אפליה, ללא צורך בעמידה בקריטריונים כלכליים".
הרב אליהו סודרי, מנהל תלמוד תורה "יקירי ירושלים", אמר כי "הטענות אינן נכונות. יש אצלנו תלמיד אתיופי ועוד אחד שהתקבל לשנה הבאה. יש לנו שתי כיתות אבל המשפחות הגישו מועמדות באיחור. הראיתי למשפחות את התיק כדי שיראו שהרישום כבר מלא. אני מבין את המשפחות, כי בכל מקום לא מקבלים אותן וזו בעיה. הסיבה שלא קיבלנו את הילדים הללו היא אותה סיבה שלא קיבלנו הרבה ילדים טובים אחרים - מילאנו את הכיתות ואי אפשר לפתוח עוד כיתה בשבילם. אנחנו כמעט היחידים שקיבלנו, ואני מאמין שבהרבה מקומות אחרים לא קיבלו, אולי פוחדים מהשוני ואיך הילדים יסתדרו".
הרב יעקב בצרי, מנהל תלמוד תורה "סוכת דוד", אמר: "לא היה כזה דבר מעולם. יש ועדה שמחליטה מי נכנס ומי לא, וזה על פי הצביון של המשפחות. אין פה שום עניין של גזענות. כל מי שרוצה להירשם - יכול להירשם, אנחנו נגד גזענות. כל תלמיד שמתאים לתלמוד תורה ומתאים לרמה החינוכית - אנחנו מקבלים אותו. אין לנו שום עניין בנושא הזה. אנחנו אוהבים כל אחד ומקבלים כל אחד".
לשאלת ynet אם בתלמוד לומדים כיום תלמידים ממוצא אתיופי, השיב הרב בצרי: "אין לנו היום תלמידים ממוצא אתיופי כי לא באו להירשם, אבל אם יבוא מישהו נבדוק עניינית אם הוא מתאים או לא. המשפחות לא התקבלו, אבל הסיבה איננה מוצאן".
מהפיקוח על תלמוד התורה "אור שרגא" נמסר: "אין שום גזענות בתהליך הקבלה שלנו, ולראיה, לשנת הלימודים הבאה התקבל תלמיד אחד ממוצא אתיופי שמשפחתו תקבל בקרוב את ההודעה על כך. שני תלמידים נוספים ממוצא אתיופי לא התקבלו: אחד מסיבות של אי התאמה, לאחר ריאיון עם המשפחה, והשני לאחר שלא עבר את מבחני הקבלה. אין שום משמעות לצבע העור, אלא רק למידת ההתאמה לתלמוד התורה". מתלמוד תורה "יעבץ" בחרו שלא להגיב לטענות. את תגובת "מסילת ישרים" לא ניתן היה להשיג.
לפנייה לכתב/ת 
