נדהמתי: נשים משתפות זרות בחוויותיהן המיניות
עשרות אלפי נשים מפגיזות את הפיד שלי בחוויות מיניות מסעירות מליל אמש. האחת הגשימה פנטזיה, השנייה הפתיעה את בעלה בלבוש שובב, השלישית ניסתה תנוחה חדשה והרביעית צירפה צעצוע שווה למיטה, וכולן ישבו וכתבו על זה בפייסבוק
באיזו קהילת נשים אתן פעילות? אני שואלת כי נדמה לי שכולן משתייכות היום לפחות לקהילת נשים אחת. הפייסבוק שופע כאלו - קבוצות של נשים מבשלות, אימהות משקיעות, אימהות שוקעות וכן הלאה. מה שאותי מאוד עניין כמובן זו התופעה של קבוצות נשים שמשוחחות על נשיות, מיניות וסקס. מדובר בעשרות קבוצות של אלפי חברות שמשתפות בחוויות מיניות שלהן, בחששות, התלבטויות ובבעיות המיניות שהן חוו על גופן או נתקלו בהן.
הבלוג שילמד אתכם כיצד לענג נשים
נהניתי לשכב איתו אבל עם אשתו נהניתי יותר
עד לפני כמה שנים, הנשים היחידות ששיתפנו ושספגנו מהן מידע בנושא היו החברות הקרובות שלנו, אבל מסתבר שלא כולן זכו בחברות שקל ונעים לשתף אותן בדברים אינטימיים כאלו, ונשים רבות חיפשו אוזן קשבת גם במקומות אחרים. הרשת החברתית מספקת פתרונות כמעט לכל נושא, וגילינו שגם לנושא הזה. אז הפשלתי שרוולים והצטרפתי לכמה קבוצות לוהטות כאלה וגיליתי שלא רק אני בוגדת בחברות שלי, גם הן בוגדות בי כבר חודשים רבים בפעילותן הענפה ברשת. בחרתי לא לנטור טינה והצטרפתי לחגיגה. וזו אכן חגיגה!
עשרות אלפי נשים מפגיזות את הפיד שלי בחוויות מיניות מסעירות מליל אמש. האחת הגשימה פנטזיה, השנייה הפתיעה את בעלה בלבוש שובב, השלישית ניסתה תנוחה חדשה והרביעית צירפה צעצוע שווה למיטה. נותרתי פעורת פה - הייתכן שנשים זרות לגמרי מרגישות מספיק חופשיות כדי לשתף אותי ועוד אלפי נשים כמוני במידע כל כך אינטימי מחיי המין שלהן? התשובה היא כן.
לדבריהן, סקס הוא כבר לא טאבו ואנחנו כבר לא מתביישות לדבר עליו או מתביישות להצהיר שאנחנו נהנות ממנו. נשים רוצות ללמוד מהשיתוף של החברות שלהן, לגלות עולמות חדשים, צעצועים חדשים, תנוחות ואתגרים. הן רוצות להשתמש בידע של החברות שלהן כדי להעשיר את עולמן המיני והזוגי כאחד. בעצם כל קבוצה כזו היא מיני ויקיפדיה של סקס, כשלא פעם עולים פוסטים עם תשובות לשאלות שלא תמיד נעים לשאול, אפילו לא את החברה הטובה ביותר. אין לי ספק שיש נשים שקוראות את הטור הזה ומצקצקות בלשונן. הרי לא כל דבר צריך לשתף וזו ממש "פריצות" לדעתן לספר על החיים האינטימיים בפומבי. אז אני אומרת למקטרגות, אתן תמשיכו לצקצק ולהתייבש, ואנחנו נמשיך לשים פס על הנורמות החברתיות, הישנות והמעיקות.
ובכל זאת, חשבתי שראוי לשאול את חברות הכנופיה הבוגדניות שלי מדוע לא ראיתי אפילו פוסט אחד שלהן במהלך החודשים האחרונים. הרי אני יודעת שיש להן במה לשתף ובטח שבמה להתגאות. כינסתי אותן לישיבת פסגה על בקבוק יין, ופתחתי את מסך המחשב במבט מלא תוכחה. הצבעתי על תמונת הנושא של אחת הקבוצות המדוברות ונקשתי באצבעי על המסך.
"למה אתן לא משתפות?" שאלתי. מ' צחקקה ונופפה בידה בביטול. "אני פשוט לא רוצה שכולן יקנאו בי אז אני לא חולקת". א' גלגלה עיניים בזעזוע. "אני שם רק בגלל שמישהו צירף אותי. אני לא מסתכלת על הפוסטים ומוכנה להעיד תחת שבועה שלעולם לא אכנס לקבוצה הזאת מיוזמתי". ו' משכה בכתפיה, "השתגעת? אני קנאית לפרטיות שלי". כמו תמיד, גם הפעם הבנתי שהחברות שלי משקפות את כל קשת הנשים בפייס - המסעירה, המצקצקת והדיסקרטית, ואני לגמרי מכבדת את הבחירה שלהן.
בנימה רצינית יותר חשוב לי לומר ששיתוף זה דבר נהדר, אבל שיש לו מחיר ולעתים המחיר כבד מאוד. היו נשים ששיתפו בקבוצות האלה ולאחר מכן הפוסטים שלהן הפכו ויראליים והם הפכו לנושא השיחה בבית הספר של הילדים שלהן. לא נעים בכלל. לכן אני מדגישה שגם בקבוצות סודיות וסגורות, אם אתן לא נמצאות שם לבדכן, קחו בחשבון שאין דיסקרטיות ושאתן לא באמת יכולות לסמוך על חברות הקבוצה שיכבדו את הפרטיות שלכן. לא נעים, אבל עובדה.
ועדיין, שיתוף זה משהו ששווה לעשות גם אם זה נשאר רק בין החברות הקרובות שלנו. כי בחורות תמיד רצו ותמיד ירצו לעשות כיף, ובקבוצות האלה ההומור שולט. אנחנו צוחקות על הגברים שלנו, על מצבים מביכים, על הילדים שלנו ובעיקר על עצמנו. ואם על הדרך אפשר גם להעצים את התשוקה, אז לגמרי הרווחנו. אז תשתפו. אפילו אם זה לא קשור לסקס אלא להרגשה הזאת שגבר גורם לך להרגיש. אני עושה את זה בספרים שלי.
דנה לוי אלגרוד היא סופרת של רבי מכר רומנטיים ארוטיים בארץ ובעולם.
