הרבה מעבר לגיי או סטרייט: מה זה פאנסקסואליות
השבוע הודיע הזמר חן אהרוני בעמוד האינסטגרם שלו כי הוא פאנסקסואל, וכי הוא "נמשך ומתאהב באישיות, בקול, בעיניים, בלב, בנשמה, בבנאדם". מה משמעות המונח וכיצד מתייחסת אליו הפסיכולוגיה?
הזמר חן אהרוני החליט לקבל את השנה האזרחית החדשה בהכרזה דרמטית. בפוסט שהעלה הזמר בעמוד האינסטרגרם שלו הוא הכריז על היותו פאנסקסואל, בעקבות הארה שקיבל, לדבריו, ב"עולם של רגשות וריגושים", הוא סיפר על מה שהוביל להבנתו כי זוהי נטייתו המינית, וכך הוא כתב:
"עברה עליי שנה יוצאת דופן שבתוכה למדתי שמעל כל ההישגים ורגעי האושר, הכי חשוב לי להיות בריא, וחלק מבריאות זה להפסיק לשמור בבטן. שנים סירבתי לשים על עצמי טייטל, להגדיר, לתת למילה לסכם אותי. הרגשתי איך אנשים מסביב מנסים לתייג אותי תחת כותרת שלא היתה מדוייקת למי שאני. כל הזמן אמרו לי: תחליט, או שאתה א' או שאתה ת'. אבל מה עם כל האמצע? אולי אני בכלל פ'".
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט המלא של חן אהרוני
ואהרוני ממשיך: "אמרו לי שזה שלב. אז המתנתי. ידעתי שאני חייב להקשיב ללב שלי. עד שהגיעה ההארה. אני באמת פ'. פאנסקסואל. אני נמשך ומתאהב באישיות, בקול, בעיניים, בלב, בנשמה, בבנאדם. הצורה מעניינת אבל היא לא העניין.
"מגדר מבחינתי זה רק עוד פרט במערכות יחסים. ברור שיש צורך במשיכה פיזית, ובמקרה שלי, כשזה קורה זה קורה. אני רוצה להאמין שהיום כולנו כבר מבינים שנטייה מינית זה לא רק גיי או סטרייט. יש ספקטרום רחב שלפעמים הולך לאיבוד ומתקבל בציניות, גיחוך, ואפילו הכחשה, גם בתוך הקהילה הלה"טבית".
עוד כתבות:
למרות האיסור: טיפולי ההמרה לבני נוער בישראל משגשגים
מחקר: גייז נוטים ב-40% יותר להפרעות אכילה מסטרייטים
פסיכולוג דתי ש"מרפא הומואים", נתפס באתר היכרויות לגברים
המונח פאנסקסואל מוכר כבר מתחילת המאה הקודמת, ופירושו משיכה גופנית, תשוקה מינית והתאהבות באנשים ללא קשר לזהות המינית שלהם, המגדר או המין הביולוגי שלהם. כך למשל, פאנסקסואל עשוי להימשך במקביל לגברים סטרייטים, הומואים, נשים סטרייטיות, לסביות, טרנסקסאואלים ומגדרים נוספים. מנגד, המונח ביסקסואליות הוא כללי יותר, ומתייחס למשיכה של אדם לגברים ולנשים, ללא התייחסות למגדרים נוספים.
משיכה מינית היא משהו אישי של כל אחד
כצפוי, ועל אף שאנחנו כבר בשנת 2019, לצד אלפי התגובות התומכות שקיבל אהרוני היו גם כמה טוקבקיסטים שטרחו לוודא שלא מדובר חלילה בהפרעה נפשית, אז כדי לסבר להם את האוזן, שוחחנו עם הפסיכולוג הקליני ד"ר שי חן גל, שאמר לנו שכבר לפני 30 שנה ההומוסקסואליות הוצאה מספר האבחנות הפסיכיאטריות, לאחר שהעולם הבין שלא מדובר בהפרעה נפשית.
"היום אנחנו יודעים שהמשיכה המינית של כל אדם היא משהו אישי שלו, לגיטימי, וזו בחירה של האדם במי להתאהב. אין כאן נכון או לא נכון, בריא או חולה", הוא אומר, "נושא המיניות מעורר לא פעם חרדה, בעיקר אצל הדור המבוגר, אבל הורים חייבים להבין שתפקידם לדאוג שהילד יהיה מאושר. הוא לעולם לא ישנה את נטייתו, בין אם הוא הומו, לסבית, או פאנסקסואל. התפקיד של ההורים הוא לתמוך בילדים והילדות ולאפשר להם לחיות עם המגדר שלהם בשלום ובשלווה.
"לאנשים שהחלו להשלים עם הזהות המינית שלהם מומלץ לגשת לטיפול קצר מועד", מסכם ד"ר חן גל, "לא כדי לשנות משהו בנטייה שלהם, אלא כדי לאפשר להם לקבל את עצמם, כדי שלא ליצור מצוקה, אי שקט ועיסוק בלתי פוסק סביב העניין. הטיפול מאפשר להם להתמודד עם הגילוי העצמי שלהם, או עם הסטיגמות של הסביבה. ולהורים הייתי ממליץ לקחת נשימה ארוכה, לא להגיב מיד כשהילד יוצא מהארון, להבין שזה תהליך שלוקח זמן ושהם בסופו של דבר יבינו שאין להם אלא לתמוך בילד".
לפנייה לכתב/ת 
