המטרה: להיות צמודים לתינוק מרגע לידתו

"אפס הפרדה" - שתי מילים שנכנסו לנו ללקסיקון בשנים האחרונות. עומדות מאחוריהן המלצות של כל ארגוני הבריאות העולמיים המובילים - המלצות שניתנו כבר לפני יותר משני עשורים.

כאחות תינוקיה לשעבר, כאחות במחלקת "אפס הפרדה" כיום וגם כאמא לארבעה ילדים יש לי יכולות לראות את כל הצדדים - גם של אפס הפרדה וגם של הפרדה.

ההורים שבחרו באפס הפרדה אחרי הלידה

הורים שמוכנים ל"אפס הפרדה" מבינים את החשיבות העצומה שיש לקרבה שלהם עבור תינוקם ועבורם, ומתמסרים לתינוקם ולטיפול בו מרגע לידתו, הן בפן הטיפול היום יומי המשותף והן בפן הטיפול הרפואי. הם מודעים לכל בדיקה וטיפול שתינוקם עובר, שואלים וחוקרים. התינוק מקבל ביטחון ונחמה מנוכחות הוריו במהלך ואחרי כל התערבות פשוטה או מורכבת יותר.

כאחות בתינוקיה טיפלתי בתינוקות אשר נשלחו לתינוקיה מיד לאחר הלידה וטופלו בה במהלך כל ימי האשפוז. התינוקות הרכים האלה עוברים בתינוקיה סדרת בדיקות - חלק מהן כואבות ולא נעימות. הם עוברים את כל זה כשהם לגמרי לבד! סביבם עוד תינוקות, חלק ניכר מהם בוכים.

לנו האחיות בתינוקייה יש תפקידים רבים ומשימות בלתי נגמרות. אנחנו עובדות ימים ולילות בעומס גדול. מספר האחיות ביחס למספר התינוקות בתינוקיה (בממוצע אחות ל-15 תינוקות) לא תמיד מאפשר לנו לתת מענה לצרכי התינוק.

הקושי הכי גדול עבורי כאחות בתינוקיה היה חוסר היכולת שלי לתת מענה לתינוק לאחר בדיקות בהם הוא חווה כאב או חוסר נעימות, הצורך להחזירו לעריסתו כשהוא בוכה ובעוד אני נאלצת להמשיך בביצוע משימותיי תחת העומס הרב.

האחיות בתינוקיה עובדות בעומס גדול(צילום: shutterstock)

מחקרים מראים כי מגע עור לעור יחד עם הנקה מפחיתים את תחושת הכאב אצל התינוק, דבר שמתאפשר רק בתנאי "אפס הפרדה". כיום, כאחות המטפלת בתינוק ב"אפס הפרדה", אני מתמודדת פחות עם הקושי הרגשי שכרוך בביצוע פעולות הגורמות כאב לתינוק, כיוון שהוא נמצא ליד אמו ומקבל ממנה את התמיכה הרגשית הכי טובה, וממני את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. תינוקות שיונקים תוך כדי או אחרי הבדיקות בוכים פחות, אני עדה לכך יום יום.

כאמור, היחס בתינוקיה הוא 15 תינוקות על אחות אחת בממוצע. התינוק שנמצא עם אמו, לעומת זאת, מקבל מענה מיידי בטיפול אחת על אחד ולפעמים גם שניים על אחד, אם ההורה השני נמצא או מלווה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

השהייה הרציפה עם התינוק מהווה גם לאם יתרון בריאותי, שנחקר רבות. אני רואה שאמהות ב"אפס הפרדה" מצליחות להניק הנקה נכונה לאורך יותר זמן, וחוות תחושת ביטחון ועצמאות גדולה יותר. אפשר לחלוק על מחקרים, אבל עם דברים שרואים בעיניים קשה להתווכח.

אם ננסה רגע לדמיין עולם אחר שבו כל התינוקות נמצאים ליד אימם, נגלה שמעבר ליתרונות לאם ולתינוק אנו ניצור סביבה חברתית יותר טובה והוגנת.

התינוק מקבל מענה מיידי(צילום: shutterstock)

לאחר לידה ישנם מצבים בהם האם אינה יכולה, מסיבות רפואיות או רגשיות, לטפל בתינוק. אני ממליצה לכל אישה להגיע עם מלווה צמוד לבית החולים למקרה כזה, אך יש אמהות שאין להן עזרה וגם יש תינוקות הנזקקים לטיפול רפואי מעבר לנורמה. אלה המצבים שבהם נדרש טיפול של אחיות התינוקיה.

תינוקות אלו נחשבים לאוכלוסייה חלשה יותר, ומגיע להם טיפול מעבר לטיפול השוטף של האכלה והחתלה, אפילו החיבוק החם שאנחנו כה רוצות להעניק להם. כל זאת ועוד נמנע מהם כאשר התינוקיה מלאה בתינוקות שבאותה העת יכולים לשהות ליד אמם.

בשנים האחרונות מאז החל מהפך "אפס הפרדה" אנו רואים יותר ויותר הורים שמבינים כי מקום התינוק לצד הוריו ובוחרים בכך, בעיקר בעקבות שיתוף מידע והכוונה בקבוצת הפייסבוק, שכעת גם יש לה אתר חדש שניתן ללמוד בו בקלות ובנוחות על יישום אפס הפרדה.

הורים שבלידות קודמות לא היו מודעים לנושא ולאחר הלידה הנוכחית בחרו ב"אפס הפרדה", מספרים שוב ושוב על האכזבה שלא עשו זאת קודם, ועל החוויה השונה כל כך, לטובה כמובן.

אני רואה חשיבות רבה בהעלאת המודעות ל"אפס הפרדה" גם על ידי הצוות המטפל בבית החולים, תוך הבנה של הצורך הבריאותי לאם ולתינוק בשהייה יחד ומחויבותנו לקידום בריאות למטופלנו.

הורים שטרם נחשפו למושג "אפס הפרדה" ויוכלו לבחור בכך בזכות העלאת המודעות על ידי הצוות, יזכו לטעום מהטוב הגדול המוצע להם ולתינוקם.

נוית אדרי, אחות מוסמכת, מחלקת אפס הפרדה בבית החולים לניאדו