בגלל האצת הבנייה: משרד החקלאות מקצר את הדרך לכריתת עצים
אחד מצווארי הבקבוק המכבידים ביותר בהליכי היתר בנייה הוא קבלת אישור מפקיד היערות לכרות עצים. על פי הרפורמה של משרד החקלאות להגדלת הוודאות התכנונית וקיצור ההמתנה להיתר, רישיון כריתה מושהה יינתן כבר בתב"ע
משרד החקלאות פועל לשחרור אחד מצווארי הבקבוק המכבידים ביותר בהליכי התכנון והבנייה, ומזרז קבלת אישור מפקיד היערות לכרות עצים או להעתיקם ממקומם, כך נודע ל"כלכליסט". אישור זה נדרש לצורך קבלת היתרי בנייה. בתוך שבועיים יעביר המשרד תקנות חדשות לפקידי היערות.
יש צניחה בהתחלות בנייה - אבל כל דירה חמישית נבנית בהתחדשות עירונית
לא קונים? לא בונים: אלפי דירות מעוכבות
"בשנת 2040 יהיה מחסור של למעלה מ-1.3 מיליון בתים"
בישראל מונפקים כ־10 אלף רישיונות כריתה והעתקה בשנה, וניתנות אלפי חוות דעת בנוגע להשפעה הבנייה המתוכננת על העצים בשטח התוכנית. להערכת משרד החקלאות, ההליך שהוא מוביל יקצר את זמן ההמתנה להיתר בנייה ב־81% ויבטל יותר מ־2.6 מיליון ימי המתנה בשנה לקבלת היתר בנייה. בנוסף לכך המהלך צפוי לצמצם ב־18 מיליון שקל בשנה את עלויות הרגולציה בתחום זה.
במסגרת התוכנית שיזם משרד החקלאות, כחלק ממהלך כולל של משרדי הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי, הוחלט לאחד את השלבים שבהם מעורב פקיד היערות בתהליכי התכנון והבנייה, כך שקבלת האישורים הנדרשים מפקיד היערות תתבצע כבר בשלב הראשוני של אישור התב"ע (תוכנית בניין עיר). הליך כזה צפוי לקצר את זמן ההמתנה של היזם לחוות הדעת ולהגדיל את הוודאות התכנונית של היזם או האדריכל. במשרד החקלאות מבהירים כי ההליך החדש לא מפחית את מידת ההגנה על העצים, ופקידי היערות יהיו עדיין שומרי הסף של עצים ויבחנו כל בקשה לכריתה.
תוקף ההיתר מוארך בשנה
במצב הקיים כיום הבקשה הראשונה שמגיש היזם בנושא כריתת עצים נעשית בשלב הגשת הבקשה להיתר בנייה. מדובר בהליך מורכב, הכולל שלב של דיון בהתנגדויות הציבור, וההמתנה לאישור פקיד היערות גורמת לעיכובים שבמקרים מסוימים יכולה להגיע לחודשים ולשנים. במקרים שבהם נמצא כי בשטח קיימים עצים בעלי ערך, עשוי היזם להידרש לביצוע שינויים בתוכנית.
במסגרת הרפורמה של משרד החקלאות חוות הדעת של פקיד היערות האזורי תינתן כבר בשלב התכנון, באמצעות מערכת ממוחשבת של רישוי זמין. כלומר עוד בטרם הגיש היזם תוכנית מפורטת, הוא יוכל לקבל מידע על העצים הנמצאים במגרש, רמת חשיבותם, אילו מהם ניתנים לכריתה ואילו לא. בעקבות זאת מתבטל הצורך של היזם להגיש בקשה לרישיון כריתה לצורך קבלת היתר בנייה. היזם מקבל רישיון כריתה מושהה כבר בשלב המידע התכנוני, ורישיון זה ייכנס לתוקף עם קבלת היתר הבנייה.
כמו כן הוחלט במסגרת הרפורמה להאריך את תוקף היתר הכריתה לשלוש שנים, במקום שנתיים כפי שהיה מקובל עד כה, וזאת בדומה לתוקף של היתר הבנייה. מהלך זה יבטיח שעצים לא ייכרתו לשווא או מוקדם מהמתוכנן.
"השלב שבו מגישים לנו את הבקשה להיתר כריתה הוא מאוחר מידי לדעתנו, וגורם לכך שהיזם נדרש לפעמים לבצע שינויים בהתאם לעצים", אמרה ענבר אשכנזי, מנהלת תחום תכנון ומידע באגף יער ואילנות במשרד החקלאות. "אנחנו רוצים שניתן יהיה לטפל בכך כבר בהליך המידע המוקדם, כך שכל יזם ידע מה ניתן או לא ניתן לתכנן במגרש. המשמעות היא שאם יש עץ שניתן לכרות או לחלופין חובה לשמרו, הוא ידע את זה מראש. בשיטה זו אנחנו חוסכים ליזמים הרבה זמן ואת הצורך לבצע שינויים".
לחץ כבד על פקיד היערות
המציאות שבה במקרים מסוימים יזמים נתקלים בהנחיות של פקיד היערות ברגע האחרון יוצרת לחצים כבדים לשינוי החלטת הפקיד. "הלחץ על פקידי היערות קיים והוא מטורף וטבעי", אומר ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות. "הלחץ הזה פועל משני הכיוונים, הוא קיים גם מצד היזמים, אבל גם מהגופים הירוקים. אנחנו מנסים לאזן את הצורך של היזמים ומהצד השני לשמור על נוף אורבני ירוק".
הן אשכנזי והן ברקאי מודים כי המדיניות הקיימת כיום, במסגרתה מועתקים אלפי עצים לצורכי בנייה, היא שגויה ומביאה לפגיעה בעצים: "ישראל היא המדינה שמעתיקה הכי הרבה עצים בעולם, אך 60% מהעצים שהועתקו לא שרדו והיתר נתקעו ולא צמחו לתקופה של 5־15 שנים. העלויות במקרה של העתקה הן אדירות, זה לא שווה את המאמץ הכלכלי והארגוני שמושקע בכך. לכן לדברי ברקאי, "בשנתיים האחרונות המגמה היא לצמצם את כמות ההעתקות של העצים הייחודיים".
לדברי אשכנזי, "אנו בטח לא יוצאים נשכרים מתהליכי הבנייה והפיתוח. המון עצים נכרתים והמצב לא טוב. ברוב הערים אין צל רציף של עצים, אף שאנחנו מדינה חמה מאוד. גם הפיצוי הנופי (חיוב היזם לשלם כופר עצים או לנטוע עצים חדשים, ד"ל) שאנחנו מאוד שמחים עליו הוא בעייתי באזורים בנויים. כיום קשה מאוד לייצר שטח שיאפשר לשורשי העצים לצמוח בתוך סביבה אורבנית קיימת".
מסיבה זו, לדבריה, במקרים שבהם יש עצים בוגרים באזורים אורבניים קיימים כמו במקרה של התחדשות עירונית, הם מתעקשים לא פעם להשאיר אותם, גם אם זה כרוך בשינוי התוכנית, וזאת בשל הקושי הממשי לגדל שם עץ חדש בהמשך. בנוסף לכך בחודשים האחרונים מתבצעת עבודה משותפת של משרד החקלאות עם מינהל התכנון במסגרת מייצרים מסמך מדיניות מנחה לרשויות על מדיניות עצים וצל. המסמך ואנשי המקצוע מטעם משרד החקלאות יוכלו לסייע לרשויות לתכנן ולבצע פיתוח נופי שיאפשר צל רציף לאורך רחובות העיר.
לפנייה לכתב/ת 
