בני הנוער שאוהבים לחקור את העבר
מה מושך נערים ונערות ללמוד על דרום אמריקה של המאה ה-16 או ספרות עברית על מלחמת העצמאות? ולמה כל הערוצים האקדמיים פתוחים בפניהם? שיחה על עבר ועתיד
בשיתוף מרכז מדעני העתיד לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים
אנחנו רגילים לשמוע בני נוער שמכורים לפורטנייט וכאלה שחיים בסטורי, אבל יש גם צעירים וצעירות שמתעניינים במדעי הרוח ומשקיעים כל מה שצריך כדי לחקור וללמוד עוד על שלל התחומים. לרגל עיצומה של תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, שמסתיימת ב-15 בינואר, רצינו להבין קצת יותר על המוטיבציה של בני הנוער וגם של התכניות בעזרתם של שלושה.
"אני חושבת שלתחומים האלה יש המון מה לספר לנו על העבר שלנו, על היותנו כחברה וזה באמת תחומים שנוטים להזניח", אומרת ורדי שפר שמשתתפת בתוכנית 'אידאה' של מרכז מדעני העתיד, אוניברסיטת תל אביב לנוער - תכנית למחקר בתחומים הומניסטיים. "זה תחום שמאפשר לנו, כאנשים ללמוד על עצמנו ועל החברה וככה לעזור לאנשים".
יונתן דינור, המשתתף גם הוא באותה תוכנית, מספר: "אני מאוד אוהב היסטוריה. הרבה שנים התעסקתי ולמדתי היסטוריה ואף פעם לא הייתה לי מסגרת מתאימה לזה בבית הספר. ברגע ששמעתי שאוניברסיטאת תל אביב נותנת את האופציה ללכת למשהו שאין לי בשום מקום אחר, החלטתי ללכת לשם".
אתה מתמקד בהיסטוריה ספציפית?
"דרום אמריקה של המאה ה-16".
ואת, ורדי?
"בספרות עברית, בעיקר בסופרות נשים שמתעסקות במלחמת העצמאות".
איך אתם מצליחים לשלב לימודים עם חיי חברה?
ורדי: "אני חושבת שזה עניין של ניהול זמן. בזכות התכנית למדנו לעשות סדרי עדיפויות ואני יכולה להגיד על עצמי שאני לומדת המון גם בבית הספר, גם בתכנית, גם מדריכה בתנועת נוער ושום דבר לא מפריע לי. באמת אני יודעת לאן אני חותרת ומגיעה לשם".
יונתן: "הרבה פעמים, היה אפשר לחשוב אחרת שדווקא לימודים ייקחו לנו חלק מהתכנית, אבל קורה בדיוק ההפך. אני הרבה יותר נהנה לעשות את העבודה ולחקור אותה מאשר להתעסק בתחומים של בית ספר אז בסופו של דבר צריך להציב את הגבול ולהגיד 'עד פה, מספיק עם הדברים המעניינים, בוא נחזור למתמטיקה'".
ד"ר גולן להט, המנהל האקדמי של תכנית "אידאה" באוניברסיטת תל אביב, יש עתיד מקצועי למי שלומד היום מדעי הרוח?
"צריך לדעת שזה שהם בוחרים לכתוב עבודות מחקר על מדעי הרוח לא אומר שום דבר על העתיד המקצועי שלהם, אולי להפך. אני יכול לומר שחלק גדול מהאנשים שנמצאים בתכנית של אידאה בכלל
עושים בגרויות בתחומים ריאלים, כמו שנקרא להם בעבר, פיזיקה וכימיה ומתמטיקה וכל שאר הדברים. כל הערוצים האקדמיים פתוחים בפניהם. נהפוך הוא, ככל שהם ילמדו יותר טכניקות ומתודות אקדמיות, כל השערים באקדמיה פתוחים בפניהם".
זה בעצם משפיע על הכל, זה מפתח בכלל את המוח.
"זה נכון לא רק באקדמיה, זה נכון גם ללימודים המקצועיים, כי אנשים שבקיעים היום בעולם הסייבר, ההייטק יודעים להגיד שחלק גדול מאוד מאנשים שנכנסים לעולם הזה מחפשים דווקא אנשים שבאים ממדעים לא מדויקים, אלא דווקא מדעים, נקרא להם מדעים הומניסטים. לא צריכים להיות שבויים של סטריאוטיפים מפעם, של החלוקה הדיכוטומית הזאת של הומניסטי וריאלי. זה לא רלוונטי בעולם המודרני.
"התוכנית התחילה בשנתיים הראשונות באוניברסיטת תל אביב ועכשיו נפתחת גם באוניברסיטה העברית. אני מקווה שתפתח באוניברסיטאות נוספות בעתיד".
מי מתאים לתוכנית?
"בראש ובראשונה, מי שיש לו מוטיבציה. בנוסף צריך כישרון ויכולות. חשוב לי לומר שהתכנית הזאת שהייתה תכנית למחוננים בתחילת דרכה, אך מהמחזור הבא היא תכנית שפתוחה לכולם. כמובן שעוברים תהליכי מיון די ארוכים ומשמעותיים, אבל כל מי שיש לו את המוטיבציה המתאימה וכישרונות בסיסיים יכול להצטרף לתכנית הזאת ולהרוויח לדעתי עולמות שלמים".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים
לפנייה לכתב/ת 
