מכסחי הפקקים: החברה שמפתחת תוכנית להפחתת העומס בכבישים ב-50% תוך שנתיים
פקקי התנועה עולים למשק 50 מיליארד שקל בשנה, והפתרונות של המדינה יבשילו רק עוד עשור לפחות. מה עד אז? פיוצ'ר מוביליטי בראשות אורי יוגב חושפת לראשונה תוכנית מקיפה שכוללת פטור ממס על הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית ושיתופית, גמישות בשעות העבודה, אבל גם מיסוי חניה לעובדים וייקור חניה בכחול לבן
לאורי יוגב אין זמן. אחרי קריירה ארוכה בשירות הציבורי שבשיאה ניהל את אגף התקציבים באוצר ואת רשות החברות הממשלתיות, וגיחות לשוק העסקי בהן ניהל את זכיינית דומינו'ס פיצה ואת בזק בינלאומי, הוא מסתער על הפקקים. זו הבעיה הדחופה ביותר שלנו כיום, הוא קובע, וכנראה שמיליוני ישראלים ש"מבלים" בכבישים או בתחבורה הציבורית בכל יום יסכימו איתו.
11 ק"מ ב-26 דקות: פקקים באיילון - והנת"צ שומם
תחבורה ציבורית מהירה? ההתקדמות דווקא איטית
25 מטרים מתחת לאדמה: תוכנית המטרו של גוש דן נחשפת
מחקרים מראים שהפקקים עולים למדינה 50 מיליארד שקל בשנה, עקב אובדן זמן עבודה ופנאי. המדינה החלה בהשקעה של מאות מיליארדי שקלים ברכבות קלות ורשת רכבות תחתיות בגוש דן, במסילה רביעית באיילון שתגביר דרמטית את תדירות הרכבות הכבדות, ופרויקט גדול של בניית נתיבי תחבורה ציבורית במרכז. אבל כולם יהיו מוכנים מתישהו בין 2030 ל־2040, וחלקם כמו תוכנית הנת"צים "מהיר לעיר" אף יחמירו את בעיות התנועה. ובינתיים כולנו תקועים בכביש.
אלא שיוגב, שצבר מוניטין של מי שיש לו דעות עצמאיות ולא מהסס לחשוף אותן, לא רק מדבר. "ממון שישי" חושף את עיקרי "התוכנית לחילוץ ישראל מהפקקים", שגיבשה פיוצ'ר מוביליטי, החברה שייסד יוגב עם אסף חרל"פ, ובה הוא משמש כיו"ר, ומוביל אותה לצד מיכל גלברט, בוגרת נוספת של האוצר, המשמשת כמנכ"לית. החברה מוגדרת כחברה לתועלת הציבור, לקידום התחבורה החכמה, וליצירת חיבורים בתחום בין הסקטור העסקי לממשלתי. התוכנית שהם מניחים היא ניסיון ראשון להתמודדות יסודית עם בעיות התנועה המחריפות בארץ, תוך שימוש בפתרונות מהירים וזמינים יחסית.
תמריצים לתחבורה ציבורית ואלטרנטיבית וייקור חניה בכחול לבן
"המדינה משקיעה בתשתיות תחבורה, אבל הן יושלמו רק בעוד 15 עד 20 שנה, ועד אז האוכלוסייה ומספר המכוניות בכבישים יגדלו עוד יותר", אומר יוגב. "התוכנית שלנו תאפשר להפחית את הפקקים ב-50% בתוך שנתיים, באמצעות מהלכים ישימים. יש כאן החלטות לא פשוטות, כמו פטור ממס על הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית ושיתופית, ומנגד מס על חניה לעובדים וייקור החנייה בכחול לבן. אבל אין כאן החלטות דרמטיות כמו ביטול קצבאות. אנחנו משתמשים במה שנותנת לנו הטכנולוגיה, שמאפשרת לזרז את השינוי".
התוכנית מתבססת על שיפור ניצול הכבישים הצפופים שלנו, שבהם נוסעות בשעות העומס יותר ממיליון מכוניות שבתוכן בממוצע 1.2 איש, באמצעות עידוד תחבורה ציבורית, תחבורה שיתופית ותחבורה אלטרנטיבית כמו אופניים וקורקינטים. יש גזרים כמו ביטול אגרת הרישוי השנתית ופטור ממס על החזר הוצאות לעובדים על נסיעה שלא ברכב פרטי, ומקלות כמו מס גודש בכבישים, מס חניה לעובדים וייקור מחירי החניה בכחול לבן.
מאחורי התוכנית עומדים חברי הוועדה הציבורית של פיוצ'ר מוביליטי, הכוללת אישי ציבור, אנשי אקדמיה, ראשי חברות וארגונים. בין החברים: פרופ׳ צבי אקשטיין (מכון אהרון), פרופ' מנואל טרכטנברג, דורית סלינגר לשעבר הממונה על רשות שוק ההון, פרופ' יוג'ין קנדל מנכ"ל סטארט־אפ ניישן סנטרל, אמיר לוי לשעבר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, יואל נוה לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, גלעד ריקלין (אגד), גיל שרצקי (איתוראן), מאיר רובין (פורום קהלת), גיל גולן מנכ"ל מרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס בישראל, ועוד.
נשלם מס גודש במקום אגרת רישוי?
אתם מציעים לאוצר לבטל את אגרת הרישוי השנתית היקרה לנהגים שמכניסה למדינה 4.5 מיליארד שקל בשנה, תמורת מס גודש בכבישים עמוסים. לא קל למדינה לוותר על הכנסה כזו."אני אומר לאוצר: תוותרו על הכסף מראש. ביטול אגרת הרישוי יתאזן עם מיסי הדרך והחנייה, ועוד יישאר כסף להפחית את המס על הדלק".
הפעם הפקקים יהפכו לנושא בבחירות?
"אני די בטוח, זה נושא חשוב שמעניין את הציבור. יש בימין ובשמאל שחקנים שיתייחסו אליו. אין עוד תוכנית מגובה כל כך, שנסמכת על דברים שנעשו בעולם, ועל שיחות שערכנו עם כל הגופים הרלוונטיים".
כך נשחרר את הפקקים
1. קידום תחבורה שיתופית: במדינה שמשרד התחבורה שלה רדף את אובר (UBER) עד שכמעט הפסיקה לפעול, מציע יוגב דווקא כן לקדם תחבורה שיתופית. גם שירותי קארפולינג לשיתוף נסיעות ברכב פרטי, וגם שירותים מסחריים כמו אובר, מוניות קלאסיות ותחבורה ציבורית חכמה כמו VIA, שמשרד התחבורה הסכים להכניס לארץ, ותתחיל לפעול השנה בגוש דן באמצעות חברת דן. לדברי יוגב, "אפשרויות כאלה צריכות להיות יקרות יותר מהתחבורה הציבורית כדי שעדיין יהיה כדאי יותר להשתמש בתח"צ, אבל להיות זולות מספיק כדי לגרום לנהגים לעבור אליהן מרכבם הפרטי".
ואיך עושים את זה? שינוי התקנה האוסרת על נהג רכב פרטי להסיע נוסעים בשכר, ומס של 2 שקלים על כל נסיעה של רכב עם פחות מ-5 נוסעים (למעט מוניות), דבר שיעודד נהגי נסיעה שיתופית לנסוע עם כמה שיותר נוסעים.
נהגי מוניות, המתנגדים הגדולים לכניסת התחבורה השיתופית שנהנית מעלויות מופחתות ותפגע בפרנסתם, יפוצו ב-20 אלף שקל על הירידה הצפויה שתגרום התחרות לערך המספר הירוק שלהם, המקנה רישיון להפעלת מונית ונמכר כיום בכרבע מיליון שקל.
תחבורה שיתופית בפריפריה תסובסד כדי שתפעל ביעילות כתחליף לתחבורה הציבורית נמוכת התדירות, רכבת ישראל תשכור אותה כדי להביא ביעילות ובמהירות נוסעים לתחנות, וקארפולינג יקבל דחיפה דרך מתן אפשרות לכל רכב עם 3 נוסעים ומעלה להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית, דבר שיעודד נהגים לאסוף נוסעים לדרך.
2. תשלום על נסיעה בכביש וייקור החניה: "מס גודש" הוא הכינוי המוכר יותר – להפוך את השימוש בכביש לעניין של היצע וביקוש. כל הכבישים יסווגו לכאלה ללא עומס (ללא תשלום), עומס בינוני (8 שקלים לנסיעה) ועומס כבד (15 שקל). ההערכה היא שתשלום ממוצע לנהג יגיע לכ-2,000 שקל לשנה, דבר שיממן את ביטול אגרת הרישוי השנתית (4.5 מיליארד שקל במצטבר), והפחתת המס על דלק ב-35 אגורות לליטר. סעו, אבל לא בשעות העומס.
במקביל, יתייקרו מחירי החניה. ייקבע מס על הטבת חניה לעובדים, שייקבע לפי דירוג כל עיר כ"גדושה", "גדושה באופן בינוני" ואינה גדושה כלל, ובכל אחת 2 דרגות מחיר. במקביל ייקבע פטור ממס על הוצאות תחבורה ציבורית לעובדים, החזר הוצאות על שימוש באוטובוס, רכבת, נסיעות שיתופיות ואף אופניים וקורקינטים שיתופיים. מחירי החניה בכחול לבן יוכפלו.
3. קידום תחבורה ציבורית: הקצאת נתיב תחבורה ציבורית בכל כביש המונה שני מסלולים או יותר, תמרוץ מפעילות התחבורה הציבורית גם לפי מספר הנוסעים ולא רק לפי מספר הנסיעות שהן מבצעות כך שהמדינה תשלם למפעילות 2 שקלים על כל נוסע מעל לתפוסה של 95%, שימוש בטכנולוגיות למתן העדפה להולכי רגל ותחבורה ציבורית, כמו רמזורים חכמים. בנוסף: סגירת מרכזי ערים לתנועת כלי רכב פרטיים.
4. עידוד שימוש באופניים וקורקינטים: הכלים האלה שכבר היום זוכים לפופולריות הם פתרון זול, זמין ויעיל מבחינת השימוש בקרקע לתנועה למרחקים קצרים בערים, או כהשלמה לנסיעה ברכבת. תתבצע הכשרה מואצת של נתיבים מתאימים ותוגבר אכיפת חוקי הרכיבה כדי ליצור סביבה בטוחה לרוכבים האחרים ולהולכי הרגל. מצד שני, מזהיר יוגב מביורוקרטיה מיותרת שעלולה להרחיק משתמשים מהכלים כמו חיוב בלוחיות רישוי, חיוב בחבישת קסדה (כפי שאושר לכלים החשמליים), ומציע תמרוץ של רשויות מקומיות לעמדות טעינה לאופניים וקורקינטים חשמליים שיתופיים בערים.
5. קידום תחבורה חשמלית: תחבורה חשמלית היא הבסיס לרכב אוטונומי, שאמור להעלים מהרחובות שלנו את רוב הרכבים הפרטיים, ומדינה שלא תהיה לה תשתית מתאימה תתקשה להכילו. תחבורה חשמלית גם ידידותית יותר לסביבה מבחינת זיהום אוויר ורעש. כדי לעודד חדירה של רכבים פרטיים, מוניות, אוטובוסים חשמליים ומשאיות חשמליות ייקבעו יעדי חדירה, תישמר ודאות לגבי המיסוי על רכב חשמלי שעד סוף 2022 יעמוד על מס קנייה של 10%־20%, ותהיה הנחה בשווי השימוש ברכב חשמלי והיברידי נטען. המדינה תרכוש רכבים חשמליים ונטענים לצי הרכב שלה, תקדם הצבת תשתיות טעינה ותערוך הסברה לציבור לעידוד מעבר לרכב חשמלי.
6. סבסוד רשויות מקומיות לאימוץ תחבורה חכמה: מוצע לקיים קול קורא שנתי בהיקף של כ-200 מיליון שקל לרשויות שיקדמו תחבורה חכמה. משרד התחבורה ביצע פרויקט בודד כזה שבו זכתה אשדוד, ויוגב מציע שהוא לא יהיה היחיד.
7. גמישות בשעות העבודה: פיזור בשעות ההגעה של עובדים למקום עבודתם והגברת אפשרויות העבודה מהבית יפחיתו את הצורך של עובדים לצאת לכבישים דווקא בשעות העומס. יוגב מציע ליצור מנגנון להסדרי עבודה גמישה באמצעות שינוי חקיקתי, אבל באמצעות מעבר לחישוב שעות העבודה והמנוחה על בסיס חודשי במקום יומי. המטרה: לאפשר לעובדים לעבוד יום ארוך במשרד שכן יחייב אותם לנסוע בשעות העומס, אבל למחרת להגיע רק ליום קצר ולא להעמיס על הכבישים. כאן יידרש מנגנון חדש לחישוב שעות נוספות, כדי לא לפגוע בהכנסת העובדים.
8. טיפול ברגולציה: להתאים את החוק הישראלי לעידן התחבורה החכמה, באמצעות יישור קו עם הרגולציה המתגבשת בארה"ב ובאירופה לרכב אוטונומי, עידוד יצרניות רכב לקיים פיילוטים אוטונומיים בישראל, והקמת מרכז שיאסוף דאטה ממכוניות וישמש בסיס לפיתוח טכנולוגיות ושירותים חדשים.
לפנייה לכתב/ת 
