מהמרמרה ועד תקיפת שוטרים: הפרובוקציות של זועבי
חברת הכנסת של בל"ד, האישה הערביה הראשונה שנבחרה לכנסת מטעם מפלגה ערבית, החלה לכהן בכנסת ה-18 והייתה לאחת מחברות הכנסת השנויות ביותר במחלוקת. זועבי השתתפה במשט המרמרה, קיללה ותקפה שוטרים שאזקו אותה ועמדה דום לזכר מחבלים. אמש היא הודיעה על פרישה
לאורך שלוש הקדנציות שבהן כיהנה, עוררה חברת הכנסת חנין זועבי, שהודיעה אמש (שבת) כי לא תתמודד בבבחירות לכנסת -21, לא מעט פרובוקציות כשלא חששה להביע את דעותיה ואף הייתה מעורבת בתקריות אלימות.
ח"כ זועבי החלה לכהן בכנסת ה-18 מטעם תנועת בל"ד. לאורך שנות כהונתה בכנסת, סיפקו נאומיה וגם פעולותיה, שלל כותרות סנסציוניות. לא פעם התפתחו מהומות של ממש בדיוני הוועדות ובמליאת הכנסת בשל דברים שאמרה ועשתה. גם את ועדת האתיקה של הכנסת העסיקה זועבי לא מעט בקובלנות שהוגשו נגדה, ושהיא הגישה נגד חברי כנסת אחרים.
זועבי הצטרפה למפלגת בל"ד ב-1997 ולקראת הבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום ה-3 ברשימת בל"ד. עם כניסתה לחיים הפוליטיים הייתה זועבי לאישה הראשונה המכהנת כחברת כנסת מטעם מפלגה ערבית. מלבד נאומים מעוררי ביקורת ומערכות יחסים עכורות עם חברי כנסת לאורך השנים, המהומה הגדולה ביותר סביבה הייתה בחודש מאי 2010, אז השתתפה זועבי במשט לעזה שבו לקחו חלק פעילים פרו-פלסטינים מכל רחבי העולם. המשט הסתיים בשורת אירועים אלימים בין פעילי ספינת ה"מאווי מרמרה" עליה הייתה זועבי, לבין כוח צה"ל שהשתלט על הספינה, לאחר שהפעילים סירבו לבקשת צה"ל לשנות את נתיב ההפלגה והפרו את הסגר בימי על רצועת עזה.
דו"ח שפורסם לאחר מכן קבע שפעילי המרמרה הפעילו אלימות קשה כולל שימוש בנשק חם וגרמו לפציעתם של שני חיילים. זועבי האשימה את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית. לאחר שחזרה לכנסת עם תום אירועי המשט האלימים, הפכה מליאת הכנסת לזירה סוערת ובכל פעם שזועבי נכחה במליאה התפתחו עימותים קולניים במיוחד. חברי הכנסת הקפידו לקרוא לה: "הבוגדת" ו"טרוריסטית" ושורה של קובלנות הוגשו נגדה לועדת האתיקה.
מירי רגב, שכיהנה אז כחברת כנסת מטעם הליכוד, אף עלתה לדוכן הנואמים ופנתה אליה בשפה הערבית: "לכי לעזה, יא בוגדת". במהלך דיון בהשתתפות ראש הממשלה שהתקיים בתחילת יולי 2011, הורה יו"ר הכנסת דאז, ראובן (רובי) ריבלין על הרחקתה מישיבת המליאה. לאחר שסירבה לצאת נקראה סדרנית להוציאה. זועבי התנגדה, תקפה את הסדרנית ובעקבות זאת נענשה גם על ידי ועדת האתיקה והורחקה ליום אחד.
בבחירות שלאחר מכן לכנסת ה-19 ובעקבות השתתפותה במשט לעזה, נפסלה זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד בבחירות, אולם בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים קבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד.
אירועי המרמרה, שבעקבותיהם הפכה זועבי לאחת הדמויות השנואות מבחינת חברי הכנסת, לא היו היחידים. במהלך הפגנה שהתקיימה במבצע צוק איתן נטען כי זועבי תקפה מילולית ופיזית שוטרים בהפגנה. היא נאזקה על ידי השוטרים ובעקבות דברים שאמרה להם והתנהגותה שם הודיעה ועדת האתיקה של הכנסת על העונש המקסימלי שניתן להטיל על חבר כנסת לפי התקנון והשעתה את זועבי לחצי שנה מדיוני הוועדות והמליאה.
ב-2016 זועבי שוב עוררה מהומה גדולה לאחר שנפגשה יחד עם חבריה לסיעת בל"ד ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים על מנת לקדם שחרור גופות מחבלים המוחזקות בידי ישראל.
במהלך המפגש הם עמדו דקה דומיה ובעקבות האירוע הוגשו עשרות פניות לועדת האתיקה של הכנסת להעניש את המשתתפים. בין התבטאויותיה נרשמה גם אמירה לפיה חיילי צה"ל הם "רוצחים", היא האשימה את ישראל בכך שהיא יורה על דייגים בעזה ואמרה כי ההסכם אליו הגיעה ישראל עם טורקיה סביב המרמרה הוא "הודאה ברצח".