מחיקת חובות? 50% חוזרים אחרי עשור עם חובות חדשים

אחד משני פושטי רגל שקיבלו הפטר מחובות, חזר בתוך עשור להוצאה לפועל עם תיק אחד לפחות שנפתח כנגדו. כך עולה ממחקר שערכה רשות האכיפה והגבייה.

סקר: 56% מעדיפים כרטיס טיסה מאשר הנחה בדמי הניהול בפנסיה

הפטר הוא צו הניתן על ידי בית משפט המהווה למעשה מחיקה של חובות החייב ומעניק לו אפשרות לשקם את עצמו, לעמוד על רגליו מבחינה כלכלית ולפתוח "דף חדש". הפטר ניתן לאחר שמוכח כי החייב השיב לנושים את מלוא הסכום אשר היה ביכולתו לשלם. עם קבלת ההפטר, מוסרות המגבלות אשר הוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל (כגון הגבלות על כרטיסי האשראי, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה).

רעיון השיקום בהליך חדלות הפירעון הוא ההבטחה כי לאחר פשיטת הרגל החייב יהיה חופשי ממצוקה כלכלית. אולם המחקר מעלה כי לגבי חלק נכבד מאותם מקבלי הפטר זה לא ממש עזר.

(צילום: shutterstock)

על פי נתוני המחקר, משנת 2009 ועד יוני 2018 היו בסך הכול 31,131 מקבלי הפטר, כאשר נגד 4,988 פושטי רגל, שקיבלו הפטר, נפתחו תיקים בהוצאה לפועל לאחר מועד קבלת ההפטר, ובכך חזרו שוב למעגל החובות. בסך הכול נפתחו נגדם 12,411 תיקי הוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר (בממוצע נפתחו בהוצאה לפועל כ-2.6 תיקים לפושט רגל).

בחינת החזרה של פושטי רגל להוצאה לפועל לאחר חמש שנים (בטווח השנים 2013-2009) מעלה כי אחד מכל שלושה פושטי רגל יחזור להוצאה לפועל, כאשר אצל האוכלוסייה הלא יהודית עולה כי אחד מכל שניים יחזור למעגל החובות.

מוסלמים ודרוזים נוטים לחזור יותר למעגל החובות

בחינה לאחר כעשור מקבלת ההפטר (עבור מקבלי ההפטר לשנת 2009), מעלה כאמור כי לאחד משני פושטי רגל ייפתח תיק אחד או יותר בהוצאה לפועל. כלומר כ-50% ממקבלי ההפטר יחזרו למעגל החובות לאחר כעשר שנים. מצבם של פושטי רגל הלא יהודים הרבה יותר גרוע, כאשר לאחר כעשור כ-77% מהם יחזרו למעגל החובות.

המחקר, אותו ערכו רבקה אהרוני ורפי גולן מהאגף לתכנון ברשות, מצא כי בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, מוסלמים ודרוזים נטו לחזור יותר למעגל החובות, בנוסף נמצא כי ממוצע הגיל בקרב אלה שחזרו למעגל החובות נמוך יותר לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות, גם בקרב יהודים ולא יהודים.

בין המשתנים הדמוגרפיים והכלכליים שהתגלו כתורמים, לטענת עורכי המחקר, לחזרה למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר פשיטת הרגל, הם חוסר תעסוקה – 18% לא עבדו (לעומת מועסק שכיר שחזר למעגל החובות – 15%) ורמת שכר נמוכה – ממוצע שכר לחודש עבודה עמד על 6,731 שקל (לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות שממוצע שכרם עמד על 7,251 שקל).

בחינת החובות בגינם נפתחו כנגד מקבלי ההפטר תיקים חדשים בהוצל"פ, מעלה כי רוב הזוכים בתיקים שנפתחו לאחר קבלת ההפטר הם זוכים פרטיים (זוכה שסוג הזיהוי שלו הוא ת"ז), לאחר מכן שירותים פיננסיים בהם בנקים וחברות האשראי, שירותי ביטוח, חברות לניכיון צ'קים ומימון וגם אשראי חוץ בנקאי. אחריהם ברשימה - חברות המידע והתקשורת, בהם נמצא ייצוג מוגבר לזוכים מתחום חברות הסלולר. עוד נמצא כי נגד חייבים פושטי רגל רבים, אשר קיבלו הפטר, נפתח תיק חוב של רשות השידור, אשר פתחה תיקים בהוצאה לפועל עד סוף 2014.

לטענת עורכי המחקר שכתבו כי "נדהמו" מתוצאותיו, יש ליצור סט כלים רחב של שיקום על מנת להימנע מתופעת ה"דלת המסתובבת" של פושטי הרגל. "תמונת המצב של פושטי הרגל הלא יהודים החוזרים למעגל החובות קשה במיוחד, היקף החובות וערכו הכספי גדולים יותר. לפיכך פתרון רחב וארוך טווח דורש יותר מהפטר חד פעמי. על מנת לגרום לשינוי כלכלי משמעותי יש לצייד את פושטי הרגל בארגז כלים שיסגור את הפער בין ההוצאות להכנסות", כתבו החוקרים.