בוטלה השביתה שתוכננה להיום בבתי החולים הממשלתיים
כ-12 אלף עובדי מנהלה ומשק אמורים היו לשבות בשל תנאי השכר הנמוכים. אלא שברגע האחרון קיבל בית הדין לעבודה את עמדת המדינה והוציא צווי מניעה. ברכה (61), סבתא ל-11 ומנקה שמרוויחה 5,500 שקל בהלל יפה: "אני חיה מהלוואות". יעקב (64), עובד שינוע שמשתכר 6,000 שקל: "בגילי אני צריך לסחוב 25 ק"ג?"
12 אלף עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים והפסיכיאטריים היו צפויים לשבות היום (יום ד') מ-7:00 בדרישה לשפר את תנאי העסקה ולהקטין את העומסים. אלא שלאחר שמשרד הבריאות פנה לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צווי מניעה - נעתר בית המשפט לבקשה והשביתה בוטלה.
בתי החולים שבהם הייתה אמורה להתקיים השביתה: אברבנאל, איתנים, אסף הרופא, באר יעקב, באר שבע, בני ציון, ברזילי, הלל יפה, וולפסון, זיו צפת, טירת כרמל, יפו, כפר שאול, מזור, נהריה, נס ציונה, נתניה, פוריה, פלימן פרדסיה, ראשון לציון, רמב"ם, רמלה, שוהם, שיבא, שמואל הרופא ושער מנשה. לשביתה אמורים היו להצטרף גם עובדי משרד הבריאות, לשכת הבריאות ועובדי המעבדות.
"בגיל 64 אני צריך לסחוב 25 ק"ג על הגב שלי בשביל המשכורת הזאת?", תהה הבוקר יוסף לוי, שעובד בתחום השינוע בבית החולים שיבא כבר 25 שנה. המשכורת הבסיסית שלו עומדת על כ-6,000 שקל, שמחציתם דרושה לכיסוי המשכנתא. "בגלל זה אני עובד שעות נוספות ויחד איתם אני מגרד את ה-8,000 מלמטה".
יו"ר ועד העובדים של שיבא, קובי גבסו, מקשיב ללוי ואומר: "הגיע הזמן שהממשלה תכבד את ההחלטות שלה להשוות את התנאים לכללית. העובדים נמצאים תחת עומס מטורף. שטחי התפעול גדלים ואין תוספת כוח אדם. אני מקווה שהממשלה תשוב למשא ומתן".
12 אנשים, כולל לוי, עובדים בתחום השינוע הלוגיסטי בבית החולים. לרשותם ארבע משאיות ועל כתפיהם מונחת האחריות להעברת כל הכביסות, הסחורות, הכלים הסטריליים ובמקרים מסוימים העברת ציוד ממחלקה למחלקה.
לדברי הוועד לא רק שהעומסים גדלו, אלא גם היקפי הפעילות המקצועית הנדרשת מהעובדים. לפיכך דורשים העובדים להשוות את שכרם לזה של מקביליהם בקופות החולים. משמעות השוואה זו היא העלאת שכר ממוצעת של בין 10% ל-15%.
"המינוס שלי הוא פלוס שלוש משכורות שלי", אומרת ברכה משה (61) מחדרה, סבתא ל-11 שעובדת כבר 20 שנה בניקיון בבית החולים הלל יפה בעיר. במגזר הפרטי בוודאי היה מרוויחה שכר שעתי גבוה יותר, אבל אחרי 20 שנה, כמה שנים לפני הפנסיה, אף אחד כולל היא לא מאמין שהיא תעזוב. בעידוד חברה היא מסכימה לספר שהיא מרוויחה 5.5 אלף שקל בלבד.
"אנחנו מרגישים הכי שקופים שאפשר להיות. אין מי שישמע אותי, אין מי שיעזור לי. אני מצפה שיתנו כתף. אנחנו מפרנסים משפחות עם ילדים ונכדים. הלוואי שתהיה תוספת של 10 אחוזים יותר. לדעתי מגיע לנו אפילו יותר מזה, כי המשכורת הזו לא מספיקה. אני חיה בהלוואות. אין לי איך להתחיל חודש".
חברה לצוות, יריב אריה (46) עובד אף הוא בהלל יפה יותר משני עשורים, התחיל בביטחון והתגלגל להיות אלונקאי שמעביר חולים מחדר לחדר: "העבודה גדלה בשנים האחרונות ב-200%. אמורים להיות שני עובדים על 40 חולים אבל זה הרבה יותר. פעם היו עושים בדיקת CT באישור מיוחד, היום כל אחד מקבל וזה אומר שבכל יום אנחנו משנעים אנשים אליה וזה מרחקים".
אריה, שניסה לא פעם לקבל העלאה מ-7,000 השקלים שהוא מרוויח, נדחה תמיד וחושב שכעת חייבים ליצור מצב חדש: "השביתה חייבת לעזור. אנחנו לא מוותרים. אם האוצר לא שם עלינו 30 שנה, אז הגיע הזמן. אם יוציאו צו מניעה אנחנו נבקש עוד פעם שביתה. אנחנו מנקים ומחליפים טיטולים, שיסתכלו עלינו.
יו"ר הוועד בהלל יפה וסגן יו"ר הוועד הארצי, אבי קוך, מבטיח ל-ynet שהפעם השביתה תהייה משמעותית: "חסר לנו הרבה מאוד כוח אדם והעובדים עובדים מאוד קשה. בכל בתי החולים יש עומס גובר והולך וכוח האדם לא גדל בהתאם. איזו מוטיבציה יש לעובדים שיש להם עבודה ומקבלים השלמת הכנסה?
"השתתפתי בכל המשאים ומתנים עם האוצר ולצערי דיברנו לקירות. אף אחד לא שמע או הקשיב. זלזלו בנו. הגיע הזמן שיבינו שהזעקה שלנו היא של האנשים השקופים. אני פונה לחולים: המלחמה שלנו היא לא נגדכם. אנחנו מקווים שהם יבינו את המצוקה כדי בעתיד הם יקבלו שירות טוב יותר".
לפנייה לכתב/ת 
