מי נהנה מהטבות המס בחיסכון? 83% הולך לשני העשירונים העליונים
בדיקת ynet: הטבות המס בשנת 2019 צפויות לעמוד על כ-67 מיליארד שקל, אולם רק החמישון העליון יהנה מחלק נכבד מאותן הטבות. כך, בקרנות ההשתלמות, העשירון העליון גורף את רוב הטבות המס, בסכום מצטבר של יותר משני מיליארד שקל
שני העשירונים העליונים בישראל יהנו מ-83% מהטבות המס שתעניק המדינה על הפקדות בקרנות השתלמות. כך עולה מהצעת תקציב המדינה ל-2019 שערך אגף תקציבים באוצר והגיעה לידי ynet.
- לא רק מחירים: השינויים שיכנסו לתוקף ב-2019 וישפיעו על הכיס
- התחזקות הפרנק חתכה את הרווח של הבנק המרכזי של שוויץ ב-15 מיליארד דולר ב-2018
מהביטקוין ועד הקקאו: זה מה שעשו ההשקעות שלכם ב-2018
העשירון העליון לבדו נהנה מיותר מ-50% מההטבות - מדובר במשקי בית שהכנסתם החודשית נטו עמדה על יותר מ־35,490 שקל (על פי חלוקה לעשירונים של הלמ"ס, נכון ל־2017) ואלה נהנו מהטבת מס של יותר מ-2 מיליארד שקלים בגין הפקדותיהם בקרנות, בעוד ארבעת העשירונים התחתונים לא נהנו בכלל מהטבה זו.
על פי הנתונים, סך הטבות המס שתעניק המדינה השנה צפוי להסתכם ב-66.7 מיליארד שקל, מדובר ב-21% מהכנסות המדינה הצפויות ממסים, שהם כ-4.9% מהתוצר.
מהנתונים עולה כי הטבת המס עם העלות הגבוהה ביותר הינה בגין הפנסיה - 22 מיליארד שקל הניתנים בגין הפקדה לחיסכון ופטור ממס על הרווחים הנצברים, אחריה זיכוי להורים בגין ילדים- 5.5 מיליארד שקל, סכום שגדל בשנתיים האחרונות בעקבות תוכנית "נטו משפחה", שהגדילה את נקודות הזיכוי לאבות. קרנות השתלמות הנהנות מהטבות מס מצטברות של 5.5 מיליארד שקל ואחריהן חוק עידוד השקעות הון (5 מיליארד), פטור ממס שבח לדירת מגורים (3.8 מיליארד) ופטור ממע"מ על פירות וירקות - 3.5 מיליארד שקל.
נציין כי קיימים סוגים שונים של הטבות מס. כך למשל פטור מלא ממס, כגון פטור ממע"מ על צריכת פירות וירקות, ניכוי שהוא למעשה הפחתה מסך מההכנסה החייבת במס וזיכוי - הפחתה של סכום המס אותו צריך לשלם.
הטבות המס במקרים רבים נגזרות מההכנסה - ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך הטבת המס גבוהה יותר, ומנגד, בקרב אלו המרוויחים פחות, רבים כלל לא נהנים מההטבה. כך, הנהנים העיקריים במרבית הטבות המס הם שני העשירונים העליונים ובחלק מהמקרים העשירון העליון נהנה, כאמור, מיותר מ־50% מהן.
ניסיונות שהיו בעבר לבצע שינויים וקיצוצים בהטבות המס נתקלו בהתנגדות עיקשת בעיקר מצידם של ארגונים כגון ההסתדרות (במקרה של הכוונה לבצע שינויים בהטבות הניתנות בקרנות ההשתלמות).
בדו"ח נכתב כי "הניסיון הבינלאומי והישראלי מלמד שקשה לבצע ביטול הטבות ולהתמיד בו, זאת כיוון שקבוצות לחץ העלולות להפסיד מהמהלך זה חזקות דיין כדי לצמצם את ההפסד ואף להחזיר לעצמן את ההטבה שאבדה. לעומת זאת לכלל הציבור הנפגע מההטבות המסוימות אין בדרך כלל שדולה או אמצעי לחץ".
ואמנם, יש לציין, כי גם מבלי לבצע שינוי בהיקפי ההטבות , ניתן לשנות את סוג ההטבה הניתנת ובכך, במקרים רבים להרחיב את מעגל מקבלי הטבות המס כך שיחלחל גם לעשירונים הנמוכים יותר.
כך לדוגמה, בהטבות המס קשורות בחסכונות, מעבר של הטבה הניתנת כיום כ"ניכוי" (לדוגמה, אם הכנסתכם החודשית החייבת במס עומדת על 10,000 שקל, ומגיע לכם ניכוי בסך 1,000 שקל, תהיו חייבים במס בגין הכנסה של 9,000 שקל בלבד), לסטטוס של "זיכוי" (אם סך המס שאתם צריכים לשלם בחודש עומד על 2,000 שקל ומגיע לכם זיכוי של 500 שקל, תשלמו בפועל רק 1,500 שקל מס), צפוי להיטיב עם עוד אוכלוסיות ולאו דווקא עם שני העשירונים העליונים.
יוזמות מעין זו כבר עלו בעבר על שולחנם של מקבלי ההחלטות, אך לא קודמו עד כה לשלבי חקיקה.
לפנייה לכתב/ת 
