חצי מהישראלים סבורים שחוסן החברה נחלש

לקראת הכנס הבינ"ל השלישי בנושא "אובדן, שכול וחוסן נפשי בחברה הישראלית ובעולם", שיתקיים מחר (ב'), ערך פורום אובדן ושכול סקר מיוחד על מצב האומה בישראל, ותוצאותיו מפורסמות כעת לראשונה.

על פי הממצאים, כמעט כל ישראלי שני (47%) חושב שחוסנה של החברה הישראלית נחלש בשנתיים האחרונות. רק 19% ציינו שחוסנה התחזק ו–34% ציינו שלא חל שינוי. יותר מבוגרים מעל גיל 50 ויותר חילוניים סבורים שהחוסן הלאומי שלנו נחלש. בצפון הארץ סבורים 49% שהחוסן נחלש לעומת 42% בדרום המדינה שסבורים כך.

"רק מחצית מהישראלים סבורים שטיפול נפשי ותמיכה חברתית מהסביבה יכולים לעזור לאנשים שחוו אבדן, שכול ואבל"(צילום: shutterstock)

בנוסף, תוצאות הסקר, שנערך על-ידי מכון סמית למחקר, מעידות על כך שלדעת הישראלים, משפחה שכולה היא כזו שאיבדה אחד ממרכיביה כתוצאה מ"מוות מרצח", או "מוות מתאונה" (תאונת דרכים, תאונת עבודה או כל תאונה אחרת), כאשר מוות מנסיבות צבאיות הוחרג מהשאלות. מכך, נובע שמשפחות שחוו מקרי התאבדות אינן נחשבות, בעיניי החברה הישראלית, למשפחות שכולות.

ממצא נוסף מצא כי רק מחצית מהישראלים סבורים שטיפול נפשי ותמיכה חברתית מהסביבה יכולים לעזור לאנשים שחוו אבדן, שכול ואבל. רובם המכריע של הנשאלים חושב שפיצוי כספי אינו מענה נכון לאחר אבדן.

מבין מספר פעילויות שיכולות לעזור למשפחות שכולות להתמודד עם האובדן, צוינו ראשית "תמיכה חברתית מהסביבה" ו"טיפול נפשי/פסיכולוגי" (קרוב למחצית ציינו את כ"א מהם). לאחריהן "קבוצות תמיכה" (31%, גבוה יחסית בקרב המבוגרים מעל גיל 50) ו"פעילויות הנצחה" (25%, גבוה יחסית בקרב הצעירים עד גיל 29). "כסף/פיצויים" צוינו במדרג אחרון (19%) ו- 8% ציינו שלדעתם "שום דבר לא עוזר".

"אנו עוסקים לא מעט בשכול ובהתמודדות נפשית גם על רקע מותן של דמויות כמו יגאל בשן ורונה רמון ז"ל" (צילום: shuterstock)

הסקר בוצע באינטנרט על-ידי מכון סמית בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה היא 4.5%).

"הסקר מעלה כי הישראלים כנראה 'התרגלו' למלחמות ולתוצאותיהן ולכן סבורים כי משפחות שכולות הן משפחות שאיבדו אחד ממרכיביהן כתוצאה ממוות מרצח או מתאונה". מסבירה יעלה כהן, מנכ"לית משותפת של 'מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אבדן'.

"לצערנו, בשנה האחרונה ובמיוחד בחודשים האחרונים, אנו חווים ריבוי של מקרי רצח ותאונות דרכים קטלניות, יחד עם המתח הביטחוני שממשיך ללוות את ישראל. כחברה וכפרטים, אנו עוסקים לא מעט בשכול ובהתמודדות נפשית גם על רקע מותן של דמויות כמו יגאל בשן ורונה רמון ז"ל", היא מוסיפה.

"לאירועים הרבים יש השלכות שליליות על החוסן האישי והחברתי והם מעלים אל פני השטח את הצורך להתמודד עם חרדות ועם מקרי אבדן רבים. בעת כזו האדם מתכנס פנימה ונזקק יותר לטיפולים פסיכולוגיים".

בכנס הבינ"ל ידונו בנושא השכול האזרחי בכלל והתמודדות החברה והפרט עם אובדן, שכול ואבל. בכנס ישתתפו בכירי החוקרים מתחום החוסן והטיפול הנפשי מהארץ ומחו"ל, אנשי בריאות הנפש וקלינאים, אנשי אקדמיה, חוקרים ורופאים, וכן נציגי משרד ממשלה רבים.

"יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל"

הכנס יערך בצל החלטת משרד הרווחה לקצץ באופן מידי את מלוא תקציב הסיוע למשפחות המתאבדים (בעלות מיליוני שקלים). החלטה זו, שנובעת מסכסוך פנימי בין משרדי הרווחה והבריאות, עתידה לגרור פגיעה אנושה בבטן הרכה של החברה ולפעור בור גדול יותר עבור המשפחות השכולות, שאיבדו את היקר להן מכל.

מרכזי הסיוע למשפחות שחוו אבדן פתאומי – בניהולם של "מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אבדן" ועמותת "בשביל החיים" - קיבלו מכתב מפתיע ממשרד הרווחה, בו נתבשרו שבשנת 2019, באופן מידי, יופסק תקציב הסיוע למשפחות נפגעות התאבדות. במכתב נטען כי בשל תקציבים מוגבלים שקיבלו ממשרד הבריאות, בכוונת המשרד "לצמצם את ההתקשרות בנושא זה".

"אנו עדים לתוצר עצוב ומסוכן של מאבקי כוחות ופוליטיקה בין המשרדים"(צילום: shutterstock)

בני לייזר, מנכ"ל משותף של "מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אבדן" אמר בנושא: "מדובר בהתנהגות צינית, חסרת רגישות ואכפתיות וחסרת אחריות מצד משרדי הממשלה. אנו עדים לתוצר עצוב ומסוכן של מאבקי כוחות ופוליטיקה בין המשרדים, שלמעשה גוזלים מידי המשפחות השכולות סיוע לו הן כל כך זקוקות.

רק לפני מספר חודשים פרסם משרד הבריאות עצמו, שבשנת 2016, לעומת השנים שקדמו לה, נרשמה עלייה במספר המתאבדים בישראל, ונרשמו 390 מקרי התאבדות – 321 של גברים ו-69 בקרב נשים. כנראה שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".

• לפרטים והרשמה באתר הכנס לחצו כאן .