אזהרה ראשונה לשרים בעידן הנגיד החדש: הימנעו מהגדלת הגירעון
על פי תחזית משרד האוצר, הגירעון הצפוי ב-2019 עלה ל-3.6 אחוזי תוצר עקב ירידה בתחזית ההכנסות, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל, ועלייה ברמת ההוצאות הצפויה ב-3.3 מיליארד שקל. המשמעות: בנק ישראל מצדד בהעלאת מיסים או בקיצוץ תקציבי, או בשניהם גם יחד, מיד עם הקמת הממשלה החדשה
הממשלה דחתה בינתיים את השימוש ברזרבה לצמצום הגירעון, שיעמוד על 3.6%
האוצר מזהיר מבור תקציבי של 10 מיליארד שקל ב-2019
כחלון ל-ynet: "נבלום את העלייה הדרמטית במחירי החשמל"
כפי שנדרש על פי החוק, הממשלה דנה אתמול בעדכון תחזית הגירעון לשנים 2019־2022. על פי תחזית משרד האוצר, הגירעון הצפוי ב־2019 עלה ל־3.6 אחוזי תוצר עקב ירידה בתחזית ההכנסות, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל, ועלייה ברמת ההוצאות הצפויה ב־3.3 מיליארד שקל.
תחזית האוצר זהה הפעם להערכה הנוכחית של בנק ישראל, המתבססת על התחזית המקרו־כלכלית של חטיבת המחקר.
הממשלה החליטה אתמול לבלום לפי שעה את השימוש ב"רזרבת ההתאמות לצורך שמירה על היציבות התקציבית", דבר שמקטין את הגירעון הצפוי ל־3.5 אחוזי תוצר. עם זאת, גם רמה זו מהווה חריגה מיעד הגירעון לתקציב 2019, העומד על 2.9 אחוזי תוצר. זו רמת גירעון בה יחס החוב לתוצר צפוי לגדול.
צפויות חריגות ניכרות מיעדי התקציב
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל הדגיש, כי בנוסף צפויות חריגות ניכרות מיעדי התקציב לשנים 2020 עד 2022. "תמונת מצב זו מחזקת את הצורך להימנע מצעדים מרחיבי גירעון עד לכינונה של הממשלה החדשה גם בהתייחס לשנים שאחרי 2019", התריע סטרבצ'ינסקי.
במהלך הישיבה הביע ראש הממשלה בנימין נתניהו תמיהה על כך שנתוני הגירעון הגדול מהצפוי לשנים 2020 ואילך מובאים לממשלה כבר עכשיו. "הייתם צרכים להביא אותם בחודש יוני. אינני מבין מה בער להציג את הנתונים כעת", אמר נתניהו שהביע, בלשון המעטה, אי שביעות רצון מהצגת הנתונים על ידי פקידי משרד האוצר.
בנק ישראל המליץ אתמול שהממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות תחליט מיד עם כינונה על אימוץ הצעדים הנדרשים כדי להתכנס לתוואי הגירעון הרב־שנתי שעליו החליטה הממשלה בעבר, מהלך שיבטיח ירידה מתונה ומתמשכת של יחס החוב לתוצר. המשמעות: גם בעידן הנגיד החדש, פרופסור אמיר ירון, בנק ישראל מצדד בהעלאת מיסים או בקיצוץ תקציבי, או בשניהם גם יחד, מיד עם הקמת הממשלה החדשה.
לפנייה לכתב/ת 
