"נשלחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי בעקבות סכסוך שכנים"
בתביעה שהגישה, מתארת תושבת בני ברק כיצד סכסוך שכנים הסתיים בהוראה לאשפזה בכפייה במחלקה הסגורה. ועדת הערר המחוזית ביטלה את ההוראה וקבעה כי לא הייתה אינדיקציה לאשפזה. "סיפור הממחיש את הקלות בה ניתן לרתום את הרשויות להטיל דופי בבריאות הנפשית של אזרח"
בכתב התביעה, שהגישה האישה באמצעות עו"ד שחר קלוג מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מתואר כי שכניה של האישה פנו למחלקת הרווחה של עיריית בני ברק בעקבות איומים שהשמיעה לטענתם האישה כלפי ילדיהם.
עובדת סוציאלית שנשלחה לבדוק את מצבה של האישה תיארה כי ילדיהם של השכנים חשים מאוימים מפניה, וכי היא מאיימת לפגוע בהם. עובדת מחלקת הרווחה של העירייה פנתה אל הפסיכיאטר המחוזי בבקשה לבצע בדיקה פסיכיאטרית דחופה לאישה.
עוד בנושא:
תיירת אושפזה חודשיים בכפייה רק כי לא נמצא מלווה לטיסה
נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי ותפוצה על ידי המדינה
גם למטופלים המאושפזים בכפייה יש זכויות
בעקבות המלצת העובדת הסוציאלית, פנתה האישה מיוזמתה לבדיקה של פסיכיאטר מבית החולים שיבא, שקבע כי אין אינדיקציה לאשפוזה וכי בוחן המציאות של האישה תקין. אבל פחות משבוע לאחר מכן הגיעו אל מקום עבודתה שני אחים מאשפזים ולקחו אותה, לעיני עמיתיה, אל בדיקה כפויה במחלקה הסגורה, עליה הורה הפסיכיאטר המחוזי.
ועדת הערר ביטלה את האשפוז
המטופלת הגישה ערר לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית על החלטת האשפוז הכפוי. למזלה, כך מתואר בתביעה, באותו היום התכנסה ועדת הערר. בדיון שהתקיים בעניינה החליטה הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לקבל את הערר ולבטל את הוראת האשפוז. הוועדה קבעה בהחלטתה כי הוראת האשפוז הכפוי התקבלה ללא עילה רפואית או משפטית.
"כיום, לאור התנהלות הנתבעים ובמיוחד עקב הופעת האחים המאשפזים שלקו את התובעת בפרהסיה ממקום עבודתה נגד רצונה לעיני כל, מובלת כאחרון החולים המסוכנים לבית חולים פסיכיאטרי, התובעת נחזית בעיני כלל הציבור המקורב לאזור עבודתה ולאזור מגוריה כאישה חולת נפש מסוכנת לציבור ושיש להתרחק ממנה", מתואר בתביעה.
האירוע, כך לדברי האישה, הותיר אותה עם נזקים נפשיים קשים. "כיום התובעת חשה מושפלת, חוששת לפעולות דומות ונוספות כנגדה, מתנהלת במתח תמידי, חשה בושה קשה ונמצאת במצב דכאוני", נכתב בתביעה. התובעת דורשת לפצותה בסכום של 100 אלף שקלים.
"אשפוז כפוי - רק כאמצעי אחרון"
"הסיפור הזה ממחיש את הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לאשפז במדינת ישראל אנשים בכפייה", מתאר עו"ד קלוג, "כשעוצרים אדם על עבירה פלילית אפשר לעצור אותו ל-24 שעות, שלאחריהן צריך לקבל את הארכת בית משפט. פה מדובר בשלילת חירות לשבעה ימים. המזל של התובעת הוא שבאותו יום התכנסה הוועדה וכך נמנעה ממנה ההמתנה במחלקה הסגורה".
עורך הדין של האישה מוסיף כי "האישה נבדקה מרצונה על ידי פסיכיאטר. מדוע היה צריך להורות על אשפוז כפוי? אשפוז כפוי הוא אמצעי קיצוני שצריך להשתמש בו במשורה וכאופציה אחרונה. התביעה הכספית היא הסעד היחיד שאני יכול לבקש עבור האישה, אבל התביעה היא אמצעי לקבל אמירה עקרונית מבית המשפט ביחס להתנהלות הקלוקלת של הנתבעות. אבסורד באיזו קלות ניתן לרתום את הרשויות לסכסוך פרטי ולהטיל דופי באדם פרטי. שכניה של האישה שלחו לה מכתב התנצלות. מכתב ההתנצלות ממחיש באיזו קלות ניתן היה להניע את 'כל המערכת' ולהביא לאשפוזו בקלות רבה של אדם ללא כל בסיס וללא כל תשתית עובדתית".
תגובות
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "כללית, יש עניין של צנעת הפרט ולא למסור מידע מפורט בנושאים מסוג זה.
"מה שניתן כן לומר, שהגיעה פניה של תושבים על אישה שמסכנת ילדים בסביבה, כמו זריקת אבנים, השמעת קללות ובכך ישנה הפחדה לילדים לעבור במקום.
"הואיל והיה חשש שמדובר בהתנהגות בעייתית, ביקשו באגף לשירותים חברתיים (רווחה) של העירייה מהפסיכיאטר המחוזי לבדוק את מצבה, וזאת בהתאם לנהלים. ההחלטה על הזמנה לבדיקה היא, כמובן, אצל הפסיכיאטר המחוזי.
"הפסיכיאטר המחוזי הורה על בדיקה בבית חולים, וכאשר האישה סירבה, החליט הפסיכיאטר על הבאתה לבדיקה ע"י אחים מקצועיים. האישה פנתה לערר על החלטת הפסיכיאטר לבדיקה, וההחלטה שהתקבלה הייתה לשחררה, וכך שלא מדובר באשפוז אלא בבדיקה.
"אם לאישה ישנה תביעה לפיצוי, זכותה, כמובן, לפנות לבית המשפט, שיקבל החלטה בנדון".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "התייחסות לתביעה תינתן בדרך המקובלת. ברמה העקרונית יובהר, כי פסיכיאטר המחוז מוסמך להורות על הבאת אדם לבדיקה כפויה בתנאים שפורטו בחוק טיפול בחולי נפש וכי הוא פועל בכל מקרה בהתאם למידע שקיים בפניו תוך מתן המשקל המתאים לכל מידע.
"ברור שאין דין מידע שהתקבל מצד שלישי שיתכן שיש לו אינטרסים זרים בענין, כדין פניה שמגיעה מגורם נייטרלי, כגון רשויות הרווחה. כל החלטה, בין החלטה להתערב ובין החלטה שלא להתערב עלולות להיות לה תוצאות קשות. כשם שישנן תלונות על מקרים בהם התערב, יש לא פחות, אם לא יותר תלונות, על החלטה שלא להתערב.
"חוק טיפול בחולי נפש כולל מנגנוני בקרה מובנים ובכלל זה גם האפשרות של הגשת ערר על כל החלטה של פסיכיאטר המחוז בפני וועדה פסיכיאטרית מחוזית אשר יכול לאשר את החלטת הפסיכיאטר המחוזי ,לבטלה או לשנותה כפי שתמצא לנכון.
"עצם קבלת ערר לא מוכיחה שההחלטה היתה שגויה – יש לבחון כל מקרה לגופו. ישנם מקרים בהם הוועדה מקבלת ערר לאור מידע נוסף שמובא בפניה או מטעם אחר, כגון שינויי שחל במצבו של המטופל".
לפנייה לכתב/ת 
