כשהכדורגל האנגלי הפך לסרט של ג'יימס בונד / "מר עולם"
מאמנה הארגנטינאי של לידס מרסלו ביילסה שלח מרגל לאימון דרבי קאונטי והטריף את הממלכה. הפרשנים הזועמים כבר השוו את המעשה ל"יד האלוהים" של מראדונה, אך המאמן שנשאר נאמן לדרכו אמר: "לא מרגיש שרימיתי מישהו"
הסיפור המוזר החל ביום חמישי, 24 שעות לפני קרב הצמרת בין לידס של ביילסה שמוליכה את הצ'מפיונשיפ, לבין דרבי קאונטי, שאותה מאמן העונה כוכב העבר פרנק למפארד. זמן קצר אחרי פתיחתו של האימון המסכם של דרבי הבחינו אנשי המועדון באדם לא מוכר שצופה במתרחש על כר הדשא דרך חור בגדר. המשטרה נקראה למקום, תחקרה את האלמוני, ומהר מאוד התברר כי הוא עובד של לידס. למפארד הזועם מיהר לקטוע את האימון.
מכאן העניינים התגלגלו מהר מאוד. כבר לפני פתיחת המשחק, באצטדיון אלנד רוד של לידס ביום שישי בערב, ביילסה התייצב באומץ בפני מצלמות הטלוויזיה. המאמן המפורסם, שלא יודע מילה באנגלית ונעזר כהרגלו במתורגמן, אמר: "הסברתי ללמפארד מה קרה והודיתי שהאחריות היא שלי, אבל זה לא דבר חדש. אני נוהג כך מאז שהייתי מאמן נבחרת ארגנטינה לפני מונדיאל 2002". ששתי הקבוצות עלו לכר הדשא לחיצת הידיים בין שני המאמנים הייתה מאולצת. אפשר היה לראות שלמפארד זועם.
ולמפארד אכן לא הסתיר את כעסו כשדיבר עוד לפני המשחק בראיון לרשת "סקיי". כוכב העבר של צ'לסי אמר: "מה שקרה שיבש את כל ההכנות שלנו למשחק. אני לא מקבל את הטענה שמדובר בהבדלים תרבותיים, שאם זה קורה ומקובל במקומות אחרים, אז זה בסדר שזה קורה גם כאן. אם בהמשך הקריירה שלי אגיע למדינה אחרת, אני אלמד מה נהוג שם ואתנהג בהתאם ואני חושב שזה נכון לא רק לכדורגל אלא גם לחיים עצמם".
במשחק עצמו לידס הייתה מצוינת, ניצחה 0:2, ורשמה ניצחון ראשון אחרי שני הפסדים רצופים. אחרי 27 מחזורים היא שומרת על פער ארבע הנקודות לפני שפילד יונייטד, ודרכה בחזרה לפרמייר-ליג נראית סלולה. דרבי קאונטי נותרה במקום השישי, שמוליך בסוף העונה לפלייאוף העלייה.
עם כל הכבוד לניצחון, האקשן האמיתי התרחש מייד בסיום המשחק, כשהמעורבים החלו לדבר באופן חופשי. ביילסה הגיב על הסערה שנוצרה: "זה לא שאני לא מבין את הסיטואציה. אם בכדורגל האנגלי זהו נוהג לא מקובל אני חייב לקבל זאת כי אני עובד כאן, אבל אם לדבר בכנות, אני לא מבין מה לא בסדר במה שעשיתי".
"אם אני צופה באימון מאזור ציבורי, אין בכך מעשה לא חוקי. אין מה לקרוא למשטרה. אני לא מרגיש שרימיתי מישהו, בעיקר משום שלא היה לי שום רווח ממשי מהמעשה. זה רק עוד מקור לאינפורמציה. פרנק למפארד אמר לי שפגעתי בחוקי הפייר-פליי, ואני מבין את הצד שלו. אבל לא התנצלתי בפניו אלא רק הודיתי באחריות שלי. הוא היה מאוד ישיר בתגובתו, ואני מעריך זאת. אבל בשום פנים אני לא מרגיש כאדם רמאי".
למפארד מצדו לא קיבל את הטענה: "מבחינתי מה שהוא עשה לא מקובל. אני מעריץ גדול של ביילסה, הספר שלו נמצא אצלי בסלון, אבל מה שקרה כאן שינה מעט את דעתי עליו. מעולם לא שמעתי על כך שמגיעים למגרש האימונים של היריב בזחילה, עם פלאייר ומספרי פח ביד, במטרה להיכנס לשטח פרטי".
גיבוי מפוצט'ינו, אש צולבת מהתקשורת
מי שחשב שהסיפור יסתיים כאן, טעה בגדול. הצהובונים כמובן מיהרו להפציץ עם כותרות ענק על "המרגל הארגנטיני". כמה מהם הלבישו את ביילסה במעיל כבד, כובע ומקטרת של שרלוק הולמס. עניין המוצא של ביילסה הוזכר ללא הרף, ולא היה מי שלא עשה מייד את הקישור האסוציאטיבי עם "שער יד האלוהים" של דייגו מראדונה, הרמאי הגדול ביותר מבחינת חובבי הכדורגל באנגליה. לרגע נדמה היה שימי הרהב הלאומני משנות ה-80 ומלחמת פוקלנד, חוזרים.
הנרי ווינטר, הפרשן הוותיק והבכיר של ה"דיילי טלגרף", כתב ש"ביילסה הוכיח שאין לו טיפת קלאסה", הוסיף כי "אין לו שום רספקט ליריבים שלו", ודרש מההתאחדות האנגלית לפעול על מנת להעניש את המאמן הארגנטיני הסורר.
אלא שגארי נוויל, אחד הפרשנים הבכירים בטלוויזיה האנגלית, מיהר לצייץ בטוויטר: "נראה לי שלשלוח מרגלים מדי יום, שיטפסו על גדרות ויסתתרו בבתי שימוש עם חלונות, ומשם לתצפת על האימונים של נבחרת אנגליה, ולחשוף את ההרכב והטקטיקה של הנבחרת שלך, זה יותר גרוע". נוויל התכוון למה שקרה במונדיאל ברוסיה, כאשר ה"דיילי מייל" פירסם צילום של ההרכב של גארת' סאות'גייט, מאמן נבחרת אנגליה, לקראת המשחק מול פנמה. צלם של ה"מייל" השתמש בטלסקופ כדי לצלם את דף ההרכב מהמחברת של סטיב הולנד, עוזרו של סאות'גייט.
בנבחרת אנגליה זעמו, אבל כל אנשי התקשורת האנגלית מיהרו להגן על ה"מייל", כולל ווינטר עצמו. "אנחנו לא להקת המעודדות של הנבחרת", הייתה התשובה לתלונות צוות האימון של הנבחרת. ווינטר, אגב, סיפר בספרו האחרון שבעבר נהג להסתנן ללא אישור לאימונים של נבחרת אנגליה במסגרת עבודתו העיתונאית. אבל כעת אין לו בעיה לדבר על אחרים ש"אין להם קלאסה". נוויל, שאימן תקופה קצרה את ולנסיה, הוסיף: "אני לא מסכים למה שביילסה עשה, אבל אני מעריץ אותו על כך שהתייצב והודה שהוא תמיד עשה זאת. בספרד זה דבר מקובל".
אקס טוטנהאם, ג'רמיין ג'נאס, כתב טור ב"מייל או סאנדיי" והוסיף אש למדורה: "ההתאחדות חייבת להטיל על לידס עונש כבד. אני בשוק ממה שביילסה עשה. והוא אפילו לא הביע חרטה. הוא הודה שהוא עושה זאת כל הקריירה, אז כנראה שהוא עשה זאת כל שבוע גם באנגליה. מדובר ברמאות.
מאוריסיו פוצ'טינו, מאמן טוטנהאם, ששיחק תחת ביילסה ולמד ממנו כל כך הרבה, דווקא הגן על המאמן: "אני לא מבין מה לא בסדר בלאסוף מידע על היריב שלך. כששיחקתי בארגנטינה לפני 30 שנה זה היה דבר מקובל. ולא רק אצל מרסלו, אצל כל המאמנים. אצל קרלוס בילארדו ואחרים. כולם נהגו לשלוח אנשים שיצפו באימוני היריבות. כאן זה אולי נראה מעט מוזר, אבל מבחינתי זה נורמלי לגמרי".
ג'נאס התייחס גם לכך בטורו: "שמעתי את מה שפוצ'טינו אמר וברור לי שזה מקובל בארגנטינה, אבל אני מציע שזה יישאר שם. לא ככה אנחנו מתנהגים בליגה האנגלית. לידס צריכה להיענש, אבל לא בהפחתת נקודות אלא בקנס, כי השחקנים לא צריכים להיענש על הטיפשות של המאמן שלהם". אגב, ג'נאס לא היה הפרשן היחיד שדבריו היו נגועים בהתנשאות בריטית טיפוסית. היו נוספים שהשתמשו בטרמינולוגיה שחשבנו שכבר עברה מן העולם, או לפחות בתקשורת הבריטית.
בגרמניה שלחו רחפן לאימון היריבה
פוצ'טינו הוא ארגנטינאי, הוא מעריץ של ביילסה ונמנה על תלמידיו, אז הוא לא אובייקטיבי, אבל ייתכן שמה שקורה בדרום אמריקה באמת לא כל כך שונה ממה שקורה באירופה? לא מכבר נחשף כי מישהו מצוות האימון של ורדר ברמן שלח רחפן ש"ירגל" אחרי האימונים של הופנהיים. התגובה של יוליאן נגלסמן, מאמן הופנהיים, הייתה מעניינת: "אני לא כועס על האנליסט של ברמן שבסך הכל עשה את עבודתו. אני מצדיע להם, על שהם עושים כל מה שהם יכולים כדי ללמוד הכל על היריבה שלהם".
אבל מי שיצא הכי מגוחך בכל הסיפור המנופח וחסר הפרופורציות הזה הוא פרנק למפארד עצמו. הוא כנראה שכח את שיטות העבודה של ז'וזה מוריניו ואנשי הצוות שלו בצ'לסי, הקבוצה בה הוא שיחק.
אנדרה וילאס בואש היה האנליסט של מוריניו, האיש שתפקידו היה להכין דוחו"ת סקאוטינג מפורטים לפני כל משחק. מדובר על חוברות של עשרות עמודים שהיו מחולקות לשחקנים, עם מידע עצום לגבי שחקני היריב, על נקודות החוזקה והחולשות שלהם, טקטיקות, מצבים נייחים וכן הלאה.
וילאס בואש, שלימים הפך להיות מאמן בכיר בעצמו, סיפר ב-2005: "העבודה שלי מאפשרת למוריניו לדעת איזה שחקן של הקבוצה היריבה יהיה בשיאו ומי יגיע בכושר ירוד. אני נוסע למגרשי האימונים של הקבוצות, בדרך כלל בחשאי, ובודק את המצב הפיזי והמנטאלי של השחקנים, לפני שאני מגיש לז'וזה את הדו"ח".
למפארד, אחד הכוכבים של הבלוז באותה תקופה, הכיר מצוין את שיטות העבודה של מוריניו ואנשי הצוות שלו. אז זה כמובן
לא הפריע לו. להיפך, השיטות הללו סייעו לו ולצ'לסי לזכות באליפויות ומוריניו הוכתר אז כגאון התורן של הכדורגל העולמי. אבל עכשיו השיטות הללו לפתע לא מוצאות חן בעיניו והן "פגיעה בפייר-פליי".
וחוץ מזה, אסור לשכוח ש"פרשת הריגול" המגוחכת הזו היוותה עבור למפארד תירוץ מצוין להפסד מול לידס, שהייתה פשוט טובה בהרבה מהקבוצה שלו.
לפנייה לכתב/ת 
