בלי מחיר למשתכן, עם דיור ציבורי: סיכום הקדנציה של יואב גלנט
רוב הסמכויות והתקציבים הועברו לאוצר, כולל תוכנית הדיור המוזל, ואירועים ביטחוניים משכו את מרבית תשומת לבו. האם שר השיכון היוצא הצליח לעמוד ביעדים שהציב - ולהציל את הדיור הציבורי, ההתחדשות העירונית וההשקעה בפריפריה, במהלך הקדנציה שנקטעה לפני שהגיעה לקו הסיום?
את הקדנציה שלו כשר הבינוי והשיכון, פתח יואב גלנט כשרוב סמכויותיו בתחום הדיור קוצצו והועברו למשרד האוצר - לבקשתו של השר משה כחלון. כך, בעוד ראש מפלגתו הקודמת מנצח על תוכנית מחיר למשתכן, לצד ניסיונות להגדלת מלאי הדירות, גלנט נאלץ לאתר תחומים שבהם יוכל בכל זאת להציג הישגים.
שר האוצר הכי חברתי או התועמלן מספר אחת? סיכום הקדנציה של משה כחלון
הממשלה אישרה: גלנט ואלי כהן יצורפו לקבינט
גלנט: "מחיר למשתכן - זרם מים קרים שצינן את שוק הנדל"ן הרותח"
מאמציו של גלנט התמקדו בתחומי הדיור הציבורי, ההתחדשות העירונית וההתיישבות בפריפריה; אבל בהיעדר תקציבים מתאימים, ועל רקע המחלוקות והסכסוך מול כחלון, ההישגים היו חלקיים בלבד. עיקרם, אם אפשר לסכם, הוא הגדלת השיח סביב הנושאים הפחות "נוצצים" הללו, אך לא פחות חשובים. אז מה נעשה בפועל בתחומים אלה, והאם גלנט, שעזב רק לאחרונה את תפקידו כדי להצטרף לליכוד, עשה די?
תוספת של אלפי דירות לדיור הציבורי? בפועל המלאי הצטמצם
לאחר שנים של דשדוש, במהלכן מספר הדירות החדשות שנרכשו לדיור הציבורי הלך והתמעט עד כדי דירות בודדות בלבד בשנה, לפני כחצי שנה הציג גלנט בגאווה את תוכניתו לשיקום מערך הדיור הציבורי תחת הכותרת "לגור בכבוד", שנועדה להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי בישראל. התוכנית הבטיחה תוספת של 7,200 דירות מדי שנה ובסך הכל כ-72 אלף דירות בעשור הקרוב. אולם, כחלון לא הביע תמיכה בתוכנית וגלנט עזב את תפקידו בטרם הספיק ליישם אותה.
בפועל, במהלך כהונתו של גלנט נרכשו 2,205 דירות בקצב הולך וגדל החל מ-270 דירות בשנת 2015, ל-889 דירות ב-2018. עם זאת, במקביל גם נמכרו יותר מ-6,000 דירות קיימות לדיירים ותיקים, כך שמלאי הדירות הכולל בדיור הציבורי המשיך למעשה להצטמצם.
בנוסף, מספר הממתינים בתור לדיור ציבורי המשיך לטפס והגיע לכ-31 אלף משפחות, מספר הכולל את זכאי משרד השיכון וזכאי משרד הקליטה והעלייה. כלומר - המחסור רק גדל.
"לזכותו של גלנט, המושג של דיור ציבורי חזר ללקסיקון הציבורי כביטוי לגיטימי", אומרת מרינה זמסקי, נציגת פורום הדיור הציבורי, בראיון לאולפן ynet. "הוא הפסיק לדבר על תור של 3,500 ממתינים בקושי, שזה שולי לחברה שלנו ושאין טעם להתעסק בזה. לזכותו, היום הוא מכיר בזה, וגם שרים אחרים מכירים בזה שזה לא 3,500 אלא 30 אלף ממתינים".
הקרבות הכושלים על התקציב
הבעיה, כפי שגילה במהרה, היתה השגת תקציבים למימוש החזון, בהיעדר תמיכתו של כחלון. הכסף היחיד שנכנס היה מהנפקת אג"ח במיליארד שקל של חברת עמידר, ששימשה לרכישת כ-800 דירות. השאר נרכשו באמצעות הקרן לדיור ציבורי, ממכירת דירות קיימות בהנחה לדיירים הוותיקים, כפי שמורה החוק לדיור ציבורי מאז 2014.
החלטה אחת שכן עשויה לצאת לפועל היא הקצאת שבעה אחוזים ממכרזי מחיר למשתכן לדיור הציבורי, שקיבלה את תמיכתו של כחלון. בחצי השנה האחרונה פורסמו במכרזי שיווק כ-220 דירות עבור הדיור ציבורי במסגרת זו, בבאר יעקב, אור יהודה, ראש העין ירושלים אשדוד אריאל ולוד. במשרד השיכון מבטיחים לפעול להמשיך במימוש ההחלטה.
במקביל, במשרד מתגאים בעלייה מתמדת במספר משקי הבית הזכאים לסיוע בשכר דירה, מכ-129 אלף בשנת 2015, לכ-172 אלף בשנת 2018. גם התקציבים בתחום גדלו מסכום של כ-1.5 מיליארד שקל לכמעט שני מיליארד שקל אשתקד. במשרד זוקפים את זה לפעילויות להנגשת המידע לציבור הזכאים והעלאת המודעות לנושא, לצד הגידול הטבעי באוכלוסייה ובתוחלת החיים. עם זאת הפעילים בתחום טוענים, כי הסיבה המרכזית לגידול במספר הזכאים לסיוע בשכר דירה, היא הקשחת הקריטריונים לזכאי הדיור ציבורי.
"הקריטריונים נוקשים ולא אמתיים וזו הסיבה שהתור לא קטן אלא גדל", אומרת זמסקי. "בכוונה מקשיחים. אלפי אנשים שקורסים ונמצאים בסכנת חיים עוברים לדיור ציבורי דרך ועדת חריגים כי הם במצוקה אמתית, והם עוקפים את אלה שכבר ממתינים".
מחיר למשתכן: ניאלץ להסתפק בפעילות מקצועית מאחורי הקלעים
עיקר הסמכויות של משרד השיכון בתחום התכנון והבנייה ניטלו ממנו, כאמור, עם הקמת מטה הדיור (זרוע המבצעת של ועדת השרים לענייני דיור שבראשה עומד כחלון), והעברת רשות מקרקעי ישראל ממשרד השיכון למשרד האוצר, במקביל להעברת מינהל התכנון ממשרד הפנים אף הוא למשרד האוצר.
עם זאת, משרד השיכון המשיך לשמש כגורם מקצועי גם מאחורי הקלעים. כך למשל בקידום תוכנית מחיר למשתכן של משרד האוצר, בין היתר בפרסום מכרזי שיווק של מחיר למשתכן בשיתוף עם רשות מקרקעי ישראל, בניהול ההגרלות ובעבודה מול הזוכים.
בתוך כך, אמונים אנשיו על נוסח חוזי המכר מול הדיירים, המפרט והמחיר שישלמו על הדירה, כמו גם אחראים לטענות הקשות מצד זוכים רבים, שאין להם כתובת לפנות אליה מרגע הזכייה.
במשרד מציינים שהם עובדים על פתרונות בהם עדכונים קבועים לזוכים על סטטוס הפרויקט שלהם באמצעות דיוור ישיר, אך הם לא אלו שאחראים למשך הזמן הרב הנדרש להוצאת היתרי הבנייה.
התחדשות עירונית: עשרות אלפי דירות עדיין על הנייר
במהלך כהונתו של גלנט החלה לפעול הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כיחידת סמך של המשרד, בהמשך להחלטת ממשלה ולחוק בנושא מ-2016. הרשות הוקמה בפועל עם כניסת היו"ר, חיים אביטן, לתפקידו באוקטובר 2017, ומשמשמת כגוף המקדם ומתכלל את התחום בארץ, כולל מימון ותקצוב תוכניות ממשלתיות, סיוע ופיקוח על פרויקטים, הסרת חסמים ועוד.
בנוסף לרשות, שמעסיקה 28 עובדים בשלושה אגפים, הוקמו אשתקד 19 מינהלות עירוניות ושש מינהלות בהליכי הקמה מתקדמים, בערים גדולות ומבוקשות דוגמת בת ים, אשדוד, רמת גן, גבעתיים, הוד השרון, חיפה ועוד. ברשות מתגאים באישור שיא של יחידות דיור והנפקת היתרים בתוכניות פינוי בינוי בזמן פעולתה הקצר. אולם יש לזכור, כי במקרים רבים מדובר ביישורת האחרונה של תוכניות, שהוחל בקידומן זמן רב קודם להקמתה.
לפי נתוני הרשות הממשלתית, במהלך 2018 אושרו 13 אלף יחידות דיור בתוכניות התחדשות עירונית, עלייה של כ-160% בהשוואה ל-2017. בנוסף קודמו 12 מתחמי התחדשות עירונית עם כ-28.8 אלף יחידות דיור בוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, בערים רחובות, נתניה, יהוד, אור יהודה, בת ים, בית שמש, גבעת שמואל, לוד וקריית גת. עם זאת כאמור, רוב התוכניות נמצאות עדיין, במקרה הטוב, רק על הנייר.
במקביל הפנה המשרד משאבים כמיטב יכולתו, לשיפוץ דירות ושיקום שכונות. לפי נתוני המשרד, אלו כללו חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה עם כ-1,000 דירות בשכונות שיקום באזורים על השבר הסורי-אפריקאי, שיפוץ של כ-9,000 דירות בשכונות שיקום ודירות של קשישים, והגדלת תקציב שיקום שכונות.
עוד יצוין, כי 60 שכונות לפי נתוני משרד השיכון עברו שיקום פיזי וחברתי שכלל בעיקר הסדרת התשתיות והנראות של השכונות.
חיזוק ההתיישבות בפריפריה, בניגוד לעמדת מינהל התכנון
נושא נוסף אותו קידם גלנט בזמן כהונתו היה חיזוק ההתיישבות בפריפריה, זאת בניגוד לעמדת מינהל התכנון, הכפוף למשרד האוצר. בין אלו נמנו תוכנית התיישבות בבקעת הירדן וכן תכנון והקמת חמישה יישובים חדשים בנגב, אולם רק שלושה מהם קיבלו את תמיכת רשויות התכנון, הכפופות למשרד האוצר.
תחום נוסף שקידם המשרד אולם מוקדם עדיין לשפוט את השלכותיו הוא הסדרת ענף השיפוצים, עם הפעלת חובת רישום קבלני שיפוצים המבצעים עבודות עד 350 אלף שקל בפנקס הקבלנים, החל מחודש מאי האחרון.
גלנט: "גאה ומודה לשר האוצר"
בראיון באולפן ynet אמר גלנט כי הוא גאה בשנים שעשה בתפקיד ומודה לשר האוצר, וזאת למרות המחלוקות הרבות בשאלת הסמכויות. "אני גאה על השנים שעשיתי במשרד הבינוי והשיכון ומודה לשר האוצר על שיתוף פעולה בכל התחומים לתועלת הציבור בישראל", אמר.
"אני חושב ששר האוצר כחלון ואני פעלנו יחד על מנת להביא פתרון לזוגות צעירים, לחסרי דיור, לשכבות חלשות, ואני גאה על החלק שלי", הוסיף. "אני פיתחתי בתוך משרד הבינוי כל נושא הדיור לחלשים, רכש של דירות לחסרי דיור, כל שקשור לשיקום שכונות לא היה קיים, ביחד עם סגני, ג'קי לוי, רכשנו 2,000 דירות, בנינו עוד כ-3,000".
יש ביקורת על כך שעסקת המון בעזה, בצפון, במדיני ובביטחוני, והתעסקת מעט במשרד שלך.
"חלק מהציבור שופט את הדברים לפי הווליום התקשורתי שלהם. באופן טבעי כאשר אתה משפץ שכונות ב-40 ערים בארץ, זה לא מקבל בולטות. כשאתה אומר משפט על עזה זה מקבל בולטות. התאהבתי בעיסוק בסיוע לשכבות החלשות, לחסרי הדיור, לאלה שאין להם, מסיבה פשוטה, אני חושב במדינה שיש לה המון, יש אנשים שמרוויחים מאות אלפי שקלים כל חודש, המדינה, ההכנסה הממוצעת לנפש היא 40 אלף דולר, לא יכול להיות שיהיה לנו מיליון נפש לפחות שלא מסוגלים לגמור את החופש ללא סיוע של משרד הבינוי והשיכון, את האנשים האלה נצטרך לגייס למילואים או לסדיר, זאת הבעיה".
כעת, עם עזיבתו של גלנט את התפקיד, זמסקי חוששת שגם המעט שהושג בתחום הדיור הציבורי לכל הפחות - עלול להיעלם. "אנחנו שוב בסכנה", היא אומרת. "אנחנו לא מדברים על דיור ציבורי לחלשים, אנחנו מדברים על בנייה ציבורית, שזה ייזום פרויקטים לבנייה לא רק לעשירון העליון, אלא גם למעמד הביניים, ובתוך הבנייה ציבורית להקצות לדיור ציבורי. זה פתרון שיכול לעצב את השוק כולו, לאו דווקא למסכנים. אנחנו מדברים על פתרון בעיית הדיור בישראל".
