הגרסה החיוורת של ברק בכר / רן בוקר
מאמן הפועל באר שבע לא מאמין בעצמו. הוא כל כך פחד מכישלון, עד שהזמין אותו אליו וקיבל החלטות לא מתוך אומץ, אלא בגלל הססנות. רק כשיחזור להיות ברק האמיתי הקבוצה תוכל לחזור למסלול הנכון. רן בוקר משחזר את הטעויות שהובילו לנפילת האלופה
צפו בבכר מדבר
"אני פשוט מאמין בכל הדבר הזה שנקרא הפועל באר שבע", אמר ברק בכר בשיחות סגורות בעונה שעברה באותם ימים קשים שעברו על הקבוצה. זה קרה כשהכל נראה רע: ליגת האלופות ברחה ברגע האחרון, הנצחונות באו בקושי, הרכש המבטיח איסק קואנקה צלע, מיגל ויטור היה מושבת ושיר צדק הורחק בעקבות פרשת החומרים האסורים.
במבט לאחור, הימים הקשים ההם נראים כמו גן עדן לעומת הגיהנום שעובר היום על המועדון אחרי הפסדים מביכים למכבי תל אביב, בני יהודה וההדחה אתמול מגביע המדינה.
המאמן המצוין, שהביא שתי אליפויות רצופות לנגב אחרי יובש של 40 שנה, פשוט האמין במועדון ובעצמו ולכן גם הצליח להביא את האליפות השלישית ברציפות. לכולם היה ברור שהצלחת הונפה בעקבות אדי הדלק שעוד נשארו מהקבוצה החלומית של השנתיים הקודמות.
העונה, נדמה שהצוות הניהולי והמקצועי עשה את כל הטעויות האפשריות: מההחתמה של השוער יאניס אנסטיס, שספג חמישייה מול זאגרב במוקדמות ליגת האלופות, דרך הרכש של הקשר האחורי הכושל ג'וליאן סטו, ועד להתעלמות המוחלטת מהבעיות הקשות בהגנה.
"משהו עמוק עובר על הקבוצה", אמרה הבעלים אלונה ברקת עם ההדחה מהמפעלים האירופים והמהפך בסגל יצא לדרך: דיא סבע, נייג'ל האסלביינק ואריק סאבו נחתו בטרנר, ולעומתם דן אייניבינדר, שמואל שיימן (שרק הצטרף בקיץ) ודודו גורש סיימו את חלקם. בהמשך גם מיחאי קורהוט וסטו שוחררו.
שאפו לאלונה, ששפכה כסף גדול (ולאו דווקא מוצדק) על שחקני החיזוק מתוך אכפתיות רבה, אבל זה היה מאוחר. מאוחר מדי. בכר קיבל לידיו את האסלביינק וסאבו ישר למשחק חוץ באשדוד בסיבוב הראשון. המאמן, שמאמין בעצמו ובהפועל באר שבע, לעולם לא פותח עם שחקנים שנמצאים בקושי שבוע בקבוצה. עיין ערך חנן ממן, שהצטרף בינואר בשנה שעברה, היה צריך לעבוד קשה על מנת להוכיח שמקומו בהרכב, וכששולב לבסוף גם הביא אליפות. בכר עשה את זה גם אתמול עם הרכש מחדרה, קווין טאפוקו, שהצטרף רק השבוע וכבר פתח בהפסד מול נתניה.
השאלה שנשאלת היא לא אם ברק בכר מאמין בהפועל באר שבע. כי הוא מאמין בה. השאלה היא האם ברק בכר מאמין בעצמו, שהוא זה שיכול להוציא את העגלה מהבוץ. בכל הנוגע לתמיכה יש לו רוב מוחץ - גם בההנהלה וגם מחלק גדול מהקהל, שנשאר לעודד אותו גם אחרי הפסדים. אבל בכר עצמו, כך לפחות עושה רושם, לא מאמין מספיק ביכולת שלו.
מבעד לדמות קרת הרוח מסתתר איש רגיש ואכפתי. מחושב מאוד, אבל כזה שתחושת הבטן נותנת בו את הטון לפעמים הרבה יותר מאשר הראש המקצועי. בשלוש העונות האחרונות זה עבד, כי הוא הלך עם האמת שלו למרות כל מה שאמרו מסביב.
אבל בעונה הנוכחית נדמה שבכר כל כך מפחד מהכישלון, עד שהוא פשוט מזמין אותו אליו. הוא לוקח החלטות אמיצות לכאורה, כלומר לשדר עסקים כרגיל ולהראות שהוא נשאר אותו ברק בכר, בגלל שהוא יודע שזה עבד לו בעבר. ההחלטות כללו חילופים שכיחים לפני סיום המחצית הראשונה, התעקשות על ניב זריהן החלש פעם אחר פעם, וספסול מתמשך של חנן ממן וחן עזרא.
בסופו של דבר, השינויים הללו מגיעים לא מתוך אומץ. ההפך הוא הנכון. הם קורים בגלל הססנות שלו. וההססנות הזאת באה בגלל שהוא לא בטוח בעצמו. ואם הוא לא בטוח בעצמו, איך יהיו השחקנים בטוחים ביכולת שלהם? גם אם ינחיתו במועדון את מסי הוא ייקלע לתוך הדיכאון והשפל ששורר.
ברק, יש לך את המנדט מרוב האנשים שאוהבים ומאמינים בהפועל באר שבע. אז פשוט קח אותו ותפסיק לפעול מפאניקה ומחששות. חזור להיות אותו ברק שטיפל באינספור פרשות קשות, בעיות משמעת, פציעות חוזרות ונשנות והכל בשקט, בתבונה ובאומץ. אבל אומץ אמיתי.
ברגע שתחזור להיות ברק בכר האמיתי ולא הגרסה החיוורת של עצמך - הפועל באר שבע תחזור מהר מאוד למסלול האליפויות בשנים הבאות. ואולי אפילו תציל את העונה העגומה הזאת.
ברק בכר
צילום: עוז מועלם
מומלצים