סקר ברקזיט: שיא למתנגדי הפרישה מאירופה
תוצאות משאל העם על פרישה מהאיחוד האירופי הדהימו את בריטניה ב-2016. כעת, כשהדד ליין מתקרב וקונצנזוס על הסכם לא נראה באופק, הרוב שמתנגד לברקזיט הולך וגדל. בריטניה לא פוסלת אפשרות של משאל חדש
סקר שנערך אתמול, בשיאה של דרמת הברקזיט בבריטניה, מראה שרוב הבריטים מתחרטים על תוצאות משאל העם ב-2016. לפי הסקר אם היה נערך משאל עם נוסף על הפרישה מהאיחוד, הרוב הגדול של המצביעים היה בוחר לשנות את ההחלטה ולהישאר באירופה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בסקר של מכון YouGov נשאלו הבריטים על אפשרות של משאל עם נוסף. 48% מהם אמרו שהיו מגיעים לקלפיות ובוחרים להישאר באיחוד האירופי. 38% היו מצביעים על פרישה. 6% אמרו שלא יגיעו לקלפיות, והשאר לא יודעים.
את הסקר הזמין קמפיין People's Vote, שקורא לערוך משאל עם נוסף. הפער בסקר הוא הגדול ביותר לטובת המחנה הפרו-אירופי מאז משאל הברקזיט ב-2016 שהדהים את בריטניה. ב-YouGov אמרו שבניכוי המתלבטים והבריטים שלא יצביעו הפער הוא 12% לטובת התומכים בהישארות.
17.4 מיליון איש (51.9%) הצביעו בעד הברקזיט במשאל העם הדרמטי ב-23 ביוני 2016. 16.1 מיליון (48.1%) הצביעו נגד הפרישה ובעד הישארות באיחוד האירופי. בבריטניה לא שוללים אפשרות של משאל עם נוסף. תאריך היעד לפרישה מהאיחוד האירופי מתקרב (29 במרץ), וכרגע אין רוב ברור לשום חלופה להסכם של מיי. ייתכן שחרף הצהרות הממשלה תחליט בריטניה לדחות את תאריך הפרישה, ולתת לממשלה זמן לגבש תוכנית חדשה.
אתמול שרדה ראש הממשלה תרזה מיי הצבעת אי אמון בפרלמנט הבריטי, יום אחרי התבוסה בהצבעה על הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי. ביום שני הקרוב היא אמורה להגיע לפרלמנט ולהציג גרסה מתוקנת להסכם שגיבשה עם האיחוד. ב-29 בינואר יצביע הפרלמנט הבריטי על הנוסח המתוקן של ההסכם.
מיי תודיע על "תוכנית ב'" שלה אחרי שתיפגש בימים הקרובים עם פוליטיקאים מכמה מפלגות, בתקווה להגיע לקונצנזוס. מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין, שהגיש את הצעת אי האמון נגד מיי, סירב להיפגש איתה. קורבין דרש ממיי להצהיר שאין סיכוי שבריטניה תפרוש מהאיחוד ללא הסכם, ורק אז הוא יסכים לפגישה. מיי, ורבים אחרים במערכת הפוליטית, הבהירו שפרישה מהאיחוד ללא הסכם היא לא פחות מאסון.
בריטניה קשורה למדינות האיחוד ברשת סבוכה של קשרי מסחר, תחבורה ודיפלומטיה, וכדי לפרוש ממנו באופן שלא יפגע בה היה עליה להגיע להסכם עם בריסל על תנאי הפרישה ועל היחסים העתידיים בין שני הצדדים. בנובמבר הגיעו מיי והאיחוד להסכם ומנהיגי אירופה אף אישרו אותו, אולם כדי להיחתם רשמית הוא היה זקוק לאישור הפרלמנט הבריטי.
מתנגדי ההסכם בפרלמנט, גם במפלגתה השמרנית של מיי, טוענים ברובם כי מדובר ב"ברקזיט רך" בלבד, כלומר בהסכם פרישה שישאיר את היחסים בין בריטניה לאיחוד הדוקים מדי, יקשה על הממלכה לחתום הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם – ולמעשה ישעבד את בריטניה לאיחוד האירופי, משום שמצד אחד היא תישאר כפופה לחלק מתקנותיו ומצד שני לא תוכל עוד להשפיע ישירות על מדיניותו. מתנגדים אחרים, תומכי ההישארות באיחוד האירופי, טוענים כי כעת, משהציבור הבין עד כמה גדולות ומסוכנות השלכות הפרישה, יש לערוך משאל עם חדש.
אחת הסוגיות שהטרידו את המחוקקים יותר מכול היא תוכנית ה"בקסטופ" – תוכנית שכלולה בהסכם ושנועדה למנוע הצבת עמדות בידוק בגבול בין צפון אירלנד, שהיא טריטוריה בריטית, לבין הרפובליקה של אירלנד, שהיא מדינה עצמאית וחברה באיחוד האירופי. אחרי הברקזיט, נזכיר, יהיה הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד הגבול היבשתי היחיד של בריטניה עם האיחוד האירופי.
לפנייה לכתב/ת 
