איך חגגתם בתיקו, שוב / "צהוב סוגר חשבון"
השחקנים באדום עשו הקפות אליפות מול קהל באקסטזה, קובי רפואה עשה "נוקאאוט" לאיביץ' ובסיום הדרבי הפועל חילצה תיקו בדקה ה-88, מול 10 שחקנים. וגם: פפיר וגרינפלד שופטים באדום, בית הדין מציג עונש מגוחך על קריאות שואה ויובל זוסמן כוכב על
זה היה אחד הדרבים התל אביביים היותר מבלבלים שאני זוכר. הפועל תל אביב, כן כן, הייתה אמורה לנצח בו לפי ההתנהלות על הדשא ומסביבו.
אם נשחק לרגע על מגרש של קלישאות, האדומים היו ממש ראשונים לכל כדור, הגיעו באמת למצבים מסוכנים, רוב הקהל במגרש הנייטראלי היה שלהם, ומהצד השני מכבי הייתה אנמית ובעיקר לא-אכפתית. מדקה לדקה הלכו ונרקמו כאן במושבה כל המרכיבים הקלאסיים לצריבה גדולה, כי בכל זאת, הפסד ראשון העונה דווקא בדרבי, דווקא לקבוצה כל כך חלשה, טמן בתוכו אלמנט אמיתי של הכאבה.
אבל כשהתפזר העשן האדום, התברר שבסופו של דבר זה רק 1:1 קטן, עוד דרבי די חלש בהיסטוריה ארוכה ומפוארת, שלא יתקרב לכניסה לפנתיאון. אבל מה שהיה די מדהים, בעיני המתבונן כמובן, זו חפלת האליפות של הפועל ת"א. אם בתיקו בדרבי בסיבוב הראשון החגיגות היו מינוריות, שמחות קטנות כאלה, הפעם זו הייתה מסיבה של ממש, ארוכה, עם קידה לקהל, ורק נעדרו צלחות הפלסטיק שפעם חילקו באוסישקין על המקום השני.
לאוהדי הכדורגל שמצטרפים אלינו רק בשנים האחרונות - למשל חלק מהקהל של המאמי הלאומית מב"ש - חייבים להסביר: זו פאקינג הפועל ת"א, מועדון גדול בכדורגל הישראלי, אליפויות, תארים, דמויות מיתולוגיות כמו יעקב חודורוב, גדעון טיש, דוד פרימו, שייע פייגנבוים, משה סיני, ג'ימי טורק, היד והנבדל של גילי לנדאו. רק לפני 8 ומשהו שנים זכתה הפועל בדאבל, בהמשך שיחקה בליגת האלופות. והיום, כל מה שנותר לאוהדיה של העולה החדשה היא מסיבת שוויון בדרבי שבו הקבוצה שלהם החמיצה ניצחון, כשמכבי תפסה את אחד ממשחקיה החלשים העונה.
לרגע זה הזכיר לי את התגובות האקסטטיות של הקבוצות היריבות בימי מכבי סל של מיקי ומוטי, כשהפסד צהוב בליגה היה הופך לכותרות ראשיות. תפיסת המציאות של אוהדי אדומים, יותר מהכל, מעידה על מצבו המביך של המועדון שלהם לעומת העוצמה של הצד השני, הצהוב, שמתאכזב מחדש בכל תיקו, בדרבי או בכלל. גם הפרשנים הסתנוורו מהמיצג הפנטסטי בדרבי וקבעו - נשבע לכם, תעשו גוגל - שקובי רפואה עשה נוקאאוט לאיביץ'. נוקאאוט! על תיקו!! לא פחות.
כמו שאמרו פעם בשירים בשערים, זהו הסדר הנכון עמי: במשחק שבו הפועל, כאמור, שלטה, מכבי בכל זאת הובילה עד הדקה ה-88 וספגה שער, כשהיא בעשרה שחקנים, כתוצאה משתי טעויות שיפוט מחפירות של ארז פפיר, הכרטיס האדום לאיתי שכטר (הסבר בהמשך) ועבירה שלא נשרקה בדרך לגול השוויון. כלומר, איביץ' הוכיח שהקבוצה שלו לא מפסידה גם כשהיא צריכה להפסיד.
איפה הנוקאאוט? אפילו לא מילימטר שריטה בכנף. למודאגים מבין אוהדי הפועל שטוענים שמכבי הולכת לקחת אליפות בלי ניצחון בדרבי, נזכיר שדווקא היה נוקאאוט צהוב בדרבי בגביע הטוטו. ככאלה ששרים בכל משחק מחדש על הדרבי בליגת המילואים, אתם בוודאי יודעים שלדרבי חוקים משלו, והוא נחשב בכל זירה של המשחק.
שופטים באדום
זה היה שבוע עגום מאוד לשיפוט בארץ, שהתחיל עם הטאלנט ארז פפיר, בהחלטה לשלוף כרטיס אדום דווקא לאיתי שכטר מכל הערימה של החבר'ה על הדשא. לא צריך שופטים בדימוס כדי לדעת שבמקרים של גושי מהלומות במגרש יש אפשרות להוציא אדומים או צהובים לכל המעורבים או להסתפק באזהרות - כל שופט והאג'נדה שלו, וזה בסדר. אין שום סיבה להחמיר עם מי מהשחקנים, בהנחה שלא הייתה שם יותר מדחיפה (ולא הייתה). באיגוד השופטים הסבירו את הטעות בתירוץ המגוחך ש"עם הכנסת הווידאו זה לא יקרה", הסבר גאוני. עם הווידאו גם לא צריך ללמוד כדי לדעת לשפוט, כי מערכת ה-VAR יכולה לפתור את הכל בדיעבד.
ומה תגידו על אוראל גרינפלד שריחם על המאמי הלאומית ושלף כרטיס אדום שלא היה לשחקן נתניה ניקו אולסק, רק כי העז לעבור ליד קווין טאפוקו? תענו, ובצדק, שטעויות הן חלק מהמשחק וידה, ידה, ידה. זה נכון. אבל כששחקן מאבד כדור בדרך לשער חובה קריטי, הוא כנראה יחווה את הספסל במשחק הבא. הסנקציות כלפי פפיר וגרינפלד צריכות להיות זהות לכל הפחות.
שירי שואה, עונש מופרך
קנס של 25 אלף שקל בלבד ספגה הפועל ת"א על הקריאות "שתהיה שואה למכבי", ועל זריקת חפצים ומצתים לכר הדשא, כאשר דובר הקבוצה ארז נעמן מצליח לטעון בבית הדין שמדובר ב"מקרה חד פעמי", מבלי להתפוצץ מצחוק. בינואר 2018 ספגה בית"ר ירושלים עונש של משחק ללא קהל, סגירת היציע המזרחי לארבעה משחקים ו-50 אלף שקל קנס על קריאות גזעניות של אוהדיה במשחק נגד בני סכנין. כנראה שבבתי הדין של ההתאחדות יש להפועל חוקים משלה.
עם זאת, חייבים לציין את ההתקדמות בעצם העמדת הפועל לדין על קריאות השואה, אחרי שקריאות בעבר נתקלו ללא תגובת מערכת המשפט. זה לגמרי לא מובן מאליו.
ווינר השבוע
יובל זוסמן, שהופך יחסית די מהר לכוכב יורוליג ויסוד ישראלי נוצץ במכבי ת"א המשתפרת-מאוד של המאמן האיכותי יאניס ספרופולוס (על זוס בהרחבה בשבועות הבאים. וללא קשר, אל תתפלאו אם מכבי תפסיד בדרבי-סל ביום ראשון).
חייבים לציין שוב גם את המאמן המוכשר ניסו אביטן, שעלה לרבע גמר הגביע על חשבונה של הפועל ת"א - כשהפועל חדרה כבר נטולת טאפוקו ופלומן – ובלי שאף אחד יכתוב עליו שהוא עשה "נוקאאוט" לקובי רפואה.
לוזר השבוע
המאמי הלאומית. כל מילה תהיה די מיותרת.
לפנייה לכתב/ת 
