הזרקות אסתטיות הן לא הכנסה צדדית

בשבועות האחרונים נחשפנו במדיה למספר כתבות הקשורות לכירורגיה הפלסטית בארץ ובעולם. 

כתבת טלוויזיה תיארה את עולמן של "המכורות לסכין" נשים שאינן יודעות שובע והן עוברות ניתוח ועוד ניתוח ועוד אחד בכל חלקי גופן מתוך תשוקה בלתי ניתנת לריפוי של שינוי גופן.

כתבה בעיתון אחר דיווחה על תופעה בה כל נערה שלישית המסיימת תיכון בדרום קוריאה עוברת ניתוח פלסטי כדי להיראות טוב יותר. המאמר עסק באופי הבסיסי של האומה הקוריאנית, המתאפיינת ביצר תחרותיות והצטיינות. אופי המוביל את הנערות בהמוניהן אל שולחן הניתוחים.

הכתב מציין שם שהרחובות באזור מסוים בסיאול מלאים בשלטים המפרסמים ניתוחים פלסטיים ומבליטים פרסום של המנתחים הפועלים באזור.

קיראו עוד:

ובחזרה לנעשה אצלנו, לפני ימים אחדים הוזמנו לישיבה מייעצת של איגוד המומחים בפלסטיקה ואסתטיקה עשרות נשים שנפגעו כביכול, מטיפולו של שרלטן, שהתחזה למומחה בהזרקות. 

לפי הפרסום האיש שלא למד רפואה כלל ובלי שיש לו תעודת רופא המתירה לו לטפל באנשים, התחזה לכזה והזריק לנשים בוטוליניום וחומרי מילוי באזורים שונים של הפנים, תוך שהוא גורם נזק גופני משמעותי, כך על פי הפרסומים. אין גבול לחוצפה.

הזריק לנשים חומרי מילוי ללא הסמכה. הנזקים שנגרמו

מה הקשר בין כל התופעות?

החוט המקשר הוא הרצון להיראות טוב יותר, פעם זו הייתה החלטת הגורל. פעם גם הערצנו עוד תכונות. היום אנו נמדדים לפי גודל האף ועובי השפתיים בתמונת הסלפי שלנו.

מרוב שאנחנו מצלמים את עצמנו ומעלים את עצמנו לדעת (לפייס, לאינסטוש, לטינדר ולמי יודע מה עוד), נראה לנו ברור שעלינו לשנות משהו בפרצופנו. הלחץ המופעל עלינו הוא חברתי וגם כלכלי.

בסקרי דעת קהל הנערכים מדי פעם כבר ברור שלמעלה מ-90 אחוז מאיתנו רוצים לשנות משהו במראה החיצוני שלנו. אל הרצון לשיפור ושינוי המראה שלנו בעידן השפע חוברים גם גורמי שוק אדירי משאבים.

הכסף הגדול המסתובב בתעשיית האסתטיקה גורם לאיבוד בלמים ואיזונים וגורר את כולנו למערכת שרק רגולטור עירני ויעיל שהנושא חשוב לו יכול להתערב ולסייע.

לא לוותר על הידע והמקצוענות 

שפתיים עבות והשאננות נתפסות כחושניות ומושכות יותר. כבר למעלה משני עשורים ולא רק בעת האחרונה הפכו ההזרקות לעיבוי לשפתיים לנפוצות בכל הגילאים. הצעירות מגיל 18 מעבות השפתיים כדי להראות טוב יותר.

נשים מבוגרות מנצלות את חומרי המילוי המודרניים כדי לעבות השפה העליונה אשר הולכת ומאבדת מנפחה עם הגיל. בידיים מקצועיות זו פעולה המשפרת מאוד את המראה ואינה מותירה כל סימן להתערבות טיפולית.

המראה הברווזי של שפתיים מלאכותיות, הוא נחלת דור הסיליקון הנוזלי שבכל מקום של טיפול אחראי תרבותי, חלף מן העולם. ניתן לעבות שפתיים בעזרת חומצה היאלורונית ניתן לעבות שפתיים בעדינות וללא שאיש יבחין  "בטיפול".

הפעולה הטכנית של ההזרקה לשפה אינה מאוד מסובכת. למעשה כל חובש גדודי שלמד להזריק או להתקין עירוי, לא כל שכן רופא בוגר השתלמות אסתטית, בת שבועיים.

כל אחד כמעט יכול לקחת לידיו מזרק ממולא בכל חומר ולהזריק. התוצאה תיראה בהתאם. כך קורה לי שאני פוגש מפעם לפעם נשים שהשפה העליונה שלהן ממולאת באופן מגוחך בצדדים וריקות בקו האמצע, או שפה עליונה הממולאת כך שניתן להבחין מרחוק שמשהו פה לא בסדר.

כוחות השוק החופשי מכתיבים את הביקוש ההולך וגדל ובעקבותיו יצוץ תמיד ההיצע המוזל. השילוב הזה מוליד את התוצאה. הזרקת חומצה האלורונית לשפה היא פעולה חודרנית המצריכה מיומנות, נסיון והבנה באנטומיה של השפתיים.

בשפתיים פועלים שרירים טבעתיים ושרירים מנמיכי השפה ועוד. יש בשפה בלוטות רוק ואיברי חישה, קולטנים לקור וחום. את כל אלה צריך לדעת, להבין ולהכיר.

"הקורס האסתטי" של המנתחים הפלסטיים העוסקים בתחום נמשך 6 שנים של התמחות, בחינות קשות ביותר, אלפי פעולות כירורגיות ניתוחים ואף יותר. אלו מכונים שנות ההתמחות.

את אחת האמירות הכי מקוממות שמעתי מפי "מלך ההזרקות של תל אביב", רופא מתוק למדי ואף בעל הופעה אסתטית, צעיר וחביב העושה מלאכת שווק קלאסית לדוגמניות ולסלבס, מסיבות, השקות ולמה לא?

אבל כשהאיש הזה שסיים בית הספר לרפואה ופנה לעולם ההזרקות, כשאמר 'אני עושה רק הזרקות, לכן אני טוב יותר מהמנתחים הפלסטיקאים הצעירים', זה כבר מקומם ומעצבן.

בעולם כזה בו הדעה מקובלת היא שלא צריך ללכת למומחה כדי להזריק, הדרך לשרלטנים שאפילו לא טרחו ללמוד רפואה היא קצרה. רוצים בזול, בזמינות וללא מודעות, קבלו בבקשה את החשוד התורן בגרימת נזק לפניהן של עשרות קורבנות. נשים שאפילו לא יכולות להיאחז בטענת התמימות.

זה היה וזה יהיה הטיעון שלי ושל חבריי למקצוע, כלפי מי שחושב שהזרקות יכולות להיות הכנסה צדדית של רופאי שיניים ואחרים. זה לא.