תחרות על סל מוצרי הבסיס: המדינה תשווה באופן קבוע 68 מוצרים
במשרד הכלכלה ובלמ"ס השיקו כלי למעקב אחר מחירי מוצרים בין הרשתות, שנחשבים לנמכרים ביותר בקטגוריות שונות. לצרכנים יש כבר אפשרות להשוות מחירים בין סלי קניות בסניפי הרשתות הגדולות, אך מידת השימוש בכלי ההשוואה נמוכה למדי. צפו בדיון באולפן ynet
הלמ"ס ומשרד הכלכלה בנו סל של 68 מוצרים במטרה לסייע לצרכנים להשוות מחירים ולגרום לרשתות השיווק להוריד מחירים. מדובר במוצרים מקטגוריות כמו חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות ומוצרי טואלטיקה וניקיון. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הסל מהווה כ-45% מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית.
הצרכנים בישראל הגדילו את ההוצאה על מזון ומשקאות ב-1.44 מיליארד שקל ב-2018
ממזון ועד דיור - כך זינקו המחירים בישראל תוך עשור
בזבוז כסף או הוצאה כדאית: בדקנו מה עדיף - הקמחים המיוחדים או הקמח הרגיל
בסל כלולים המוצרים הבסיסיים שהם הנמכרים ביותר, כך טוענים במשרד הכלכלה. הסל "יאפשר מעקב אחר השתנות המחירים החודשיים של המוצרים בסל, ויפורסם אחת לרבעון". בין המוצרים שייכללו בסל: נייר טואלט לילי 32 גלילים, יוגורט טבעי לבן 200 מ"ל דנונה, ק"ג עגבניות, קוטג' תנובה 5 אחוזי שומן 250 גרם, טונה 160 גרם סטארקיסט וק"ג חזה עוף.
לפי בדיקה שערכה המועצה לצרכנות, עלות הסל הממוצעת בחודש דצמבר 2018 עמדה על 970.2 שקלים. פער המחירים בין הרשת היקרה ביותר (שופרסל שלי, 1,059 שקל) לזולה ביותר (רמי לוי, 878 שקל) עומד על כ-200 שקל, כ-17%. המועצה הישראלית לצרכנות תערוך השוואה חודשית קבועה לגבי מחירי הסל ברשתות.
מחירי הסל ברשתות השונות יפורסמו באתרי האינטרנט של משרד הכלכלה והלמ"ס. כיום יש לצרכנים אתרים ואפליקציות של השוואות מחירים (כדוגמת פרייסז ומיי סופרמרקט), שמאפשרים להשוות עלות סל מוצרים אישי בסניפים שונים של רשתות גדולות, הודות לחובת שקיפות המחירים החלה על רשתות המזון והפארם הגדולות. אולם, מידת השימוש בכלים האלה נמוכה. גם הנתונים של הסל הבסיסי - הם נתוני אפליקציות אלה.
עד כמה המהלך יוביל להוזלת סל הקניות שלנו?
לא מן הנמנע שהרשתות יתמקדו בסל הזה כאמצעי לתקשר הורדות מחירים. כלומר, הן יוזילו את מוצרי הסל שבמעקב, ואין לדעת אם יעלו במקביל את מחירי המוצרים החופפים למוצרי הסל וכן מוצרים נוספים. כמו כן, יתכן שהרשתות יוזילו מאוד מוצרים מסויימים בסל ואחרים יתייקרו. כך המדינה מנסה לעודד תחרות אך לא יוזמת הוזלה בטוחה של הסל הזה.
בנוסף, צרכנים שונים מגדירים באופן שונה סל של מוצרי בסיס. למשל, הסל עשוי להיות פחות רלוונטי לצרכנים צליאקים או טבעונים.
(הנתונים מתוך פלטפורמת "פרייסז" ומבוססים על דיווח הרשתות)
משרד הכלכלה: המוצרים שנבחרו נועדו לאפשר מיקוד
בהודעה לעיתונות נמסר: "המוצרים נבחרו על פי שלושה קריטריונים: משקלם היחסי ב'סקר הוצאות משקי הבית', הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רמת השונות בין חמישוני ההכנסה בישראל באופן בו נבחרו מוצרי בסיס הנצרכים על ידי כלל החמישונים; מוצרים שנמכרים לאורך כל עונות השנה.
"המוצרים בסל הנם מוצרים נבחרים ונועדו לאפשר מיקוד ולפיכך אינם כוללים את כלל מוצרי הצריכה הנרכשים ע"י משקי הבית. הסל כולל מוצרים מהקטגוריות חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון".
כמו כן, נמסר כי "בכל עדכון של סל מחירי המוצרים, יפורסמו העלות הכוללת של רכישת סל המוצרים (יחידה אחת מכל מוצר), המחיר החודשי הממוצע של כל מוצר ושיעור השינוי בעלות הסל הכוללת.
"העלות הממוצעת של סל המוצרים הנבחר עמדה בשנת 2017 על 1,090 שקל ובשנת 2018 (ינואר-אוקטובר) על 1,086 שקל. הסל מהווה כ-45% מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על קטגוריות המזון (כולל פירות וירקות) ומוצרי ניקיון וטואלטיקה".
לפנייה לכתב/ת 
