מאסר לאישה שתקפה עובדת סוציאלית בפטיש ואיימה: "אקבור את כולכן"
האישה, שבתה נלקחה ממנה בהמלצת שירותי הרווחה, הודתה והורשעה בתשעה כתבי אישום שונים בעבירות תקיפה ואיומים. היא נשלחה לרצות 20 חודשי מאסר. החמורה מבין העבירות הייתה תקיפת עובדת בפטיש שניצלים לפני חודשיים, מקרה שהצית את מחאת העובדים הסוציאליים
כחודשיים לאחר המקרה שהצית את מחאת העובדים הסוציאליים, בית משפט השלום בראשון לציון גזר אתמול (א') 20 חודשי מאסר בפועל על האישה שתקפה עובדת סוציאלית במועצה המקומית בית דגן. בנוסף נקבע כי התוקפת תפצה את העובדת הסוציאלית ב-7,000 שקלים.
מסכת האלימות שבה נקטה האישה במשך כשלוש שנים הייתה על רקע החלטת בית המשפט, בהתאם להמלצת שירותי הרווחה, להעביר את בתה, היום בת ארבע, למשמורת אמה, על רקע אי מסוגלותה לגדלה. היא הודתה והורשעה בתשעה כתבי אישום שונים בעבירות תקיפה, איומים, חבלה במזיד לרכב, הפרת צו שיפוטי שנועד להגן על אדם והעלבת עובדי ציבור.
במקרה החמור ביותר, שלאחריו איגוד העובדים הסוציאליים פתח בשורה של עיצומים, עד לכדי שביתה כללית בכל הארץ, האישה ניסתה לתקוף עובדת באמצעות פטיש שניצלים. העובדת הצליחה להיכנס לרכבה לפני שנפגעה מהפטיש, ואז היא ניפצה באמצעותו את החלון. בהמשך היא ניסתה לתקוף אותה מבעד לחלון המנופץ עד שהעובדת הצליחה להימלט בחזרה למשרדים. העובדת נפגעה מרסיסי הזכוכית המנופצת ונזקקה לשני תפרים ביד.
העובדת הסוציאלית סיפרה במשפט כי מאז האירוע לא חזרה לעבודתה והיא נמצאת בתהליךעיבוד הטראומה שחוותה, אותו הגדירה כ"ארוך, עמוק וכואב". את האירוע תיארה כ"כמה דקות שנדמו כנצח ואיום ממשי על חיי".
בכתבי האישום מפורטים מקרי אלימות נוספים, שבהם בין היתר איימה על עובדות סוציאליות במילים: "אתם לא מבינים עד שאתם מקבלים בוקס, תראו מה אני אעשה לכם, זו רק ההתחלה", "עכשיו אני מבינה למה אימהות רוצחות את הילדים שלהן, כי לא מקשיבים להן", "אני אקבור את כולכן", "אני אשב עליכם מאסר עולם" ו"אולי ישמעו אותי לאחר שאני אעשה עסק רציני. עד שתישרף הרווחה הזו עם האנשים ביחד". כמו כן היא איימה על המאבטח שתרצח אותו ואת מנהלת המשרד וניפצה חלון באמצעות אבן.
הנאשמת, שבעברה אשפוזים פסיכיאטריים והייתה קורבן להתעללות מינית מתמשכת בגיל 17, אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית. עם זאת נקבע כי היא כשירה לעמוד לדין.
"סימפטום של הזנחת שירותי הרווחה"
השופט עמית מיכלס כתב בפסק הדין כי "עבודתם של עובדים סוציאליים הינה עבודה קשה ושוחקת, לא רק בשל עומס העבודה עמו הם מתמודדים, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל העומס הרגשי לו הם חשופים. כאשר מדובר בעובדים סוציאליים לחוק הנוער, האמונים על הגנתם וביטחונם של קטינים, הם נדרשים להתמודד לא אחת עם החלטות קשות ביותר, לעתים קורעות לב ולאיזונים שונים שלעתים משאירים את הורי הילד מאוכזבים. הנאשמת ניסתה במעשיה לגרום לעובדות הסוציאליות לשנות מעמדתן המקצועית, זאת הן בדרך של הטלת פחד באיומים שהפנתה כלפיהן והן בכוח הזרוע".
לסיכום כתב השופט כי "נוגעת ללב מלחמתה של הנאשמת על הזכות לגדל את בתה. עם זאת, הדבר אמור להיעשות באמצעים חוקיים בלבד ולא בדרך של הטלת מורא על העובדות הסוציאליות, שראייתן את טובת העניין הינה ראייה רחבה יותר מזו של הנאשמת".
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, אמרה בתגובה לפסק הדין כי הוא "הולם בעונשו ומתייחס לאירוע בהתאם לחומרתו. בפסק הדין ישנה התייחסות לחשיבות ההגנה על עובדי ציבור בכלל ועובדות סוציאליות בפרט. כמו כן ישנה הכרה בחשיבות ומורכבות עבודת העובדים הסוציאליים לחוק הנוער, אשר מתבצעת בעומס פיזי, רגשי, ותוך הידרשות לקבלת החלטות קשות מתוקף אחריותם לשלומם ובטיחותם של קטינים".
חרמוני הוסיפה כי "לצד ההחלטה המשפטית החשובה, חשוב לזכור כי אלימות זו אינה מתקיימת בריק וכי היא סימפטום של הזנחה חמורה של שירותי הרווחה. בעוד שאיננו מצדיקים מקרי אלימות ויש להעמיד לדין בחומרה על אלימות מכל סוג כלפי עובדים סוציאליים, מדינת ישראל מצויה בימים אלו במשא ומתן מולנו ומחויבת לתת את הדעת ולטפל בנושאי העומסים, השכר והמשאבים שיאפשרו לעובדות והעובדים הסוציאליים לעשות את עבודתם נאמנה".
לפנייה לכתב/ת 
