המדינה העשירה שקרסה: מה קרה בוונצואלה?
ונצואלה הייתה המדינה העשירה באמריקה הלטינית, אבל העימות עם ארה"ב וצניחת מחירי הנפט הפילו אותה לקרשים, עם אינפלציה של מיליון אחוז, רעב כבד ומחסור בנייר טואלט. הרקע לניסיון ההפיכה בדרום אמריקה
הכרזתו של מנהיג האופוזיציה בוונצואלה חואן גוואידו אתמול כי מעתה הוא הנשיא הזמני, הביאה לשיאו משבר פוליטי וכלכלי שנמשך במדינה הדרום אמריקנית כבר שנים. התייצבותה של רוסיה היום (ה') לצד הנשיא המכהן ניקולס מדורו, יריבה המר של ארה"ב, מאיימת להפוך את הסכסוך הפנימי לעימות בין המעצמות. מיהי ונצואלה, וכיצד הפך המצב בה לאחת הסכנות הגדולות ביותר ליציבות העולם?
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
על סף דיקטטורה
מאז 1999 שולט בוונצואלה מחנה השמאל הסוציאליסטי הרדיקלי, העוין מאוד לארה"ב ולמערב ומאשים אותם ברבות מתחלואות הכלכלה המקומית. עד 2013 עמד בראש המחנה הזה הנשיא הוגו צ'אבס, שנהנה מתמיכה עממית גדולה הודות לדמותו הכריזמטית ולמאמציו לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים. ב-2014 מת צ'אבס מסרטן, והאיש שאותו הכתיר ליורשו, ניקולס מדורו, התקשה לשמר את אותה התמיכה שממנה נהנה צ'אבס בציבור.
כבר בימי צ'אבס טענה האופוזיציה לזיופים בבחירות ולצעדי דיכוי חריפים של הנשיא נגד מתנגדיו, אבל בימי שלטונו של מדורו הטענות הללו התעצמו, עם דיווחים על רדיפות וגלי מעצרים נגד מתנגדי הממשלה. רק בשבוע שעבר תועדו אנשי סוכנות המודיעין האימתנית SEBIN חוטפים את מנהיג האופוזיציה חואן גוואידו ממכונית בכביש מהיר. בהמשך הוא שוחרר.
ב-2015, לראשונה זה כמעט שני עשורים, זכתה האופוזיציה ברוב בפרלמנט של ונצואלה, "האספה הלאומית", אבל שנה אחת לאחר מכן שללה ממשלת מדורו מהפרלמנט רבות מסמכויותיו וב-2017 פיזרה אותו הרשות השופטת. ההחלטה לפזרו בוטלה בלחץ בינלאומי, אבל מדורו הקים פרלמנט חלופי שלמעשה רוקן מתוכן את החלטות האופוזיציה.
בשנותיו האחרונות של צ'אבס ובשנות שלטונו של מדורו התפתחו כמה סבבי עימותים בין מתנגדי הממשלה לכוחות הביטחון, ובהם נהרגו מאות בני אדם ואלפים נפצעו. בסבב הגדול האחרון, ב-2017, נהרגו כ-120 איש וכ-1,000 נפצעו. בקיץ האחרון, בשידור חי בטלוויזיה של ונצואלה, תועד ניסיון התנקשות לכאורה במדורו. הוא פונה ללא פגע, ואז האשים את ארה"ב והאופוזיציה באחריות למעשה.
את הבחירות שנערכו בשנה שעברה החרימו רוב מפלגות האופוזיציה, ומדורו זכה בהן בכהונה שנייה. החודש הוא הושבע שוב לנשיא.
הקריסה הכלכלית
ונצואלה נהנית ממאגרי נפט עצומים, ובעבר הייתה אחת המדינות העשירות ביותר באמריקה הלטינית. אלא שבשני העשורים האחרונים נחלשה בהדרגה כלכלתה, ובארבע השנים האחרונות היא חווה קריסה של ממש. הצרה הגדולה מכולן שאיתה היא מתמודדת היא אינפלציה בלתי נתפסת: לפי מחקר שפרסמה האופוזיציה בוונצואלה, בסוף שנת 2018 הגיעה האינפלציה השנתית לשיעור של 1,300,000%, כך שמחירי שירותים וסחורות מכפילים את עצמם בכל 19 יום.
ונצואלה מתקשה לייבא מוצרים, ואזרחיה מתמודדים עם מחסור חמור במוצרי יסוד כגון מזון, תרופות ונייר טואלט. בשנה שעברה דווח כי בהיעדר כסף עברו אזרחים רבים להשתמש בסחר חליפין, ועל תספורת במספרה למשל משלמים בקמח או באורז. לפחות במקרה אחד הוביל מאבק על מזון להרוגים ופצועים.
שכר המינימום החודשי צנח אשתקד בוונצואלה לכ-25 דולר, הרבה פחות מהסכום שלו זקוקה משפחה כדי להתקיים. הסנקציות האמריקניות על המדינה רק מחריפות את המצב, ובהתחשב באירועי השבוע – בקרוב עשויות להצטרף אליהן סנקציות נוספות.
מיליוני פליטים
על רקע האסון הכלכלי הפוקד את ונצואלה, מאז 2015 ברחו ממנה כ-2.3 מיליון אזרחים – כ-7% מהאוכלוסייה – ומצאו מקלט במדינות אחרות, רובן בדרום אמריקה. עד לסוף 2019 צפוי מספר הפליטים הבורחים מוונצואלה במשבר הנוכחי להגיע ל-5.3 מיליון.
רוב הבורחים, יותר ממיליון, שמו פעמיהם לקולומביה, ומאות אלפים הגיעו לאקוודור, פרו, ברזיל, צ'ילה וארגנטינה. גל המהגרים יצר לחץ כבד על המדינות המארחות, שנאלצות לספק להמוני הפליטים שירותים סוציאליים כגון לימודים בבתי ספר וטיפול בבתי חולים. בכמה מדינות התגלעו עימותים בין תושבים מקומיים לבין המהגרים שהגיעו חסרי כול. בסתיו האחרון העריכה סוכנות הפליטים של האו"ם שבכל יום בורחים מוונצואלה כ-5,000.
מי אשם בקריסה?
מתנגדי מדורו טוענים כי המשבר הוא תוצאה של השחיתות הפושה ושל ניהול כושל של הכלכלה על-ידי הממשלות הסוציאליסטיות של צ'אבס ומדורו. הם טוענים גם כי הסנקציות האמריקניות על ונצואלה, שפוגעות אף הן בכלכלתה, הן תוצאת העוינות של הממשלות הללו כלפי וושינגטון והמערב.
תומכי הממשלה מנגד מסבירים את המשבר בצניחה החדה שחלה ב-2014 במחירי הנפט, וטוענים כי הסנקציות על המדינה הן תולדה של שיתוף פעולה של האופוזיציה עם ארה"ב ו"הכוחות האימפריאליסטיים".
ממשלתו של נשיא ונצואלה מדורו מכחישה שבמדינה מתחולל אסון הומניטרי ושיש משבר הגירה גדול, והיא מאמינה כל כך שמתנהלת נגדה קונספירציה עד שסגנית הנשיא אף טענה כי תמונות שבהן נראים מהגרים מיואשים חוצים את הגבול לקולומביה בוימו על-ידי ארה"ב ובעלות בריתה.
ההתנגשות: "אני הנשיא"
בצל הקריסה הכלכלית, המשבר הפוליטי החריף וקיומן של הבחירות במעמד צד אחד, הכריז אתמול חואן גוואידו – נשיא "האספה הלאומית", שהיא כאמור הפרלמנט הנשלט על-ידי האופוזיציה – כי מעתה הוא עצמו הנשיא הזמני של ונצואלה.
גוואידו הוא בן טיפוחיו של איש האופוזיציה הבולט ביותר, לאופולד לופס, המוחזק במעצר בית. רק לפני שלושה שבועות היה גוואידו פוליטיקאי אלמוני כמעט לגמרי, ולנשיאות האספה הלאומית הוא נבחר במסגרת הסכם פשרה בין המפלגות החברות בו.
ארה"ב ושורה של מדינות נוספות, בהן קנדה, ברזיל וקולומביה, מיהרו להכיר בגוואידו כנשיא הזמני, ובתגובה הכריז מדורו על ניתוק היחסים עם וושינגטון ועל גירוש הדיפלומטים האמריקנים מוונצואלה. כדי להשלים את ההפיכה זקוק גוואידו לתמיכתו של צבא ונצואלה, אבל לפי שעה נראה שהצבא נותר נאמן למדורו.
מלחמה קרה
כצפוי, הדרמה בוונצואלה גררה לזירה שלל שחקנים בינלאומיים. בעוד ארה"ב וכמה מבעלות בריתה מיהרו להכיר בגוואידו כנשיא הזמני, בעלות בריתו המסורתיות של מדורו כגון טורקיה ורוסיה הביעו תמיכה מלאה בממשלתו. הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן אף התקשר למדורו ואמר לו: " אנחנו איתך, אחי. עמוד איתן!".
רוסיה הבהירה כי מבחינתה מדורו הוא הנשיא הלגיטימי של ונצואלה וכי תמשיך לתמוך בו כפי שעשתה עד כה. על רקע אזהרתו המרומזת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי אם מדורו יפגע ביריביו ארה"ב עשויה לצאת לפעולה צבאית בוונצואלה, מסרה רוסיה כי תעמוד לצד הממשלה בקראקס כדי להגן על ריבונותה.
"התערבות צבאית אמריקנית בוונצואלה תהיה תרחיש קטסטרופלי", מסרה מוסקבה. "התנהגות ארה"ב היא עדות נוספת לחוסר הכבוד המוחלט שלה לנורמות ולעקרונות של החוק הבינלאומי. לאופוזיציה בוונצואלה אסור להפוך לכלי במשחק השחמט של מישהו אחר".
לפנייה לכתב/ת 
