מ-AI ועד בלוקצ'יין: הפרויקטים הסודיים של פייסבוק
מי שגדלו עם פייסבוק רגילים לחשוב עליה כרשת חברתית, אבל התאגיד הטכנולוגי חולש על הרבה מאוד תחומים נוספים, עם פיתוחים שנשארים מתחת לרדאר. הנה כמה מהם
להגדיר את פייסבוק כרשת חברתית זה כמו לכנות את גוגל מנוע חיפוש: ענקיות הטכנולוגיה החלו את דרכן עם מוצר אחד מוגדר וחינמי, וצמחו לכדי תאגידים בעלי שליטה כמעט מוחלטת בשוק הפרסום באינטרנט, החולשים על שורה של שירותי רשת, אפליקציות ומוצרים. בדרך כלל כשעוסקים בפייסבוק, מוזכרות גם וואטסאפ ואינסטגרם באותה נשימה - הרכישות המשמעותיות שלה, שצמחו לשירותים מובילים עם למעלה ממיליארד משתמשים בכל אחת מהחברות. גם ההשקעה של פייסבוק בתחומי ה-VR וה-AR (מציאות מדומה ורבודה) אינה סוד כמוס, במיוחד מאז רכישת אוקולוס והשקת האוקולוס ריפט - משקפי ה-VR שפותחו על ידי החברה. אבל לצד כל אלה, יש הרבה מאוד פרויקטים שנעשים בפייסבוק מתחת לרדאר, במעבדות המחקר וכמעט ללא כיסוי תקשורתי.
עד לפני חודש שימש בניין מס' 8 במטה פייסבוק שבמנלו פארק, קליפורניה כמרכז הרשמי למיזמי Moonshot: בתעשיית ההיי-טק, "מונשוט" (מילולית - שיגור לירח) הוא שם כולל לניסיונות מחקריים ולפרויקטים עתידניים ושאפתניים במיוחד. המכונית האוטונומית של גוגל, למשל, החלה כפרויקט מונשוט שכזה. גם פייסבוק עסוקה בטכנולוגיות עתידניות, ובניין מס' 8 הוקדש ל"מיזמי חומרה בלתי אפשריים". במסגרת ארגון מחדש של החברה, העובדים פוזרו מחדש במחלקות קיימות של פייסבוק. אחד הפרויקטים שיצאו מהבניין הזה והפכו למסחריים הוא מסכי "פורטל", צגים שמיועדים לשיחות וידיאו חכמות, שהושקו רק לפני מספר חודשים.
>> טיים-ליין: כך פייסבוק כבשה את העולם
>> לא, פייסבוק לא מאזינה לנו. ההסבר המלא >> מבחן הלייק: 15 שאלות על פייסבוק >> נשארים בפייסבוק? קחו אחריות על הגדרות הפרטיותאבל בבניין 8 עבדו גם על פרויקטים מופרכים בהרבה: הראשון הוא ממשק מוח-מחשב (BCI), התקן שבעצם מאפשר לבני אדם לתקשר עם מחשבים באמצעות המחשבות בלבד. בריאיון משנת 2016 אמר מייסד הרשת החברתית מארק צוקרברג, כי בעתיד הלא רחוק נוכל לתקשר זה עם זה בכוח המחשבה: "מספיק שנחשוב על משהו, והאדם שמולנו יוכל לחוש בדיוק את מה שהתכוונו אליו". אמצעי התיווך הוא כמובן טכנולוגיה, שאמורה להאיץ את היכולת האנושית. הממשק בין מוח למחשב יאפשר למשל הקלדה במהירות ובקצב המחשבה, ואפשר רק לדמיין אילו אפשרויות פיתוח כזה יכול להביא איתו.
הפרויקט השני שנכנס לעבודה במסגרת מפעל המונשוט של פייסבוק הוא עור שמסוגל לשמוע ולהבין מילים. כלומר, היכולת לפענח טקסט ולשמוע צלילים דרך העור שלנו. העור מסוגל לשמוע באמצעות תדרים שרוטטים בתבניות שונות - קצת כמו במקרה של כתב ברייל. שני הפרויקטים האלה נחשפו בשנת 2017, והחשיבות שלהם היא לא מסחרית אלא מחקרית. הרעיון מאחוריהם הוא לנסות ולחשוב על תקשורת שהיא מעבר לטלפונים חכמים ועל אינטגרציה עם הגוף האנושי.
בחודש מאי הכריזה פייסבוק כי היא נכנסת לעולמות הבלוקצ'יין. זה היה רגע אחרי שהיישום הכי פופולרי של הטכנולוגיה הזו, הביטקוין, החל לאבד מערכו בתום שנה של שיאים שהביאו את המטבע עד לשווי של יותר מ-20 אלף דולר. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי טכנולוגיית הבלוקצ'יין הוא זה: במקום לייצר מאגר מידע אחד שבו נשמרים כל הנתונים, מייצרים שרשרת של בלוקים. כל בלוק מכיל מידע שרלוונטי ליישום הספציפי, ובמקרה של ביטקוין מדובר על העברות כספיות. אבל כאמור, מטבע קריפטוגרפי הוא רק דוגמה אחת, ופייסבוק מנסה לבחון אילו יישומים יכולים להיות רלוונטיים עבורה. לצורך כך היא הקימה מחלקת בלוקצ'יין, והביאה את דייוויד מרכוס היישר ממסנג'ר כדי לנהל אותה. עוד לא ברור אילו יישומים יהיו רלוונטיים לפייסבוק, אבל לפי דיווחים שונים היא צפויה לפתח סוג של מטבע דיגיטלי, ואף להשתמש בבלוקצ'יין לצורכי אימות זהויות ברשת - בעיה גדולה במיוחד בעידן הפייק ניוז הבלתי נשלט.
וכמובן, אי אפשר בלי בינה מלאכותית. מאמצי ה-AI של פייסבוק מרוכזים במסגרת מעבדות FAIR הפזורות בערים שונות בעולם, ובהן מתבצעים מחקרים שאינם תחומים בזמן ואינם תלויים בהיתכנות מסחרית. פייסבוק בודקת כל הזמן איך בינה מלאכותית, תהליכי אוטומציה ולמידת מכונה יכולים לשרת אותה בדרכים שונות. בחלק מהמקרים מדובר בפיתוחים שכבר נמצאים בשימוש - למשל בזיהוי פרופילים מזויפים בפייסבוק, בזיהוי אוטומטי והסרה של תוכן פורנוגרפי, בתיוגים חכמים של תמונות או בפיתוח של כלי וידיאו מתקדמים. מחקרי ה-AI של פייסבוק חורגים בהרבה מגבולות הרשת החברתית, והם בוחנים תהליכים במגוון רחב של תחומים, תוך שיתוף פעולה מתמיד עם גופים אקדמיים ובגישה של קוד פתוח - כך שהמחקרים והתוצאות משותפים כל הזמן עם עמיתי מחקר ועם גופים רלוונטיים.
