נפתלי בנט – מתקפל סדרתי בפני נתניהו
בנט מציג את עצמו כמנהיג קשוח שלא ייכנע לפלסטינים ולבג"ץ, אבל שורת ההתרפסויות בפני נתניהו גורמת למצביעי הימין לפקפק. למרות השימוש באביו ואשתו, וחרף פיאסקו ההתפטרות, הוא ממשיך להתחייב לכהן תחתיו
בבחירות 2013 התייצב נפתלי בנט בראש הבית היהודי ובסביבתו דיברו על הולדתו של נתניהו החדש במפד"ל הישנה. הוא היה כבן 40, קרוב לגילו של נתניהו כשזה הצטרף לפוליטיקה, קצין עם עבר בסיירת מטכ"ל, רטוריקן מעולה ובעל אנגלית מצוינת כשפת אם ואב שעלו מארה"ב. גם בנט עצמו האמין שהוא עולה על נתניהו. ב-2006, לאחר תבוסתו לאולמרט, שלח נתניהו אנשים לבדוק אם בנט מתאים להיות ראש הלשכה שלו. אלה הופתעו מתגובתו. "במקום לשכנע עד כמה הוא מתאים לביבי, הוא שאל כל הזמן אם ביבי ראוי שהוא יעבוד עבורו", סיפרו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הרושם הראשוני היה שבנט ינגוס במעמדו של נתניהו. בסקר שנערך עבור חדשות ערוץ 2 בדצמבר 2012 נמצא כי 33% מהציבור סבורים שהבית היהודי מייצגת את השקפת העולם הימנית באופן הטוב ביותר, לעומת 32% שהשיבו כך לגבי הליכוד.
הפרסומים מתיק 4000 מלמדים שנתניהו זיהה את בנט כיריבו המרכזי לפני בחירות 2013, ולכן השקיעו ראש הממשלה וסביבתו מאמץ מיוחד להכפיש את בנט, גם באמצעות אשתו ואביו. כשמנהיגים מפעילים קמפיינים שליליים נגד יריביהם, זוהי הוכחה שהם חוששים מהם. לפי הבהילות של לחצי משפחת נתניהו, מדובר היה לא רק בחשש אלא בפאניקה.
נתניהו לא הסתפק בכך. הוא היה צריך גם לחסל את המיצוב של בנט כשומר הראש שלו, שלא יאפשר לו לסטות מעמדות הימין. אחת ההוכחות המרכזיות ל"סטיית" נתניהו הייתה נאום בר אילן ב-2009, שבו הביע תמיכה בשתי מדינות לשני עמים. התשובה של ביבי לביקורת של הבית היהודי הייתה איחוד עם ישראל ביתנו, עובדה שחיזקה את הפרופיל הימני שלו. כמו כן הוא העלה לראש סדר היום את האיום הגרעיני האיראני ש"מטרתו להשמיד את ישראל". בנט לא נתפש כמנהיג הביטחוני שיכול להשיב על איום זה. הוא הסתפק בבחירות אלו ב-12 מנדטים.
בבחירות 2015 תקף בנט את היעדר ההכרעה במבצע צוק איתן והגדירו כמחדל. נתניהו הוצג כמנהיג רכרוכי שלא מסוגל להתמודד מול חמאס והבית היהודי עלה בסקרים או שמר על כוחו הקודם, בעוד הליכוד הידרדר ל-22 מנדטים. אז הפעיל נתניהו את קמפיין ההפחדה של "הערבים מגיעים בהמוניהם לקלפי" ו"הסכנה" משלטון השמאל והערבים. מי ששילמו את המחיר של הקמפיין הזה היו הבית היהודי ובנט, שהידרדרו לשמונה מנדטים. בלוטות הפטריוטיות של בוחריו הופעלו כדי להציל את מנהיג הימין ולהפקיר באותה הזדמנות את שומר ראשו.
מרגע שנתניהו הצליח לחסל את האיום האידיאולוגי של בנט, הוא היה יכול לנצל את היתרון התדמיתי שלו עליו. למרות אי אילו פרטים דומים בביוגרפיה, ישנו פער גדול ביניהם באיכות ההופעה שלהם. הסופר האמריקאי וולטר קאמינגס כתב כי "הסיקור הפוליטי בטלוויזיה דומה כיום לזה המוענק לתחרות מיס אמריקה". אין מדובר רק במראה אסתטי המוקרן מן המסך הקטן, אלא למה שהאמריקנים מגדירים כמראה ראש הממשלה. לאחר עימות הטלוויזיה המפורסם בין ג'ון פ. קנדי לבי ריצ'רד ניקסון ב-1960 נערכו שני סקרים. מי ששמע את העימות ברדיו קבעו שניקסון ניצח. אלה שצפו בו בטלוויזיה קבעו שקנדי ניצח. ההופעה היא המסר.
מהו מראה ראש הממשלה? מי שעובר מסך ברמה הגבוהה ביותר, מקרין עוצמה וגם שקט נפשי, ובעיקר יוצר אמפתיה עם חלק גדול מן הצופים. לנתניהו יש את זה. לבנט לא. הוא נראה כאחד העם ולא כמורם מעם. הופעתו נסערת ולא יציבה והוא לא יוצר אמפתיה שאינה תלויה בדברים שהוא אומר.
באופן לא מפתיע, היעדר הקרנת העוצמה הטלוויזיונית משקפת גם את חולשת האופי של בנט. הוא מנסה להציג את עצמו בפוליטיקאי קשוח, נץ ביטחוני, אחד שלא ייכנע לבג"ץ, לפלסטינים ולמבקשי המקלט - אבל מתכופף שוב ושוב לפני נתניהו. הוא מאיים לפרק את הממשלה בשידור חי וחוזר בו בשידור חי. הוא שומע בתקשורת כיצד נתניהו זמם לפגוע בבני משפחתו, אבל ממשיך לפרגן לו בתקשורת ולהבטיח שיוסיף לכהן בממשלתו.
בנט הפך להיות לאיש הגומי של הפוליטיקה הישראלית. גם בוחריו בימין רואים בו כמישהו שאינו ראוי להנהיג אותם. הוכחה לכך ניתנת בסקרים האחרונים. בתשובה לשאלה מי מתאים להיות ראש ממשלה? נתניהו זוכה ב-34% תמיכה ואילו בנט ניצב על 4% בלבד. פחות מבוחרי הבית היהודי.
ל"ימין החדש" יש בכל זאת תקווה. איילת שקד נראית כבר כיום כראש ממשלה פוטנציאלי. היא עוברת מסך בצורה נפלאה, משדרת כוח רב בהופעתה ובעיקר מקרינה שקט נפשי. כאילו שבעורקיה זורמים מי קרח, לא דם. אין פלא שאי אפשר לחבוט בה כמו בבנט. זה זועק: "די כבר", לנוכח כל פרובוקציה. שקד מנערת כל ביקורת בקלילות, כאילו שנפנפה זבוב טורדן מעל בגדיה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מחבר הספר: "נתניהו – בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
