קיה ספורטאז' (סיבוב בזק) - ודיזל לכל
אחת המכוניות הפופולריות על הכביש הישראלי עברה שדרוג קל, במסגרתו ננטש מנוע הבנזין הוותיק שאפיין אותה לטובת דיזל מודרני. נהיגה ראשונה ברב-מכר
קיה ספורטאז', מבלי להיות אחד ממייסדי קטגוריית רכבי הפנאי או אפילו הטוב מכולם לאורך השנים, אחראי במובנים רבים לעובדה שהיא כל כך פופולארית, הצומחת ביותר בשוק הרכב הישראלי (ולא רק), זו ששינתה סדרי עולם בקטגוריות מבוקשות אחרות (משפחתיות קומפקטיות וגדולות למשל).
העובדה שהיה לרכב הנמכר ביותר בישראל בעבר מבהירה זאת. העובדה שגם כאשר לא היה הנמכר ביותר, ידע למצוא לעצמו מקום מכובד על פודיום המכירות, רק מחזקת את הנקודה. בשנים האחרונות זכה הספורטאז' של קיה למעמד שבעבר היה שמור למשפחתיות יפניות שידעו להציע לקהל הישראלי בדיוק את מה שרצה - חבילה אטקרטיבית במיוחד של מוצר-מחיר.
בתחילה היה זה ספורטאז' (דור 3) שבשנת שיווקו האחרונה (2015) הוצע בגרסת 1.6 ליטר עם תג-מחיר "שובר שוק" של 135 אלף שקל. בהמשך הוחלף בספורטאז' הנוכחי שנחת כאן בתחילת 2016 עם מערכות בטיחות מתקדמות כציוד תקני ברכב שאינו מעולם היוקרה, ללא עליה משמעותית בתג המחיר. בסוף אותה שנה הוא הוא גם היה לדגם הנמכר ביותר בישראל.
אבל עולם הרכב מתקדם במהירות גדלה והולכת, ושלוש שנים לאחר מכן, הספורטאז' נאלץ להתמודד עם מתחרים מודרניים ועדכניים, עם יחידות מנוע-גיר חדשות, מראה רענן ומקורי וסביבת נהג ונוסעים מתוחכמת. גם קיה שנהנית מההצלחה האדירה של הדגם באירופה כולה, יודעת שהקרב הופך לקשה יותר . מה שמסביר במידת מה את מתיחת הפנים שעבר לאחרונה. מתיחת פנים קלה בלבד אמנם, אך כזו בה טופלה נקודת התורפה הגדולה - מנוע 1.6 ליטר בנזין ותיק ושתיין עם תיבה אוטומטית פשוטה, הדגם הפופולארי בהיצע.
במקומו תציע מעתה היבואנית מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח 1.6 ליטר המבטיח להיות לא רק חזק יותר, אלא בעיקר חסכוני מבעבר. ועל הדרך נוספה גם תיבת הילוכים מודרנית. האם זה מסייע לספורטאז' להתרענן כנחוץ? נהיגת בזק נותנת תשובה ראשונית, שתהיה ברורה יותר לאחר מבחן השוואתי.
מה שונה: שינויי המראה צנועים למדי ומסתכמים ביחידות תאורה פגושים וחישוקי "16 אחרים. בתא הנוסעים משתלב גלגל הגה בעיצוב שונה עם מתגי שליטה אחרים, מסך מגע מקורי גדול יותר ("8 לעומת "7) עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto ושקע USB גם לנוסעים מאחור. אבזור הבטיחות כולל כעת גם התראת עירנות נהג בנוסף למערכות שהוצעו בעבר - בלימה אוטונומית במצבי חירום, שמירה על נתיב, ותאורה דינמית. בקרת שיוט אדפטיבית המוצעת באירופה אינה מוצעת כאן ויש מי שיצטער על כך - לא אנחנו.
החדשות החשובות יותר מתבטאות בהפסקת שיווקו של מנוע ה-1.6 בנזין והחלפתו המעשית (לצד ה-2.0 ליטר שימשיך) ב-1.6 טורבו-דיזל עם 136 כ"ס (4 כ"ס יותר מהבנזין היוצא) וחשוב מכך - 32.6 קג"מ החל מ-2,000 סל"ד. כדי להבבהיר עד כמה הנתון הזה משמעותי: פי 2 מומנט בסל"ד נמוך משמעותית. הפעם משודך המנוע לתיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד מודרנית במקום האוטומטית-פלאנטרית עם שישה הילוכים בעבר, המעבירה כוח לגלגלים הקדמיים. לפי קיה יש שיפור בביצועים: פחות 0.3 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש (11.8 שניות), עוד 10 קמ"ש למהירות המרבית.
אין אחד שיניע את הספורטאז'-דיזל ולא יופתע. בעידן בו התרגלנו למנועי דיזל אדירי כוח ממותגי יוקרה גרמנייים, ספק אם ה-130-ומשהו כוחות סוס יעשו על מישהו רושם (הם לא, פירוט בהמשך). עם זאת, לא זכור לי מנוע דיזל בנפח דומה בחרטום רכב כלשהו עם פעולה כה חלקה וחרישית. עד כדי כך שממושב הנוסע - שאינו לוחץ על הדוושה ולא מביט במד הסל"ד - קשה להבחין שמדובר בשתיין סולר ולא בנזין גם בעת נסיעה רגועה. יודעים מה, אפילו תחת עומס כבד הוא שומר על מאפייני נימוס ווקאלי מרשים. הצליח להם.
אבל. לפחות בשתי מכוניות שנכחו בהשקה עם מעט קילומטרים, השקט היחסי התבטא גם בביצועי מנוע מאכזבים. כדאי להבהיר. לא מדובר כאן בדחיקת יחידת ההנעה לנהיגה ספורטיבית-תובענית, אלא התנהלות יומיומית הכוללת גם נסיעה על כבישים מהירים לרבות ניסיונות עקיפה, כולם סביב המהירות החוקית. הוא אולי זריז במעט מהבנזין היוצא, אך ספק אם באופן מורגש. אולי שרירי ממנו, אבל בשום אופן לא כפי שניתן היה לצפות. יתכן ומדובר במנועים שעדיין לא "נפתחו", ויתכן פשוט שהמספרים אינם מספרים את כל הסיפור.
תיבת ההילוכים נעימה משמעותית מהקודמת, אבל התגלתה גם כהססנית משהו ואיטית בתגובותיה לעומת הפלאנטרית הוותיקה. בחירה במצב ספורט תחדד יותר את תגובותיה, אך תפגע ברכות. בסך הכל, ההבדלים מול מנוע ה-1.6 בנזין בכל הקשור בכוח, רחוקים מלהיות גדולים כפי שהשיפור בנתון המומנט מבטיח. בהתאם, גם צריכת הדלק אינה מקיימת את מה שציפינו ממנה, בוודאי לא במכוניות ההשקה. שכן נתון של כ-14 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה טוב אמנם מ-11.5 ק"מ לליטר בנהיגה דומה עם מנוע הבנזין הוותיק, אך כנראה גבוהה יחסית למנועי דיזל מתחרים.
נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת, בעיקר עבור מי שדוחק יותר במכוניתו ומתעקש לעשות זאת משום מה ברכב פנאי כמו הספורטאז'. יחידת הכוח החדשה כבדה יותר, הרכב כולו כבד מבעבר (עוד 125 ק"ג לעומת הבנזין 1.6) בעיקר על הציר הקדמי, ולכן יש נטייה ניכרת יותר לתת היגוי.
מה נשאר: מי שאינו קשור ישירות לרכב - עשרות אלפי ישראלים, מאות עובדי טלקאר היבואנית - יתקשה לזהות את השינויים הקלים, מבלי להעמיד את הדור היוצא והנכנס זה לצד זה. וכאן מגיעה מחמאה קלה לקיה הוותיק - הוא עדיין נראה רלוונטי ונאה. אין ספק שיש מיוחדים ממנו בקטגוריה וספק אם מישדהו יסובב אחריו את הראש, אבל בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב כל כך פופולארי על הכביש, זו לאו דווקא נקודת ביקורת.
תא הנוסעים של הספורטאז' מעולם לא היה היהלום שבכתר הדגם, ועובדה זו לא השתנתה אלא רק מודגשת יותר בגלל מספר המתחרים הגדל. הוא קודר ושגרתי יחסית, כהה למראה ורחוק מלהעביר תחושות פינוק ואיכות שמלוות חלק מחברי הקטגוריה, העיצוב המיושן יחסית אחראי לשטחי חלונות קטנים מדי וקורות A עבות הפוגמים בשדה הראיה ובתחושת האווריריות מאחור. המושב שלצד הנהג עדיין אינו מתכוון לגובה ועשוי להטריד מאוד את יושביו.
קיה מציידת את הספורטאז' דיזל בבלם חניה ברגל, למרות שגרסאות אחרות התקדמו לפתרון מתג-חשמלי מתבקש. פתיחת חלונות? רק חלון הנהג נפתח (אך לא נסגר) בלחיצה אחת. הלו קיה, 2019. נוסעי המושב האחורי נהנים ממרווח רגליים טוב ואפשרות לכיוון זווית המסעד אך מרווח הראש מוגבל לגבוהים. נפח תא המטען לא השתנה והוא קטן מחלק מהמתחרים (467 ליטר) וכעת מכיל גלגל חלופי קטן (מלא בקודם).
נוחות הנסיעה טובה כשהייתה, אם כי לעיתים נדמה שהרכב מעט רך יותר במהירות שיוט, רך מדי אפילו. ספיגת שיבושים עירוניים טובה יחסית בזכות צמיגים בחתך גבוה ומתלה אחורי מודרני (רב-חיבורי, לעומת קורת מתח אצל חלק מהמתחרים) אך שילוב של כביש גלי ומהירות גבוהה יחסית, יוציאו את המרכב מאיזון וריסון.
סיכום: קיה ספורטאז' ימשיך להמכר כלחמניות טריות וחמות, שכן הוא מסמן V על מרבית הסעיפים החשובים. ראשית, חברות ליסינג מציעות אותו במחיר אטרקטיבי. שנית, הוא נראה גדול, הוא מאובזר היטב וכולל מערכות בטיחות מתקדמות. ועוד עניין אחד, חשוב מכל: יש כזה גם לשכן ממול ולאחיין מחדרה, ואנחנו כבר יודעים שאין מקדם מכירות טוב יותר בשוק הישראלי. עזבו את החסכון בדלק בגלל מנוע הדיזל. בינתיים נראה שהוא זניח. את הספורטאז' ימשיכו לקנות כי הוא משרה ביטחון בעין ובתדמית לרוכש החושב, לא כי הוא מספק יותר מ-32 קג"מ (והוא לא).
מצד שני, תחרות האיכות והיכולת הפכה לאחרונה קשה הרבה יותר מבעבר. יש דגמים מצוינים וסופר-מודרניים עם מראה מושך ואיכויות דינמיות גבוהות. וממש לא בטוח שהסולידיות אותה מביא הספורטאז', תמשיך לסייע לו להיות הכי נמכר. ככה זה כשאתה בפסגה - כולם רוצים להפיל אותך. ובסופו של יום גם יצליחו.
| מנוע | 4 צילינדרים, טורבו |
| נפח / סוג דלק | 1,598 סמ"ק / דיזל |
| הספק מרבי | 136 כ"ס ב-4,000 סל"ד |
| מומנט מרבי | 32.6 קג"מ ב-2,000 סל"ד |
| הנעה / תיבת הילוכים | קדמית / כפולת מצמד 7 הילוכים |
| אורך | 448.5 ס"מ |
| רוחב | 185.5 ס"מ |
| גובה | 164.5 ס"מ |
| בסיס גלגלים | 267 ס"מ |
| משקל | 1,605 ק"ג |
| נפח תא מטען | 467 ליטר |
| 100-0 קמ"ש | 11.8 שניות |
| מהירות מרבית | 180 קמ"ש |
| תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 21.2 ק"מ לליטר |
| פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 126 גרם לק"מ |
| מחיר | 150 אלף שקל |
| כריות אוויר | 6 כריות אוויר |
| דירוג בטיחות (Euro NCAP) | 5 כוכבים |
לפנייה לכתב/ת 
