עדיף ביחד: הקשר בין תמיכה חברתית ומשפחתית לבריאות שלנו
לא טוב היות האדם לבדו, נכתב כבר במקורות, ומחקרים ברחבי העולם אף הוכיחו שבדידות חברתית יכולה להיות קטלנית עבורנו. מהממצאים עולה כי תמיכה חברתית היא גורם חשוב בשמירה על בריאותנו הפיזית והנפשית
אם נבחן את מהלך האבולוציה – טוענים חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס ומאוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב, נראה בבירור שלאדם יש דחף בסיסי להיות מחובר לבני מינו. הדחף הזה מקורו בהישרדות וברבייה, ולכן ניכור חברתי הוא כל כך מכאיב ומפחיד.
חוקרים מאוניברסיטאות בריגהם יאנג, אריזונה וקליפורניה, מצאו שמחקרים אפידמיולוגיים הראו בבירור שקשרים חברתיים משפיעים באופן מובהק על בריאותנו, וכתוצאה מכך, ארגון הבריאות העולמי (WHO) רואה ברשת תמיכה חברתית גורם חשוב בשמירה על בריאותנו הפיזית והנפשית.
בממשלת בריטניה אף מונתה לאחרונה שרה לענייני בדידות לאור נתונים בעולם המערבי מצביעים על כך שההתקדמות הטכנולוגית, ובייחוד הטלפון החכם, מגבירים את תחושת הניכור הבין אישי ותורמים למצב שבו אנחנו ב"יחד ולבד".
המשפחה - הבסיס להישרדות שלנו
המשפחה ממנה אנו באים מהווה את הבסיס ליכולתנו לשרוד ולהצליח. משפחה חמה, מלוכדת ותומכת חיונית לבריאותנו הגופנית והנפשית, קובעים חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ואוניברסיטת ג'ורג'יה, שבארה"ב.
כך למשל, משפחות שאינן כאלו, ושהילדים שיוצאים מהן חוו הזנחה, התעללות, יחס קר ומנוכר מההורים, שסבלו מהתעללות רגשית, פיזית או מינית, נולדו להורים הלוקים בנפשם ו/או הצורכים סמים או אלכוהול, או גירושין קשים ומכוערים, סובלים בבגרותם מבעיות לבביות, מחלות אוטואימוניות, מחלות בדרכי הנשימה, פציעות, אשפוזים ואפילו סוגי סרטן מסוימים, בתכיפות גדולה משמעותית מילדים שגדלו בבתים יותר אוהבים ותומכים.
במשפחות כאלו, לא רק שמריבות ההורים, הכעס והעלבון מעיבים על חיי המשפחה ומגבירים את תחושת הבדידות אלא שההורים שיחסיהם אינם טובים - עד גרועים - אינם יכולים להתפנות רגשית לגידול ילדיהם באהבה ובתמיכה, וההשפעות ההרסניות על חיי ילדיהם נוגעות בפן הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי של הילדים.
לעומת זאת, חוקרים מאוניברסיטת איווה סטייט מצאו במחקרי אורך שבית חם ותמיכה הורית קבועה תרמו משמעותית לבריאותם הטובה של ילדיהם, לפחות תלונות ולסיכוי קטן יותר של בעיות עיכול, בעיות לבביות ומחלות כרוניות שונות.
במשפחה תומכת ואוהבת, גדלים ילדים היכולים להתמודד טוב יותר, גופנית ונפשית, עם גורמי דחק שבתוך ומחוץ למשפחה וכשהם מגיעים לבגרותם הם מוגנים יותר מבעיות דלקתיות, לבביות והורמונליות, ומגיבים רגשית טוב יותר למצבי דחק.
קראו עוד:
המגפה החדשה שתוקפת כ-50% מהמבוגרים בישראל
2017: עלייה באיומי ההתאבדות; סיבה מרכזית - בדידותמתי בדידות דורשת טיפול נפשי? סימני אזהרה
מה קורה במצבי חולי?
מחקרים באוניברסיטאות קרנגי מלון ופנסילבניה שבארה"ב, מצביעים על כך שבערך כמחצית מאוכלוסיית המבוגרים בעולם המערבי וכ- 8-15% מהילדים סובלים ממחלה כרונית זו או אחרת.
המטרה של הרפואה היא עידוד המטופלים לניהול עצמי של מחלתם, כלומר שימת לב לתסמינים, מילוי הוראות הרופאים לגבי טיפולים, לקיחת תרופות, הליכה לפגישות רפואיות שנקבעו, ושינויי תזונה ואורח חיים כמתחייב ממצבם.
מתברר שתמיכה חברתית ויחסים קרובים יכולים לעזור משמעותית למערכת הבריאות הציבורית האמונה על דאגה ועזרה לחולים. בני המשפחה, הראו מחקרים, יכולים להשפיע רבות על ניהול עצמי של החולה.
מחלות כרוניות של ילדים כוללות אסתמה, סוכרת, שיתוק מוחין, סיסטיק פיברוזיס, סרטן, ספינה ביפידה ובעיות לב מולדות. מחקרים שונים מצביעים על כך שמשפחה תומכת ואוהבת, ותקשורת משפחתית פתוחה ובטוחה קשורים לניהול עצמי טוב יותר של החולים.
מחקר שנערך על בני נוער חולים בסוכרת הצביע על כך שתמיכה הורית קשורה לשמירה על תזונה הנכונה, בדיקת סוכר בדם, ופעילות גופנית לחולי סוכרת. מחקר נוסף על ילדים חולי אסתמה, העלה שקונפליקט הורי ואווירה לא טובה בבית השפיעו לרעה על בריאותם.
גם התנהגותם של ההורים יכולה להשפיע על בריאות הילדים המנסים לחקותם. למשל, אכילה בריאה של פירות וירקות על ידי ההורים, מהווה דוגמה לתזונה נכונה שאותה הילדים מחקים. להורים שמתעמלים ועושים פעילות גופנית, יהיו מן הסתם גם ילדים שיעשו זאת. הבנתם של ההורים את מהות המחלה והשפעותיה ומהו הטיפול היעיל ביותר עבורה, משפיעה גם הוא על ילדם החולה והתייחסותו למחלתו.
ובדומה להשפעת הורים על ילדיהם החולים, לבני ובנות הזוג של מבוגרים חולים השפעה רבה על ניהול עצמי של המחלה. לדוגמה, מחקרים הראו ש"נדנוד", לחצים וגרימת רגשות אשם כדרך להשפיע על החולה לעשות כפי שציווה הרופא אינם משיגים את מטרתם, ולעומת זאת עידוד החולה עוזר להגביר את רצונו להתנהגות והתנהלות נכונה עם מחלתו.
מה בקשרים חברתיים עוזר לשמור על בריאותנו?
תמיכה חברתית עוזרת לנו להתמודד עם מצבי דחק ומרגיעה את הפעילות הקרדיולוגית שלנו (דופק) ואת לחץ הדם. בנוסף יורדת רמת הפגיעות שלנו לדלקות ומחלות שבדרך כלל קורות לאחר מצבי דחק ממושכים.
אנשים שחוו תמיכה חברתית בזמן מצב דחק רואים את המציאות כפחות מלחיצה. מחקרים שנעשו באוניברסיטת וירג'יניה שבארה"ב על אנשים שקבלו תמיכה חברתית בזמני דחק הראו שזה משפיע על תפיסתם את המציאות. כך למשל, סף הכאב שלהם כשהכניסו את ידם למי קרח היה יותר גבוה, הם תפסו גבעה כפחות תלולה וגבוהה מכפי שהייתה, והעריכו שהמרחק אל מטרה הוא יותר קצר מאשר במציאות, כמו גם ראו מצבים כפחות כמאיימים או קשים מאשר היו במציאות.
הכותב מהמחלקה לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים, מלא, אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
