האם לתת עוד צ'אנס לבחור שלא מלהיב אותי
הדייט הראשון היה סביר אבל לא בא לך לבזבז את זמנך על משהו שאינו מדויק או מלהיב. כדי שתדעי מה לעשות עלייך להקשיב היטב לרחשי ליבך
את יוצאת עם בחור לפגישה עיוורת, השיחה מתנהלת על מי מנוחות (מה שאומר שאין התלהבות יתרה אך גם אין דחיה מוחלטת), ובסופו של הערב את שואלת את עצמך האם לתת לבחור צ'אנס נוסף. מצד אחד, חבל לבזבז את הזמן על משהו, איך נקרא לזה בעדינות? לא מריח ולא מסריח, במיוחד כשכבר עייפת מפגישות רבות ואת לא רוצה לטפח ציפיות שווא ולהתאכזב מחדש. מצד שני, אם אין סיבה לשלול, אז למה לא לתת הזדמנות נוספת?
אימון אישי: לצאת לדייט נוסף למרות הייאוש
זה הזמן, רווקה יקרה, להקשיב לרחשי ליבך, לתחושת בטנך ובעיקר להתנהגותך: אם את מתחמקת מלענות לטלפונים של הבחור, דוחה את הפגישה הבאה שוב ושוב ומחפשת תירוצים נוספים לביטולים הבאים - רדי מהנושא, זה לא 'זה', גם אם על הנייר הבחור הוא מציאה ממדרגה ראשונה. לפגישה הולכים מתוך רצון טוב ולא בכוח, גם אם מאוד רוצים להתחתן וגם אם לא רוצים לאכזב את הבחור או את מי שהכיר לנו אותו.
אבל אם את מרגישה, עמוק בפנים, שאת רוצה לראות שוב את הבחור, מוצאת את עצמך מהרהרת בו, מתגעגעת, מחכה לפגישה נוספת ואולי כבר מתכננת מה ללבוש - תני לבחור צ'אנס, ובגדול. תחושת הבטן שלך לא טועה - היא יודעת בדיוק מה את רוצה ואיך את מרגישה ולכן את חייבת להקשיב לה. כמובן שהרושם שקיבלת מהבחור בפגישה הראשונה עשוי להשתנות בהמשך (ועשוי גם לא) ולכן, כל עוד לא שללת את הבחור במאה אחוז, שווה לתת צ'אנס נוסף. איך תעשי זאת? בדומה לפגישה הראשונה, התלבשי יפה, התאפרי, סדרי את השיער והגיעי לפגישה אופטימית מתמיד.
אך בשונה מהפגישה הקודמת, הציעי הפעם פגישה בעלת אופי אחר. לדוגמה: טיול רגלי בפארק או על שפת הים, סרט ששניכם אוהבים (רצוי קומדיה), הרצאה מעניינת, באולינג, חדר בריחה ועוד. הרעיון של פגישה כזאת הוא בראש ובראשונה לגוון. לא לתת את ההרגשה שאתם ממשיכים את ה"ריאיון" מהפגישה הראשונה, ובוודאי לא להשתעמם עוד בטרם החלה הפגישה. פגישה כזו נועדה לתת תחושה אחרת, יותר חופשית וקלילה ופחות פורמלית, בדרך שתאפשר להסתכל על הבחור בסיטואציה שונה. אולי אפילו לראות צדדים נוספים בו, לטוב ולרע, שלא זיהית בפגישה הקודמת.
קשרים רבים מסתיימים בפגישה השנייה, אבל לפעמים נדרשת הפגישה הנוספת הזאת כדי לקבל החלטה ולכן כבודה במקומה. אם יש לך אפילו ספק קל שבקלים, אל תוותרי עליה בשום פנים ואופן. אם צריך, תזמי בעצמך את הפגישה. עדיף לצאת לעוד פגישה, עם כל הקושי המנטלי הכרוך בכך והעייפות מהפגישות הקודמות, מאשר להרגיש שפספסנו אפשרות רומנטית. יתכן שגם אחרי הפגישה השנייה לא תצליחי לקבל החלטה ויידרשו פגישות נוספות, אך מה שחשוב הוא שלקראת כל פגישה תרגישי שאת רוצה לראות את הבחור ושאת מצפה לפגישה, ולא כפי שציינתי קודם - מחפשת תירוצים שונים כדי לבטל.
ולבסוף, וידוי קטן: אם מישהו היה אומר לי שמהפגישה הראשונה שלי עם בן זוגי יתפתח קשר של מעל 10 שנים, כולל ילדה מדהימה, הייתי פשוט מגחכת. ישב מולי בחור שנראה טוב, רציני ואדיב, אך כל השיחה בינינו הסתכמה בנפלאות מכשיר ה-GPS שברשותו, כשאני בכלל לא מתעניינת בטכנולוגיה. בסיום הפגישה נפרדנו במשפט הבנאלי, "היה נחמד". למחרת הוא שלח לי מסרון שמצדו ניתן להיפגש שנית וכיוון שלא היתה לי סיבה לשלול, עניתי בחיוב. שיחת הטלפון הבאה חיזקה בי את ההרגשה שאני אכן רוצה לראות אותו שוב ובתוך תוכי אפילו מחכה לפגישה. והשאר ייכתב בספרי ההיסטוריה.
שיהיה בהצלחה!
אורלי אופלטקה היא מנחה סדנאות לרווקים, רווקות וגם להוריהם.
