מחקר ישראלי: כך תבחרו את מין היילוד בהפרייה חוץ גופית
יש זוגות שמעדיפים (בסתר ליבם כמובן, כי אסור להגיד) שייוולד להם ילד ממין מסוים, דווקא בן או דווקא בת. אולם עד היום נטינו לחשוב שאין לנו שליטה מי ייכנס לחיינו. מחקר חדש שנערך בבית־החולים "שיבא" גילה שבהפריה חוץ־גופית דווקא אפשר להשפיע על הסיכויים: שיטת IVF מניבה יותר זכרים, שיטת ICSI מעלה את הסיכוי לבנות
עכשיו מתברר כי רצוי לזרז את הדיון הזה: מחקר חדש, שבוצע בבית־החולים "שיבא", מצא שכשמדובר בטיפולי הפריה חוץ־גופית, הסיכוי ליצור עובר ממין זכר או נקבה תלוי בשיטה המעבדתית שבה משתמשים לחיבור בין הזרע לביצית.
מין העובר נקבע על ידי "כרומוזום המין", שקיים בתא הזרע שהפרה את הביצית. בהפריה טבעית, הסיכוי ליצירת עובר ממין זכר גבוה במקצת מהסיכוי ליצירת עובר ממין נקבה.
קראו עוד:
ישראל במקום הראשון בלידות מבחנה ביחס לאוכלוסייה
מחקר קובע: החזרת עובר אחד בלבד בהפריה - מגדילה סיכוי להריון
טיפולי פוריות: איך זה מתבצע, מי זכאי ואיך מתחילים
שיטות להפריה חוץ גופית
כשמדובר בהפריה חוץ־גופית, יש שתי שיטות: הראשונה - שיטת הפריה שאיננה פולשנית (IVF), שבה מערבבים ערימת זרעים עם ביצית שהוצאה מגוף האישה, ונותנים "לטבע" לעשות את שלו. כלומר, מאפשרים לזרע רנדומלי להפרות את הביצית בלי לשלוט על זהותו.
בשיטה השנייה - שיטת ההפריה הפולשנית (ICSI), הרופאים מחדירים באמצעות טפטפת (פיפטה) זרע אחד בלבד דרך מעטפת הביצית. בשיטה זו משתמשים בדרך כלל כאשר יש בעיה באיכות הזרע של הגבר: בוחרים בזרע אחד חזק במיוחד, ללא פגמים גנטיים, על מנת להגדיל את הסיכוי להפריה.
לפי החוק בישראל, יש מי שיכולים לקבוע את מין העובר שיהיה להם: זוגות שלהם ארבעה ילדים ומעלה שכולם מאותו המין, אשר מעוניינים בילד מהמין השני, יכולים לבחור לעבור טיפולי הפריה חוץ־גופית בשיטה שנקראת "אבחון טרום השרשתי".
בשיטה הזו מבצעים הפריה חוץ־גופית: מוציאים מספר ביציות ומפרים אותן כדי ליצור מספר עוברים. כשלושה עד חמישה ימים לאחר ההפריה לוקחים את העוברים, שנמצאים בשלב התפתחותי התחלתי, ומוציאים מהם תא בודד שיכול להעיד אם מדובר בעובר ממין זכר או נקבה. לאחר הבדיקה מוחזר עובר מהמין הרצוי לתוך הרחם של האישה.
אלא שיש מלכוד: לפי החוק, אי אפשר להתחיל בסבב הפריה חדש עד שנעשה שימוש בכל הביציות שהוצאו בסבב הקודם. המשמעות: אם אתם הורים לארבעה בנים שרצו בת, ובהפריה נוצרו שישה עוברים, ששלושה מהם בנים ושלושה הם בנות, אם לא נוצר היריון מוצלח מכל העוברים "הנשיים", עוברים לעוברים "הזכרים". אם המשפחה אינה רוצה בכך - היא לא תוכל לעשות עוד הפריות.
מחקר חדש שהוביל פרופ' ראול אורביטו, מנהל היחידה להפריה חוץ־גופית ב"שיבא", בחן את סיכויי ההצלחה של הזוגות האלה להשיג היריון עם עובר מהמין הרצוי. במסגרת המחקר בוצעה הערכה גנטית של העוברים לאחר ההפריה, עוד בטרם החזרתם לרחם, וחושבו הסיכויים להצלחת יצירת עובר מהמין הרצוי, במטרה להבין האם לשיטות ההפריה השונות יש קשר לבחירת מין העובר.
החוקרים בדקו כ־100 ביציות שהופרו בשתי השיטות, IVF ו־ICSI. המסקנה הראשונה והדי עגומה הייתה שהסיכוי ליצירת עובר מהמין הרצוי - זכר או נקבה - עומד על 35% בלבד. בשאר המקרים או שיצא המין ההפוך או שהעובר לא התפתח להיריון מוצלח.
אבל היה גם נתון מעניין נלווה: מתברר שבקרב הזוגות שחפצו בעובר ממין זכר, הפריה בשיטת IVF נמצאה מוצלחת יותר. 52% מהעוברים שנוצרו ב־IVF היו זכרים לעומת 18.7% בשיטת ICSI. לעומת זאת, בקרב הזוגות שחפצו בעובר ממין נקבה, הסיכוי להצליח גבוה יותר בשיטת ICSI, שבה נוצרו עוברים ממין נקבה ב־38% לעומת 23% בשיטת IVF. בשאר המקרים, בשתי השיטות, לא נוצרו הפריות מוצלחות.
המשמעות עצומה: המחקר בעצם אומר שכל מי שנמצא בטיפולי הפריה חוץ־גופית ורוצה בנים - צריך להעדיף את שיטת IVF. הוא אומנם לא יידע מראש - להבדיל מהאנשים במחקר שלהם כבר ארבעה ילדים מאותו מין - מה ייוולד לו, אבל יגדיל סטטיסטית את הסיכוי שלו לבן פי 2.5 לערך אם יבחר בשיטה זו. ומי שרוצה בת, יגדיל בעשרות אחוזים את סיכוייו אם יבחר בשיטת ICSI.
פרופ' אורביטו מעלה נקודה מעניינת נוספת: "החלוקה של תאי זרע הנושאים כרומוזום מין זכרי או נקבי הוא שווה, כך שעל פניו אמורים להיווצר עוברים משני המינים בשיעור שווה. לכן, ייתכן שהנטייה ליצירת עובר מאותו המין - זכר או נקבה - כפי שקורה אצל זוגות שלהם בנים בלבד או בנות בלבד, מקורה בתפקוד לוקה של הזרעים הנושאים את כרומוזום המין הנגדי".
לפנייה לכתב/ת 
