יורדים ועולים במשקל בלי הפסקה? אתם בדרך הנכונה
בלי פחמימות או ללא שומנים, בלי סוכר או דווקא במשטר פליאו - כולנו מחפשים את ה-פתרון לסוגיית ההשמנה. בכינוס בנושא השמנה שהתקיים לאחרונה בארצות הברית, הוצגה התפיסה שגם אם אתם יורדים ועולים במשקל שוב ושוב, זה עדיף על פני לא לעשות דיאטה בכלל
הדיאטן צחי כנען, שחזר לאחרונה מכינוס ההשמנה הגדול ObesityWeek שהתקיים בארצות הברית, מספר: "העוסקים בתזונה והציבור כולו מחפשים כל הזמן את ה־דבר, משהו נחרץ, חד־משמעי, שהדעות עליו לא יהיו חלוקות, שיהיה ברור שהוא הפתרון לבעיית ההשמנה. הכמיהה למג'יק בולט נובעת בעיקר מהפרסומים השונים, הסותרים לפעמים, בכל מה שקשור לתזונה".
"שטף המידע מקשה על הציבור לזהות מה אמיתי ומה פייק, כשרגע אחד מתפרסם מחקר שלפיו פחמימות זה אסון, ורגע אחר כך מתברר לכאורה שסוכר הוא האויב, ויש טרנד של טבעונות וטרנד פליאו וכו'. לכן, הבשורה המשמעותית ביותר בכינוס האחרון היא ההבנה שהטיפול בהשמנה מורכב, שהוא צריך לכלול התייחסות תזונתית לצד התייחסות התנהגותית או פסיכולוגית, שיש חשיבות לפעילות גופנית, שלפעמים יש צורך בתרופות או בניתוחים, ובעיקר שלרוב יש היגיון בשילוב שיטות טיפול שונות ובתפירת חליפת טיפול אישית לכל מטופל.
עוד כתבות:
דו"ח ההשמנה 2018: כמחצית מהישראלים - שמנים
השמנת ילדים בישראל: האם ניתן למנוע את המגפה?
אתם שמנים? צפו ל-8 שנים של מחלות
"למעשה, המסרים החשובים בכינוס היו שלפעמים שיטות שונות יתאימו לאותו אדם בתקופות שונות בחייו, ושהשיטה שעובדת לצורך ירידה במשקל לא בהכרח מתאימה ונכונה לשלב השמירה על הישג הירידה. כלומר, ייתכן מאוד שלטובת ההרזיה עצמה תתאים שיטה מסוימת ואחריה יהיה צורך באימוץ הרגלי אכילה שונים כדי לשמור על המשקל. אין פתרונות אבסולוטיים".
מוטב משקל שמשתנה לעיתים מאשר משקל גבוה וקבוע
"הנתונים באשר לשמירה על המשקל הרצוי מעודדים מכפי שהיו בעבר. כיום, כ-20 אחוז מהמרזים מצליחים לשמור על ההישג, המוגדר כירידה בת עשרה אחוזים לפחות מהמשקל ההתחלתי ושמירה על המשקל הזה למשך שנתיים לפחות", מציין כנען. "מצד אחד זה טוב מבעבר, כשהסטטיסטיקה דיברה על 95 אחוז שעולים במשקל בחזרה, אבל מצד שני זה מבהיר שוב שאנחנו יודעים מצוין לסייע לאנשים לרזות ויודעים הרבה פחות איך לעזור להם לשמור על המשקל החדש", מסביר כנען. "לכן רוב המחקרים המבוצעים בימים אלה עוסקים בשמירה ולא בהרזיה והוויכוח הגדול הוא איך נכון לעשות את זה. מה שברור הוא שגם בנושא השמירה, הכל אישי מאוד, וההבדלים נובעים בין השאר מהשונות הגנטית, מהשונות התרבותית, מהשונות ההתנהגותית וכו'. זה כמובן מחייב את המטפלים להרחיב את בסיס הידע שלהם ולהעמיק אותו, וכן לגלות גמישות רבה בטיפול במטופלים שונים ובנקודות זמן שונות בחייהם של אותם מטופלים".
ומה בעניין היו־יו הידוע לשמצה?
"גם בנושא הזה אין תשובה נחרצת, אבל ככל הנראה מוטב שהמשקל ישתנה לפעמים מאשר שיהיה גבוה בקביעות. לפי המחקרים, לתקופות שבהן המשקל נמוך יחסית יש השפעה מיטיבה על הבריאות. המחקרים בבעלי חיים הוכיחו שיש לתקופות האלה השפעה מיטיבה גם על תוחלת החיים. זה קצת כמו אבן בשיניים - ההקפדה על טיפול אצל שיננית לא מבטיחה להיפטר מהאבן לתמיד, אבל כן מרחיקה אותה לזמן מה. רצוי כמובן שהדברים לא ייעשו בהגזמה, כלומר שלא תהיה פריקת עול מוחלטת ועלייה מוגזמת במשקל במחשבה שאחר כך נרד. ליו־יו יש כנראה מחיר נפשי, אבל מבחינת הבריאות זה בסדר גמור והמסר הוא שלא כדאי לוותר מראש".
גם צומות, טרנד חם נוסף, אינם מבטיחים שמירה על הישגי ההרזיה ואין להם, מדגיש כנען, כל יתרון ברמה המטבולית או בשיפור המדדים בבדיקות הדם. מצד שני, נזכיר, לא מומלץ גם לנשנש בלי סוף. כנען: "לא נועדנו לאכול כל הזמן אבל גם לא להימנע ממזון כל הזמן, לכן כדאי לאכול מאוזן, לפי פרוטוקול שיהיה נוח ומתאים להרגלים האישיים".
במה שקשור להשמנה האופיינית לגיל המעבר החוקרים והמטפלים אובדי עצות עדיין. "המנופאוזה מובילה לעלייה במשקל של כעשרה אחוז ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה", מודה כנען. "תחליפי ההורמונים שמסייעים להקלה בסימפטומים אחרים של הגיל, אינם משפיעים על עניין ההשמנה. זה פוגש חצי מהאוכלוסייה, אבל לצערי זה לא נחקר מספיק, לכן אנחנו רחוקים ממציאת פתרון".
לפנייה לכתב/ת 
