למ"ס: אלה שמות המשפחה הנפוצים בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017 פרסמה היום (ב') נתונים לרגל יום המשפחה שיצוין מחר, ומהם עולה כי בשנים האחרונות לא חלו שינויים ברשימת שמות המשפחה הנפוצים בישראל. עוד עולה כי קצת יותר מ-2 מיליון משפחות חיו בארץ בשנה זו, וכי שיעור הילדים שחיים במשפחות חד הוריות הוא מהנמוכים במערב.

שמות המשפחה, על פי הנתונים, נותרו על פי הסדר הבא: כהן, לוי, מזרחי, פרץ, ביטון, דהן, אברהם, אגבאריה ופרידמן. שם משפחתו של אחד מכל 50 אנשים היה כהן ושל אחד מכל 85 – לוי. שמות המשפחה מזרחי, פרץ וביטון היו של אחד מכל 300 אנשים, כל אחד מהשמות דהן ואברהם – של אחד מכל 400. אגבאריה היה שמם של אחד מכל 450 ופרידמן של אחד מכל 470.

שמות המשפחה הנפוצים בישראל

שיעור הילדים שחיים במשפחות חד הוריות עומד כאמור על כ-8% בלבד. זאת לעומת הממוצע במדינות החברות ב-OECD שעומד על כ-17.5%, כששתי המדינות היחידות בארגון שבהן שיעור הילדים במשפחות חד הוריות נמוך יותר הן יוון וטורקיה.

על פי הנתונים, בישראל חיו ב-2017 כ-2.06 מיליון משפחות, בהשוואה לכ-1.73 מיליון לפני כעשור בשנת 2008. מגורים במסגרת משפחה גרעינית הם הנפוצים ביותר (כ-89% מהיהודים וכ-96% מהערבים בני 15 ומעלה).

המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות, ללא שינוי בעשור האחרון. במשפחה שבראשה עומד יהודי יש 3.58 נפשות בממוצע, ובמשפחה שבראשה עומד ערבי - 4.54 נפשות בממוצע.

הרכב המשפחות וגודלן לפי אורח חיים מבחינה דתית

כ-95% מהזוגות בישראל הם נשואים, והיתר (כ-88 אלף זוגות) חיים יחד ללא נישואין. אחוז הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (כ-28%) מאשר במשפחות שבהן ראש משק הבית ערבי (כ-11%).

כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17 הן משפחות חד-הוריות (כ-122 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון. בראש כ-87% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-18% מכלל האימהות החד-הוריות הן רווקות, בהשוואה לכ-14% לפני עשור.

מבין הערים המונות 100 אלף תושבים ויותר, אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים היה בבית שמש (כ-72%), לעומת כ-48% בממוצע הארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים היה בבאר שבע - כ-8% (6% בממוצע ארצי), ואחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו - כ-41% (25% בממוצע ארצי).

כ-54% ממשקי הבית גרים בצפיפות של פחות מנפש לחדר. במשקי בית יהודיים ממוצע הנפשות לחדר עומד על 0.81 ובמשקי בית ערביים על 1.33.

בשנת 2017 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש הייתה 20,027 שקלים. ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה פי 1.4 מההכנסה של משקי בית ללא ילדים (23,679 שקלים לחודש לעומת 17,099 שקלים לחודש).

משקי הבית בישראל הוציאו בממוצע 16,267 שקלים על מצרכים ושירותים שרכשו. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (19,337 שקלים לעומת 13,731 שקלים).

ההוצאה של משקי בית עם ילדים על סעיף החינוך עמדה על 1,618 שקלים. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים - 460 שקלים (28.4% מסך ההוצאות לחינוך), על חוגים ושיעורי עזר - 334 שקלים (20.7%) ועל צהרונים- 176 שקלים (10.9%).