כמה כסף גייסו המתמודדים בפריימריז של הליכוד?
המתמודד שתרם לעצמו 200 אלף שקלים, זה שגייס עשרות אלפים מעבר לים ולמי תורם משה יעלון? רגע לפני הפריימריז במפלגת השלטון - עברנו על התרומות שקיבלו המתמודדים השונים. וגם: על מה הם מוציאים את הכסף?
רגע לפני שמתפקדי הליכוד יגיעו מחר (ג') לעשרות הקלפיות ברחבי הארץ כדי לבחור את רשימת המפלגה לכנסת ה-21, בדקנו בנתונים של משרד מבקר המדינה אחר התרומות שקיבלו המועמדים השונים.
כל העדכונים וכל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
רבים מהמתמודדים החדשים בליכוד גייסו תרומות בסכומים יחסית נמוכים כדי לכסות את עלויות הקמפיין. מועמד הליכודניקים החדשים, ניר הירשמן, דיווח בחודש האחרון למשרד מבקר המדינה על אלף אנשים שתרמו לו סכומים שנעים משלושה שקלים ועד לכאלפיים שקלים לכל היותר. כך הוא הצליח לגייס יותר מ-135 אלף שקלים.
מועמד נוסף בפריימריז הוא ניר ברקת, ראש העיר ירושלים לשעבר, שהודיע כבר לפני כמה שנים בקול רעש גדול על הצטרפותו. ברקת, הפוליטיקאי העשיר בישראל, דיווח כי תרם לעצמו סכום של 200 אלף שקלים לטובת הקמפיין.
אחד המועמדים המשמעותיים והמסקרנים בפריימריז הקרובים הוא השר לשעבר גדעון סער, שהספיק בתוך כשנתיים לגייס כמעט שני מיליון שקלים לטובת הקמפיין. כבר במרץ 2017 החל סער בגיוס הכספים, מרביתם מתורמים בצפון אמריקה. מכיוון שסער לא היה אז נבחר ציבור ולא מדובר בתקופה הסמוכה להכרזת הבחירות המקדימות, הוא היה רשאי לגייס כספים ללא מגבלה, וכך עשה.
רק לפני כשבועיים דיווח סער למבקר המדינה שהפילנטרופית הישראלית ובעלת השליטה לשעבר בחברת שטראוס, רעיה שטראוס בן-דרור, תרמה לו 11 אלף שקלים. סכום לא מבוטל, אך צנוע לעומת הכספים שהצליח השר לשעבר לגייס מעבר לים.
אייזק אפלבאום, אמריקני תושב אוקלנד, תרם לסער במשך השנתיים האחרונות 120 אלף שקלים, בכמה פעימות. תרומות נוספות קיבל ממספר רב של אנשים, בהם ניסן שלום ואמנון שחל מניו יורק וקרי פרופר ממסצ'וסטס, שתרמו כל אחד יותר מ-50 אלף שקלים.
שם מעניין נוסף שמופיע בספר התורמים של סער הוא משה יעלון. לא מדובר בשר הביטחון לשעבר, שמתמודד בבחירות במפלגת "חוסן לישראל", אלא בד"ר משה יעלון, רופא עיניים ממיאמי שבפלורידה, שתקם לסער 7,278 שקלים. שמות מעניינים נוספים הם אנשי העסקים יצחק חיימוב (בעלי רשת "מחסני תאורה" - א.ש.) ונדב בלילה, שתרמו יותר מ-50 אלף שקלים כל אחד וכן גיל דנקנר, בן דודם של נוחי ודני דנקנר, שתרם עשרת אלפים שקלים.
הח"כים מול החדשים
חברי הכנסת המכהנים ניצלו מהצורך לגייס תרומות בשביל הקמפיין. הצעת החוק של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שאושרה בכנסת לפני כשנה, קבעה שח"כים, שרים וסגני שרים שמתמודדים בבחירות המקדימות יקבלו מענק של כ-300 אלף שקלים מקופת המדינה, אך לא יוכלו לגייס כספים מתורמים חיצוניים. אם לא ייבחרו - לא יצטרכו להחזיר את הכסף.
שאר המתמודדים נאלצים להשיג לעצמם תרומות, כשהגבלות שונות חלות עליהם. המתמודדים שאינם ח"כים יכולים לקבל הלוואה מקופת המדינה, בכפוף להצגת ערבות בנקאית. אם אכן ייבחרו, ההלוואה תהפוך למענק מיוחד. מאידך, אם הם ייכשלו - האחריות לכיסוי החוב יחול עליהם.
שליחת הודעות והצבת פעילים
למתמודדים בפריימריז בליכוד יש תקרת הוצאה שעומדת על מאות אלפי שקלים, והכספים מושקעים ברובם בבניית מנגנון שיביא לפריסה הגדולה ביותר של המתמודד בקלפיות השונות ביום ההצבעה. שיטות העבודה השתנו עם השנים, אך דברים מסוימים משתמרים גם היום.
מועמדים רבים עדיין בוחרים לכתוב מכתבים למתפקדי המפלגה ולשלוח אותם בנייר מושקע או בגלויה מותאמת אישית. העלויות של השקעה כזו יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים. בנוסף, המועמדים מממנים באלפי שקלים שליחת הודעות וואטסאפ וסמס בכמויות גדולות שמגיעות ישירות לחברי המפלגות.
גם הפעילות ברשתות החברתיות עולה לא מעט, במיוחד לאחר שהן הפכו לכלי שיווק ישיר ומשמעותי. חלק מהמועמדים משקיעים כספים רבים בניהול הצוות המקצועי של הדפים שלהם, חלקם משקיעים סכומים נכבדים בהפקת סרטוני תדמית שלא היו מביישים קדימון לסרט קולנועי.
בסופו של דבר, מירב ההוצאה הכלכלית של המועמדים נסובה סביב מטה הבחירות, ובעיקר מטה יום הבחירות. בתקופה שלפני יום הפריימריז חורשים המועמדים את הארץ לאורכה ולרוחבה, ולעתים משקיעים כספים רבים בהרמות כוסית או ארוחות. פעמים רבות מתלווים למסעות המועמדים פעילים ומערך שלם, דבר שאינו מובן מאליו ודורש השקעה כלכלית לא מועטה.
"חודשיים לפני הבחירות המקדימות מפעילים ארבעה רכזי אזור, אלה אנשים שממש עושים לך פעילות בשטח", סיפר ל-ynet ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, שהתמודד בעבר בפריימריז בליכוד ואף כיהן כח"כ מטעם המפלגה.
בנוסף לפעילות השטח, מועמדים רבים דואגים לקיים קשר טלפוני רציף עם המתפקדים בתקופה שלפני הפריימריז, זאת כדי לשכנע אותם להצביע להם, ומפעילים לשם כך עובדים במטה שמסייעים בטלפונים. שאמה הכהן, שהתמודד פעמיים בפריימריז בליכוד, סיפר שבפעם הראשונה הוא נאלץ להוציא סכום "זניח" של עשרות אלפי שקלים, במסגרת ההתמודדות במשבצת מחוז. בפעם השנייה, כשהתמודד ברשימה הארצית, הוא נאלץ להשקיע מאות אלפי שקלים.
מלבד מערכות המחשוב, הטלפונים וכל האלמנטים הטכנים שנבנים עבור המועמדים במטה הבחירות שלהם, המועמדים צריכים להעסיק עובדים רבים שיתמקמו ב-113 אתרי ההצבעה ברחבי הארץ, שבהם יוצבו 600 קלפיות לטובת הבוחרים. "עיקר הכסף הולך על יום הבחירות, על נוכחות של אנשים בכל עיר ובכל יישוב", אמר שאמה הכהן. "כשיש לך מוקדים מאילת ועד לקריית שמונה, זו אופרציה, אלא אם אתה 'מפקיר' קלפיות".
הפעילים שמוצבים בקלפיות מתזכרים את המצביעים שהמועמד שלהם נמצא בתוך דיל כזה או אחר ולהיפך, מציגים דילים קיימים כדי שהמתפקדים יירתעו ויצביעו דווקא למועמד שלהם. "בסופו של זה אלה אנשים ששומרים עליך. כל המערך הזה של דילים ורשימות תמיכה - אתה צריך מישהו שבאמת בודק בשטח שדברים לא ישתנו, שכולם עומדים בסיכומים".
לפנייה לכתב/ת 
