הפתרון: שיימינג לגזענים / אריה מליניאק
אוהדים מרגישים בטוחים כשהם נטמעים במקהלת הנהמות, אז במאי הטלוויזיה צריכים לסגור קלוז אפ על פרצופיהם ולחשוף אותם. היציעים הפכו הפקר מאז שהשוטרים הוצאו מהמגרשים. וגם: למה מכבי ת"א מנצחת את צסק"א אבל מפסידה בליגה
המציאות התנפצה בשבת בפני מי שחשב שהגזענות נעלמה. הגזענות לא תיעלם כי הנטייה הטבעית של בני אדם היא להתקרב לדומים ולהתרחק מהשונים מהם, והטריבונה היא החממה האידיאלית לגידול גזענים.
אוהדי בני יהודה נהמו לעבר קונט ופלומן
אברמוב: "באתי לנהל מועדון כדורגל ולא באסטה בשכונת התקווה"
אל תתבלבלו, הנוהמים לא ניסו לגרום לברק אברמוב נזקים כספיים בגלל ששיחרר את ירדן שועה, כי יש דרכים נוספות לגרום לבעלים לשלם קנסות. הם בחרו בנהמות גזעניות כי הם גזענים, ועל הדרך נקמו גם באברמוב.
ישראל היא מדינה גזענית. משרד החינוך לא נוקף אצבע כשתלמידות ספרדיות מודרות מאולפנות אשכנזיות, ושוטרים לא יורים באנשים לבנים ברמת אביב. יציעי הכדורגל הפכו הפקר מאז שהשוטרים הוצאו אל מחוץ לאצטדיונים. הרעיון הגרוע הזה מבוסס על ההנחה השערורייתית שנוכחות שוטרים במגרש מהווה פרובוקציה נגד האוהדים.
על פי אותו היגיון צריך לחסל את משטרת התנועה כי היא מתגרה בנהגים, ולבטל את להב 433 כי החקירות מפריעות לפוליטיקאים. עוד רעיון מטופש: להוריד את הקבוצות מהמגרש. את מי זה ירתיע? שופטים חוששים לקחת אחריות ומשאירים את ההחלטה לרדת מהדשא לשחקנים. אם ניר קלינגר ואנטואן קונט היו יורדים לחדר ההלבשה על דעת עצמם, הם היו מסתכנים בהפסד טכני. למה?
השוטרים שומעים את הנהמות ונשארים מחוץ לאצטדיון, בתי המשפט לא הטילו עונש משמעותי אחד על הבודדים שנעצרו, ובתי הדין ממשיכים לגבות קנסות מקבוצות למרות שאין להן אחריות שילוחית למעללי רוכשי הכרטיסים. כל זמן שבעלי הקבוצות משלמים את הקנסות, יש לגזענים כל הסיבות לקלל. המצב גרוע אבל יש פתרון: גזענים מרגישים בטוחים כשהם נטמעים במקהלת הנהמות ביציע, אבל איש מהם לא יהיה מוכן שהילדים יראו אותו בבושתו. במאי הטלוויזיה צריכים להפנות מצלמה ליציע, לסגור קלוז אפ על פרצופיהם של ראשי הקנוניה, לחשוף אותם לעיני כל, לפתוח בקליפ הזה את מהדורות הספורט ולהריץ אותו בפרומו 24/7.
מדורי הספורט צריכים למרוח את התמונות בשער עם השמות המלאים. לא יפה ללכלך, במקרה הזה שיימינג זו מצווה.
יתרון המאמנים הישראלים
איך זה שמכבי תל אביב, שעשתה בית ספר לצסק"א במוסקבה וניצחה את פנאתינייקוס וברצלונה, הפסידה למכבי ראשל"צ, הפועל ת"א, נס ציונה וחולון, ונזקקה לשתי הארכות כדי לנצח באשדוד? התשובה לדעתי היא המאמנים הישראלים שמצמצמים את פערי האיכות.
ריק פיטינו הוא מאמן ענק, אבל את מכבי ת"א ראה רק בקלטות. דימיטריס איטודיס וסבטיסלאב פסיץ' מכירים את מכבי, אבל חצי מאימון ההכנה למשחק הם הקדישו לסגירה של סקוטי ווילבקין. על אנג'לו קלויארו, שהמטיר שלשות מהפינה והפך אופנסיב ריבאונד להטבעות, הם למדו במשחקים עצמם.
יאניס ספרופולוס לא נהיה מאמן פחות טוב אחרי ההפסד לחולון, אבל העוזר היווני שלו לא מכיר את נס ציונה. דן שמיר לא מאמן יותר טוב מספרופולוס, אבל הוא מכיר את מכבי ת"א טוב ממנו. לחולון יש בעיה בעמדה מספר 1, וסקוטי ריינולדס, שאמור למלא את החלל ולשחרר את קורי וולדן לעמדתו הטבעית, עדיין רחוק משיאו.
את ההבדל בין הקבוצות עושים ההכנה וניהול המשחק. שחקני הפועל ת"א רואים את מכבי ביורוליג בכל שבוע. הזרים החדשים של הצהובים רואים את הפועל בקליפ וידיאו בהכנה למשחק. שחקן של חולון לא יעזוב את קלויארו כדי לעזור בשמירה על טאריק בלאק, כי הוא יודע שיחטוף שלשות מהפינה, ובצידו השני של המגרש הגנת החילופים של מכבי אוכלת את השטיקים שגיא פניני למד בשלוש על שלוש בשכונה.
מאמנים ישראלים יודעים ששחקן שיובל זוסמן שומר עליו לא יוביל כדור כי זוסמן חוטף, וכן הלאה פרטים קטנים שמצטרפים לנקודות שמכריעות משחק. טבעי שקבוצות שמשחקות באירופה ישלמו מחיר על לחץ המשחקים והטיסות. מה שסוגר את פערי האיכות בין הקבוצות הקטנות לבין מכבי ת"א והפועל ירושלים הם דני פרנקו, נדב זילברשטיין, גיא גודס, בראד גרינברג, שרון דרוקר, אריק שיבק, אריק אלפסי, רמי הדר, אריאל בית הלחמי, שרון דרוקר ודן שמיר, שמכינים את הקבוצות טוב יותר ממאמני יורוליג וצ'מפיונס-ליג.
בעוד יומיים מגיע ליד אליהו דייויד בלאט, היוצא מן הכלל תרתי משמע.